הקדמה מאת מערכת חי פה:
תכנית המתאר של חיפה הופקדה.
התקופה המוקדשת להתנגדויות והשגות על ידי הציבור לסעיפים שונים בתכנית תסתיים ביום 24/06/2014.
חשיבות ההשגות היא בכך שתושבים ובעלי מקצוע יכולים לשנות סעיפים בתכנית, בתנאי שההשגה שלהם מתקבלת על ידי הוועדה שמונתה לדון בהשגות הציבור.
אזרחים רבים בחיפה כבר הגישו השגות במסגרת כנסים שהתקיימו ומתקיימים בימים אלה ברחבי העיר.
השגות לתכנית המתאר מאת שמואל גלבהרט
לכב' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה
מינהל התכנון
משרד הפנים, חיפה
הנדון: כתב השגות לתכנית המיתאר החדשה של חיפה, חפ/2000
המתנגד: שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים
ת.ז.010706364, רח' נעמי 21 חיפה ת.ד.7384, טלפון נייד 057-7548025
א. נסיוני המקצועי והציבורי, וזיקתי לנושא:
בזמנו כיהנתי כחבר מועצת עירית חיפה,
סגן רה"ע, ומחזיק תיק מינהל הנדסה. הנני בעל נסיון מקצועי של למעלה מ-40 שנה,
כמתכנן שכונות מגורים, מבני ציבור, ומפעלי תעשיה בכל הארץ.
שנים רבות כיהנתי כחבר מוסדות התכנון המקומיים, המחוזיים והארציים, וכיו"ר
ועדת משנה לתו"ב, ועדה לשימור מבנים ואתרים, ועדת איכות סביבה, ועוד.
התנגדותי לתכנית מוגשת בהיותי תושב חיפה, הרואה עצמו נפגע מהתכנית כפי
שהופקדה, בגין הנזק שתגרום להתפתחות העיר ולאיכות החיים בה, ובתוך כך גם
לאיכות החיים שלי ושל משפחתי.
ב. היוזמה להכנת התכנית:
למען הגילוי הנאות, התכנית הוכנה ביוזמתי, במסגרת
הצעה לסדר שהגשתי למועצת העיריה, ינואר 1999. ההצעה אמנם נדחתה, כגורלן
של הצעות האופוזיציה. אך בעקבות פנייתי לממונה על המחוז, הוא הפעיל סמכותו,
חייב את העיריה להכנת התכנית, והיא יצאה לדרך, גם אם בגרירת רגלים…
ג. מעורבותי בקידום התכנית:
המשך גילוי נאות – בשנת 2003 נבחרתי לתפקיד סגן
ראש העיריה, ונמסר לאחריותי תיק מינהל הנדסה. מצאתי כי התכנית בשלבי הכנה
טרום-ראשוניים. מנקודה זו ועד סיום כהונתי, במשך 5 שנים, מילאתי תפקיד מרכזי
בקידום התכנית, ובהליך שיתוף הציבור שייזמתי.
ד. חזון העיר:
לתכנית לא צורף חזון העיר. אולי טוב שכך, לאור ה"חזון" המביך כפי
שאושר במועצת העיריה. נחוץ להכין מסמך מכובד יותר, שיבטא באופן תמציתי את
חזון העיר, כפי שהוא משקף את שאיפות תושביה, ומשתקף בתכנית עצמה.
"באין חזון תיפרע עיר", והתכנית תישאר כאוסף של הוראות שעה פקידותיות.
ה. "שיתוף הציבור ":
התחיל, אך גם נגמר, באיגרת שהכנתי, ובמינוי ועדות ציבוריות
שיזמתי. הפעולות בהמשך מספיקות רק לסימון V, לא כדי להחשב כ"שיתוף ציבור".
השוואה בין התכנית המקורית לשיתוף הציבור, לבין דיווח אמת לגבי יישומה בפועל,
תוכיח כי הציבור לא שותף בהכנת התכנית!
ו. מ"חור שחור" – לכתם לבן:
תכנית המיתאר החדשה לא תחדש את פני חיפה, שכן
אזורי המפרץ הבעייתי הוחרג ממנה! כפי שהוחרג מהועדה המקומית חיפה, והועבר
לסמכותה של ועדה מקומית "משותפת", שרק הציבור בפועל אינו משותף בה.
זהו סידור חלומי לבעלי המפעלים, ואסוני למרחב "עוטף מפרץ" ולתושביו.
ז. ציפוף הבינוי:
ציטוט הוראות תמ"א 35 בזכות הציפוף, חלקי ומגמתי. הן נוגעות רק
לאזורי בינוי חדש, תוך שימור שכונות איכות ותיקות. הבינוי המרווח הוא יתרון יחסי
של חיפה בתחרות עם ערים אחרות. תושביה בחרו לגור בה דווקא מפני שהיא שונה
מ"האחרות". מי שמעדיף אותן, גר בהן. תכנית המיתאר לא נועדה לחקות אותן.
ח. תיגבור גורף של הבניה:
התכנית מציעה לתגבר את זכויות הבניה בחיפה ב-25%.
בכך היא חושפת ללחצים את מינהל הנדסה, שאינו ידוע במיוחד בעמידותו כלפיהם…
המצב שיווצר מעמיד בסיכון את האיכויות האורבניות שעדיין שרדו ברוב חלקי העיר,
גם לאחר מיתקפת הממ"דים ותמ"א 38.
ט. שטחים ירוקים:
לעומת תיגבור הבניה, חובת שטח ירוק בכל מגרש דווקא הופחתה,
מ-25% במסמכי המדיניות, ל-15% בתכנית המיתאר. אולם המחסור החמור בחיפה
אינו בשטחי בניה, אלא בשצ"פים נגישים, פארקים, ומרחב ציבורי, בעיקר לגיל הרך.
זאת – עפ"י נתוני העיריה. אולם התכנית אינה פותרת, אלא מחמירה את המחסור.
י. ארועים באזורי מגורים:
שילוב אולמי ארועים באזורי מגורים הינו בעייתי ביותר,
בכלל זה פאבים ומסעדות קטנות, הממררים את חיי התושבים בציר מוריה בכרמל,
ואח"י אילת בקרית חיים, עד שהפכו לגיהינום, כך במילים של ועדות ערר ובתי משפט.
אילו הציבור היה משותף באמת בהכנת התכנית, לבטח לא היתה מאפשרת זאת.
יא. גובה הבניה:
תמוה שבדרום חיפה הבניה הוגבלה ל-9 קומות. ובשכונה כמו בת גלים
אין הגבלה בכלל! במרכז הכרמל התכנית מציעה 15 קומות, בניגוד להמלצות 5 מבכירי
האדריכלים בארץ, ביניהם אדריכל תכנית המיתאר עצמו. מהנדס העיר מרגיע: לא יגיעו
ל-15 קומות, כי אין כבר מגרשים מתאימים. אם כך – מדוע יש סעיף כזה בתכנית?
יב. ציר עסקים ובילוי בכרמל:
פיתוח הציר יפגע בעיר פעמיים: בתהליך התחדשות העיר
התחתית, ובאיכות המגורים בכרמל, שתושביו לא שותפו ב"שיתוף הציבור" לגבי עתיד
שכונתם. מהנדס העיר טוען שהציבור מצביע ברגלים בעד "הציר". אבל התחדשות העיר
התחתית הופכת למציאות מנצחת, ויש לעודד ולא להחליש תהליך כה חשוב.
יג. הכל מיוחד:
השימוש הרב במילה "מיוחד" בהוראות התכנית, הוא יחיד ומיוחד במינו,
יוצר עמימות, ומבטיח בעתיד פרשנויות "מיוחדות", ומחלוקות שהתכנית אמורה לפתור,
ולא ליצור: אזור מיוחד, שימוש מיוחד, מגורים מיוחדים… תכנית חייבת להתבסס רק על
הגדרות מקצועיות, חסינות בפני פרשנות יצירתית.
יד. מסילת החוף:
פתרון למסילת הרכבת המנתקת את חיפה מחופיה, אמור להיות אחד
היעדים האתגריים לתכנית המיתאר. מוזר שדווקא נושא כה חשוב, נוסח באופן כה חיוור
ובלתי מחייב. אין בו זכר למינהור המסילה, ולא למסילת מיטענים עוקפת חיפה ממזרח,
תת"ל 22. יש לעגן נושאים אלה בהוראות התכנית באופן מחייב.
טו. דרכים:
סיסמת חיפה הירוקה, והעדפת תחבורה ציבורית, אינה מתיישבת עם הוספת
כבישים, שיפצעו עוד שטחים ירוקים. במקומם עדיף לסמן בתשריט תוואי לרכבל מערבי,
מהכרמל לדרום חיפה, שהוא נחוץ וכלכלי הרבה יותר מהרכבל המזרחי. כמו כן מוצע קו
דרגנוע שיחבר את קרית הממשלה והעיר התחתית, עם קרית העיריה והדר הכרמל.
טז. כיכר העיר:
מיקומה צריך להיות בלב העיר, ולא בשוליה. למשל במקום החניון הפתוח
בקרית הממשלה. אין להצטער על ביטול החניון, הוא עולה בקנה אחד עם המדיניות של
הקטנת היצע החניה בלב הערים, לטובת השימוש בתחבורה הציבורית, ובעיקר בכרמלית.
ניתן לממש זכויות בניה באזור של "צים", וגם להשאיר מקום לכיכר העיר.
יז. פארק הקישון:
הפך ל"פארק גדות הקישון", שינוי מבשר רעות – צמצום נוסף בשטחו,
לטובת פארק המכולות של חנ"י. לאור הקטנת נמל המפרץ בשליש, ושטחי ביה"ס הטכני
שיתפנו לטובתו, יש להשיב את מורד פארק הקישון למלוא שיטחו המקורי, 1200 דונם,
על כל שכיות הטבע הייחודיות שבו.
יח. חוות מיכלי קרית-חיים:
מאחר והשטח נועד למגורים, גם מתקנים הנדסיים בתחומו
יש לייעד לשרותם בלבד. אתר קרקעות הצפון מיועד לקליטת המיכלים, אך גם להוספת
מפעלים. החלטה על כך אושרה בטרם נחשפה תכנית בז"ן להגדלתם פי 3. במצב שנוצר,
אין לאפשר בקרקעות הצפון הוספת מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום וסיכון.
יט. התחדשות עירונית:
על תכנית המיתאר לתעדף מייזמי התחדשות עירונית לסוגיהם,
בעיקר בשכונות שיהיו הראשונות להיפגע במקרה של רעידת אדמה, מקרית אליעזר עד
נוה דוד. התחדשות עירונית ברמת המיתחם והשכונה עדיפה על תמ"א 38 המטפלת
בבנין הבודד ללא התחשבות בסביבתו.
כ. מסמך מדיניות השימור:
חיפה התברכה במורשת בנויה ונופית ייחודית, מבלי שיינתן
לה ביטוי ממשי ומחייב בתכנית המיתאר. אמנם הוכן מיסמך מקצועי מעמיק בנדון, אולם
הוא לא צורף להוראות הסטטוטוריות של תכנית המיתאר, ובינתיים מתנהלת "מיתקפה"
על מבנים ואתרים ערכיים, במסווה של תמ"א 38, או בלי מסווה בכלל.
כא. סיכויי אישור התכנית:
בהעדר תהליך אמיתי של שיתוף הציבור, צפוי לתכנית מספר
חריג של התנגדויות. גורלה עלול להיות כגורל התכנית הקודמת חפ/1400, שמעולם לא
אושרה, ובכל זאת מסתמכים עליה, כי "יש לה מעמד". בשיטה זו ניתן יהיה להסתמך גם
על התכנית החדשה – היא תזכה ל"מעמד", וההתנגדויות ילכו לסל המיחזור…
כב. הוועדה המקומית לתו"ב:
תכנית המיתאר, והרפורמה בחוק התכנון והבניה, מעצימים
את האחריות על כלל הוועדות המקומיות בארץ, שחבריהן לא בהכרח מומחי תכנון ובניה,
ואין להם הכשירות המיקצועית כנדרש אל מול האתגרים החדשים. על כן יש "למקצע" את
הרכב הוועדות המקומיות, לרבות חיפה כמובן.