ד”ר רות אנגל: ה”הסגר” והיתרונות היחסיים שנפיק ממנו

ד”ר רות אנגל, פסיכולוגית, על משבר הקורונה, הסגר וייתרונותיו • ערב ליל הסדר

הקדמה

מגפת הקורונה הביאה את מרבית האוכלוסייה לצורך ב”הסגר” ברמות משתנות. הניסיון לבלום את המגפה חייב, כמעט בכל מדינות המערב והמזרח, את ההסגר המלא של אנשים בביתם.
בארצנו, ההסגר נחווה בערב ליל הסדר, במלוא עוצמתו וייתכן שיימשך גם בתקופה שלאחר מכן לפחות ביישובים בהם המגפה לא תיבלם ואולי תקצין גם במצב ההסגר.

הקושי שבשינוי הרגלים נחווה באופן שונה בקרב המסגרות בהן אנו חיים. ההתנסויות של אלו החיים בגפם, בזוגיות, עם ילדים ובחתכי גיל שונים נתפסת כרקע להצטברות של מתחים נפשיים המוקצנים אצל רבים שסבלו מרקע דיכאוני – חרדתי לפגיעות חריפות יותר בבריאות הנפש. עם זאת, האם אכן בכך מסתכם המצב או שמא ניתן לראות בו בסיס לשינוי חיובי דווקא מבחינת התהליכים האישיותיים שאנו עוברים?

הקשיים גלויים בכל השכבות, הנתק החברתי, שינוי ההרגלים, הלחץ המופעל על ההורים לילדים לשמש “מורים” ,”ספקי בידור” ולדאוג לעיסוקם משך כל שעות היממה, ההורים ,גם אלו המצויים בזוגיות טובה איבדו את ה”מרחב” והניתוק לו נזקקו בחייהם השגרתיים, הפחד והקושי שבהתמודדות כלכלית, החרדה מהמחלה ותסמיניה, תחושת הקלסטרופוביה “כשאין לאן לברוח”. כמו כן נזכור גם את מה שנתפס, לכאורה, כשולי  אבל משפיע על ההלך הנפשי של רבים מאתנו והוא ההזנחה האסתטית מבחינת ביגוד, טיפוח, שמירת משקל בעיקר ,לדעתי, עבורנו כנשים.

האם בכך מתמצה המצב או שיש לראות יתרונות שלא נוכל להימנע מהם בסגר המתפרש כקושי כמעט בלתי נסבל?

התמורות שנעבור אישיותית בעקבות הסגר ואיך להפיק מהן תועלת

השלה הדרגתית של הגנות

האדם, במהלך התפתחותו, פיתח ואימץ “מנגנוני הגנה ה”מאפשרים” לו לשרוד ברווחה נפשית, יחסית, את הקיום היומיומי.

אנו רחוקים מלחיות חיים אותנטיים, תוך התקרבות והתכנסות אל עצמנו (כששאלת השאלות היא “מי אני”?) ונאחזים במה שרחוק מלהגדיר זהות, כסטטוס אקדמי, מקום מגורים, תעסוקה, מצב משפחתי, מולדת, דת…
מי אני? אני יהודי, חי בחיפה, אב לשניים, נשוי וכו’. זו אינה זהותו של הפרט והיא רחוקה מלהגדיר את תוכן עצמיותו ועל כן, ככל שקיים פער בין ה”מעטפת” החיצונית, שהיא מקרית לחלוטין לבין ה”אני”, מפתח הפרט מנגנונים להפחתת הדיסוננס, חוסר האיזון דוגמת “רעייתי היא אישה למופת ואימא נהדרת”… ” העבודה שלי כמהנדס מעולה”… “מי צריך את העושר הזה של המליונרים… כמה סטייקים אוכלים”  ועוד ועוד…

אלו מנגנונים המעמידים מגן, שלעתים אכן נשבר, מול מציאות דוגמת הרעייה, התעסוקה, התקוות והחלומות שהנם בבסיס קיומו האותנטי, כמי שחש, חושב, חווה, חולם לפי מקורות עמוקים יותר באישיותו.

הסגר, אם כך, הוא אחת ההזדמנויות להימנע, בעל כורחנו, מה”הפגנה כלפי חוץ” המוגנת על ידי שגרת חיים ועבודה. זו הזדמנות לחדירה פנימה אל עצמנו למצב אינטרוברטי, לצלול אל עצמנו, להרהר, לחשוב ולתת דין וחשבון שייתכן שהיה מתנפץ בפנינו בשלב חיים בו יכולת השינוי הינה פחות בשליטה.

 שינויים ותמורות בתפקודי המוח ויתרונותיהם

אנו משועממים. שיחקנו בכל משחקי המחשב האפשריים, חקרנו באינטרנט כל מידע אפשרי, צפינו בסדרות ובתוכניות טלוויזיה, שלחנו הודעות לחברים, התקשרנו אליהם אולם מגיע השלב שגם מכך אנו חשים שדי לנו ואיננו יכולים להמשיך בכך יותר.

נכון שאמצעי האינטרנט, הטלוויזיה ,האייפד היו בשורה טובה בשלב ראשון אולם גם משגרה זו אנו לאים ודי לנו. מחקרים שנעשו במשך שנים הראו את נזקי החשיפה למכשירים אלו ואין הכוונה לקרינה, אלא לבלימת יצירתיות, חשיבה יוצרת, הכרה פעילה ומוח המתפקד כשהוא מפיק מעצמו את התכנים שהתבטאו בסיפורת, בכתיבה, בשיחות אינטלקטואליות, בקריאה, בביקורת חשיבתית, בדמיון. כל אלו שהם נחלתו של המוח התנוונו, בהדרגה, ואנו מוצאים עצמנו מגדלים דור של רובוטים מתוכנתים, תלויי גירוי חיצוני במקום הפקה עצמית של תכנים מההכרה והמוח האנושי האישי שלנו. נכון, יהיו אנשי היי טק טובים, מתכנתים, אולם מה באשר לאוכלוסייה שפרחה בשנות ה 60 בחשיבה פילוסופית שהביאה לתמורות חברתיות ולמהפכות רדיקאליות.

המוח נוון. מתוכנת לספוג, לאגור במקום ליצור, לחשוב, לבקר ולדמיין ..

“אתחול” מערכת החשיבה

אצל לא מעט מאיתנו ובהדרגה, תתחיל תופעה של “אתחול” מערכת החשיבה האנושית לדפוסים שיתבטאו לאחר הקורנה בשינוי ובתמורות שאנו עתידים, לדעתי, לראות בחשיבת האדם ובאישיותו.

4 תגובות
  1. רפי חסון ומשפחתו. אמר/ה

    ד”ר רות אנגל הסבר חשוב מאוד.נקווה כי נצא מן המשבר בעזרת השם.ובכך נעבור לשיגרה הרגילה כמה שיותר מהר.אני אדם מאמין בה’.בקדוש ברוך הוא.מה שהוא קובע זה מה שיהיה.תאמיני לי מתוך נסיון.

  2. יוסי החיפאי אמר/ה

    מאמר ברמה אקדמית ,אבל עם הרמה הפרקטית? , מה העצות והטיפים שלך להתמודדות ריגשית במצב הנוכחי ?

    1. דר אנגל אמר/ה

      על כך בכתבה הבאה בהרחבה

  3. אייל אמר/ה

    הציבור לא מקבל הסברה נכונה. ישראל בזכות סגירת הגבולות הצליחה לדחות את שיא ההתפרצות כשבועיים-שלושה.
    לכן באירופה אנחנו רואים מדינות כמו בלגיה הולנד ובריטניה שקופצות מעשרות מקרים למאות ואז לאלפים.
    אצלנו המומחים חוזים ששיא ההתפרצות לכן יגיע במאי.
    לעומת זאת משרד הכלכלה ומשרד האוצר חסרי האחריות לוחצים להסרה של הסגר בדיוק בנקודת שיא ההתפרצות.
    בדיוק בנקודה שבה נשמע על עשרות מתים ביום ויתכן שבתי החולים לא יוכלו לעמוד בטיפול הנשמתי במאות חולים יחד. בנקודה הזו מספרים לנו – אתם תחזרו לשיגרה? האמנם? ברור שמדובר באשליות מסוכנות.
    למעשה ההבטחות על הסרה מהירה מחלישות את היכולת הקולקטיבית שלנו להתמודד עם הסגר ועם ההשלכות האישיות והלאומיות. בהבנה שזו מטרה לאומית לחסוך מאות וכנראה אלפי חיי אדם יש הרבה כח. אבל זה משווק לציבור בתור “אל תדביקו את סבא וסבתא”. לא כך הדבר. ההידבקות בקרב כל שכבות הגיל, ומקרים קשים שיש מהם כמעט 170 ועוד בטח מדי יום יהיו לצערנו קפיצות במספרים. המטרה לא למנוע את ההדבקה של הקרובים לנו אלא המטרה היא לאומית לאפשר למדינת ישראל סיכוי להציל כמה שיותר חולים קשים.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.