שקיפות ובניית אימון הציבור מחדש באיגוד – זו מטרתו של יו”ר איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה בועז גור

בועז גור (צילום - סמר עודה)

לפני כארבעה חודשים נבחר עו”ד בועז גור, חבר מועצת העיר חיפה וראש סיעת מקומי בחיפה לתפקיד יו”ר איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה ובתפקידו הוא החליף את עו”ד רשף חן והיועץ המשפטי של עיריית חיפה לשעבר.

בראיון מיוחד לחי פה הוא מספר מה הדבר הראשון שהוא הציב בסדר העדיפויות שלו עם כניסתו לתפקיד, הדברים שברצונו לקדם על מנת לשפר את הסביבה במטרופולין חיפה? הדברים שעשה מאז כניסתו לתפקיד והחזון שלו.

 מה הדבר הראשון שהצבת בסדר העדיפויות שלך בתפקידך החדש ?

 הדבר הראשון שהצבתי בסדר העדיפויות שלי זה החמרת האכיפה כנגד המפעלים המזהמים ובראשם קבוצת בתי זיקוק.

 מה המהלכים או הדברים שברצונך לקדם או לשנות על מנת לשפר את הסביבה במטרופולין חיפה? ומה הכשלים הקיימים כיום באיגוד שלדעתך יש לשפר או לתקן אותם?

 כיור איגוד ערים שמתי לעצמי כמה מטרות. המטרה הראשונה היא לנער את האבק מעל איגוד הערים ולהפוך אותו לגוף מאוד מאוד אקטיבי במאבק הסביבתי אחרי שנים שהוא נמנע מלקחת מקום ברור במאבק ובעיקר ראה את תפקידו בניטור ומדידה. המטרה השנייה שלי היא להפוך את האיגוד לאיגוד השקוף בארץ, כלומר, להשקפתי לא רק שכל הנתונים צריכים להיות מפורסמים ושקופים, אלא הם צריכים להיות מובנים וברורים לכל תושב חיפה ומפרץ חיפה.

מבחינתי אין סודות, גם אם המציאות היא קשה ואנחנו צריכים להיאבק בה בכלים משפטיים או מנהליים מה שחשוב זה שיהיה לנו את האינטגרטי ושנראה את המציאות העובדתית הנכונה מול העיניים. כמי שמגיע מעולם המאבקים ושנאבק בבתי זיקוק מעל 20 שנים אני יודע שיש הרבה כוחות טובים שרוצים לשנות את המצב במפרץ חיפה לטובה ואנחנו לא רק שנעזור להם אלא ניתן להם את כל הכלים שצריך כדי להצליח ולהיות שותף בהובלת המאבק הזה. הימים שבהם נאבקנו בנפרד ולבד נגמרו

המטרה השלישית שלנו זה להפוך את האיגוד למומחה בתחומו ולספק לציבור מידע מקצועי על התחומים המרכזיים הנוגעים להגנת הסביבה. כלומר מזיהום אוויר ועד טיפול ופסולת הכול יונגש להם. מהרגע שנכנסתי לאיגוד גיליתי כמה שפע של מידע יש באיגוד, על כמה תחומים האיגוד חולש ועד כמה הידע הזה היה נחלתו בלבד. המטרה שלי היא להוציא את התחומים האלה לטובת הכלל.

 

ארבעה חודשים אתה מכהן כיו”ר באיגוד מה הם הדברים שנעשו מאז כניסתך לתפקיד ומה ההתרשמות שלו מתפקוד האיגוד?

מאז כניסתי ניתנו האישורים האחרונים לפתיחת יחידת האכיפה הסביבתית שהיא בעצם תוספת כוח אדם משמעותית – זאת בעצם הפעם הראשונה שלמפרץ חיפה יהיו פקחים משלו והוא לא יישען על הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. החודש, חודש אוקטובר, כל פקחי היחידה מתחילים את ההסמכה המתקדמת והקריטית כדי להיות מוסמכים לפקח גם על זיהום האוויר והמים המשמעות היא שמספר הפקחים באזור מוכפל ושבפעם הראשונה מאז שהוקם האיגוד יהיה לנו כוח פיקוח ואכיפה עצמאי שאינו תלוי במשרד להגנת הסביבה.

פרויקט נוסף הוא ניקוי נחל סעדיה. אחרי שנים של הזנחה ואדישות לזיהום מצד בעלי העסקים התחלנו בימים אלה את פרויקט ניקוי הנחל יחד עם רשות נחל הקישון והמשרד להגנת הסביבה בעיריית חיפה.

כמו כן, אני שמתי לעצמי כמטרה להפוך את האיגוד לשקוף. כלומר אני רוצה להגביר את השקיפות של הארגון ואת המעורבות של הציבור בתהליכים שמתקיימים. כל זאת על מנת לבנות את אמון הציבור באיגוד מחדש ובכך גם יוכל לתת לציבור ידע וכלים שלא היו קיימים עד היום. שתי הפעולות שנעשה הם: 1. הקמת צוות שמורכב מנציגי רשויות ונציגי ארגוני סביבה כדי לשפר באופן דרמטי את הנגשת המידע הסביבתי לציבור, אופן ההצגה שלו, כדי שכל אדם מן היישוב יוכל להבין את מצב הסביבה בזמן אמת. 2. הפעולה השנייה היא לקרוא לציבור בקול קורא לתת את דעתו בנוגע לדפי המחקר שהוא רוצה שהאיגוד יוצא בנושאי הסביבה העומדים על הפרקלסיכום, אני מרוצה מכך שהצוות המקצועי נרתם למשימות עד כה ומבין את גודל האחריות הרובצת עליו גם לבצע את התפקיד בצורה המקצועית ביותר וגם לשפר את אמון הציבור באיכוד.

 

 האם יש תכניות לטווח הקצר?

 בטווח הקצר כבר הובלתי את הדירקטוריון לקבל החלטה שהנושא הראשון שאנחנו הולכים לטפל בו זאת הנגשת המידע לציבור והתכנית השנייה שאנחנו מתכננים היא לייצר מתוך כל הידע המקצועי באיגוד חומרי רקע לנושאים סביבתיים שעומדים על סדר היום ולאחר מכן לצאת בקול קורא לציבור לקחת חלק ולהיות מעורב בקביעת הנושאים שהאיגוד יחקור ויכין חומרי רקע עליהם. כלומר, הציבור יהיה חלק מזה. אציין כי מספר 5 אצלי ברשימת סיעת מקומי למועצת העיר היא אלה אלכסנדרי שהיא מומחית בתחום מעורבות הציבור לשיתוף הציבור ומנהלת כיום את ארגון בינוי הקהילה הגדול ביותר בישראל והיא תעזור לנו לשתף את זה לקהל הרחב.

 מה החזון שלך

לפני כשבועיים  פורסמו שני פרסומים דרמטיים. האחד זה נתוני המדידות של המשרד להגנת הסביבה משנת 2017 שמראים בברור שמפעלי בתי זיקוק הגדילו את הזיהום שלהם בשנה האחרונה ונמדדו גם כמויות חסרות תקדים של תקלות ודליפות ממתקני החברה. לצד זאת, הודלף גם הדוח מקינזי שהוגש למועצה הלאומית לכלכלה בראשות אבי שמחון ושהועבר כרגע להתייחסויות משרדי הממשלה דוח שהוביל למסקנה שאפשר לסגור את בתי הזיקוק בתוך 7 שנים ולמעשה זיהום הקרקע, האוויר והמים שאנחנו נאבקים בו בשבע השנים האחרונות הוא לא גזרת גורל.

אציין כי בשנת 2012 שבזן ביקשו את התכנית שלהם להתרחב, הייתי עורך דין פרטי במשרד עוד פרטי וקיבלתי משימה מהבוס שלי לארגן תוך 24 שעות שלושה קיבוצים שיגישו התנגדות לתכנית תוך שהוא מתחייב שעל כל השעות שהם ייתנו הוא ייתן לי שעות על חשבון המשרד כך למעשה נולדה ההתנגדות של קיבוצי עמק זבולון לתכנית ההרחבה של בזן. זאת הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שבתי הזיקוק ולא הארגונים הסביבתיים היו הראשונים להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה כי ההתנגדויות פגעו קשות בתוכנית ההרחבה שלהם.

כמי שנלחם 20 שנה עבור הסביבתי ועומד עכשיו בראש סיעת מקומי אני רוצה לומר שצדק סביבתי לא יכול לבוא בלי צדק חברתי ולכן החזון שלי אומר שכבר היום אנחנו צריכים להכין את תשתית התעסוקה לכל העובדים שלא יהיו חלק מהמפעלים האלה, אם באמת פנינו הם לפינוי בזן בעוד 7 שנים. רק הליכה משותפת לעבר המטרות האלה תייצר בחיפה חברה חדשה, בריאה וחזקה יותר.

תגובות
בטעינה...