הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הולנת"ע) אישרה את תכנית המתאר הארצית לעורף נמל חיפה. בשבוע שעבר ערכה הוועדה ישיבה על מנת לבחון את הערות הוועדות המחוזיות והעבירה את המלצותיה. וועדת העורכים של התכנית, בראשות מנהל התכנון ובהשתתפות עיריית חיפה, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה וגורמים נוספים קידמו את התכנית יחד עם חברת נמלי ישראל. כעת, התכנית עוברת לדיון בהערות הוועדות המחוזיות. במסגרת התכנית יעברו שטחים של חברת נמלי ישראל לטובת פארק הקישון וחוות המיכלים תש"ן (הסמוכה לשכונת דגניה בחיפה) תפונה משטח הנמל על מנת לאפשר את פיתוח האזור למטרת מגורים ומסחר.
אריאל וטרמן, מהנדס העיר חיפה, מציין כי עיריית חיפה הצליחה להטות את החלטת הוועדה, כך שהשטח המתפנה מחוות המיכלים יהפוך ב-80% למגורים ו-20% למסחר. זאת בניגוד להחלטה הקודמת של 100% מסחר, אשר היה מיועד לשטחי מכולות. בכך מקווה וטרמן לאפשר בניה למגורים על קו המים והרחבה של קריית חיים.
[bs-white-space]
מהי תכנית המתאר הארצית לעורף הנמל?
מדובר בתכנית, שלראשונה תסדיר את השימושים המותרים בשטחי התפעול והלוגיסטיקה שבעורף נמל המפרץ, כדי לאפשר את פיתוח המגורים והתעסוקה באזור.
ממנהל התכנון נמסר לחי פה בתגובה להחלטתם, כי התכנית מהווה מסגרת תכנונית כוללת לפיתוח הנמל והממשקים בינו לבין המרחב העירוני הסובב אותו: "התכנית נותנת מענה לשינויים שחלו בתחום הספנות והנמלים, ובכללם גידול בהיקף המטענים והצורף בפיתוח שירותים לוגיסטיים הקשורים בפעילות הנמל. התכנית קובעת בין היתר את האפשרות לקיומם של שדה תעופה חיפה, נמל צבאי אשר עתיד להחליף את הנמל הצבאי הקיים (מול שדרות בן גוריון) וכן מבטיחה את שימור נחל הקישון ופיתוח פארק לאורכו, אזור שעד היום ייעוד הקרקע בו היה עבור תעשייה".
מדוע התכנית כה משמעותית ומה הנושאים השנויים במחלוקת
מאוחרי המילים "עורף הנמל" מסתתר אזור קריטי עבור תושבי חיפה והאזור. ראשית, מוכרע כאן גודלו של פארק הקישון. כשהוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הולנת"ע) התבקשה לשנות את מידות הפארק היא השיבה, שהגדלת שטח הפארק מקטינה את שטח הנמל, שהינו תשתית לאומית. מבחינת תושבי חיפה האינטרס, על פניו, הוא לפארק גדול מימדים, שניתן ליהנות ולנצל אותו ככל האפשר. לעומת זאת מבחינת התשתיות הלאומיות, האינטרס מנוגד. מי שיכריע בסופו של דבר בסוגיה זו היא המועצה הארצית, אך ללא ספק קיים מתח מובהק בין גודל הנמל והאינטרס של המדינה וגודל הפארק והאינטרס של התושב.
בהקשר לגודל הפארק, בעיריית חיפה מביעים שביעות רצון מהשטח שאושר (586 דונם) וכן מהעובדה שהולת"ע אישרה הגדלה של 20% נוספים, בסמכות הועדה המחוזית. אריאל וטרמן, מהנדס העיר חיפה מסר לחי פה כי אופציית ההגדלה הנוספת היא הישג משמעותי.
מחלף יוליוס סימון והשפעתו על פארק הקישון:
אלה מכם שעוברים בימים אלה בכביש 22, יכולים לראות את מחלף יוליוס סימון הענק אשר הולך ונבנה מעל הקישון. המחלף נבנה על מנת לאפשר דרך גישה נוחה למשאיות שיכנסו לנמל המפרץ ולהזרים את התנועה אל הנמל וממנו, ישירות לצירי תנועה ראשיים. השפעת המחלף היא בכך שהוא מבתר את השטח הירוק של פארק הקישון לשניים. אריאל וטרמן מסביר כי תכנון סביבת המחלף נעשה בתיאום עם רשות נחל הקישון, במטרה לבצע פיתוח נופי שימזער את השפעתו על הפארק. ניתן לראות את המחלף בשלבי בנייה, בתמונה מימין למטה:
[bs-white-space]
נושאים נוספים, שבאים לידי ביטוי בתכנית הם נמל התעופה, צינורות הדלק והחומרים המסוכנים. מבחינת תושבי חיפה והאזור חשוב לוודא שתהיה שקיפות לגבי החומרים, שיוחזקו בעורף הנמל ויותר מזה שתהיה הגדרה ברורה לחומרים, שניתן לאכסן בכל אזור ושהם לא יתווספו לחומרים המסוכנים הקיימים. קיימת ציפייה לכמות מוגדרת מראש ומוסכמת על כל הצדדים שתוחזק בסמיכות לתושבים ולא למעלה מזה. האינטרס של תושבי העיר הוא להימנע ממצב של עמימות, שבחסותו יהיה ניתן להחזיק חומרים מסוכנים באזורים רבים בעורף הנמל וללא פיקוח מספיק על כמות החומרים, האופן בו הם מוחזקים והשינוע שלהם בין האזורים השונים, שעלול למנוע פיקוח מספיק.
ניתן להבין שעל אף שהציבור החיפאי ברובו לא מודע לתכנית המתאר, שרוקמת עור וגידים, היא עתידה להשפיע במגוון רחב של דרכים על איכות חייו ולכן חשוב שמנהל התכנון יבחן שוב ושוב את התכנית ויעביר את הסתייגויותיו על מנת שתכנית המתאר, שתאושר לבסוף, תקדם את העיר ואת התושבים.
תגובת רשות נחל הקישון:
אומנם הולנת"ע מאפשרת להגדיל את שטח פארק מורד נחל קישון בעתיד, אך יחד עם זאת לא דואגת לקיים את האיזונים הראויים, בין תכנית הנמל לתכנית פארק מורד נחל קישון.
יש לציין שבין מטרות תכנית המתאר "ליצור מסגרת תכנונית כוללת לפיתוח נמל חיפה והממשקים בינו לבין המרחב העירוני הסובב אותו". לצערנו תכנית הנמל לא עומדת במשימה זו. התכנית היא רחבה ולא מידתית ומשפיעה על מפרץ חיפה כולו, כל זאת ללא התייחסות הולמת להיבטי הנוף והסביבה ובמיוחד להימצאותו של נחל קישון בתווך.
מורד הנחל הינו מרחב אקולוגי ייחודי, נכס לתושבי חיפה והסביבה שיש לשמרו ולפתחו ככזה ולא להקים בגדותיו שטחי אחסון מכולות ומחסנים לוגיסטיים. פעילות האחסנה המוצעת בתכנית תיצור "מדבר עירוני". ראוי שמחסנים כאלה יוקמו בשולי העיר ולא בלב המרחב העירוני המיושב. את משטחי האחסון הללו ניתן למקם באזורים מרוחקים יותר במרחב ולא בצמוד לנחל שאותו לא ניתן להזיז ממקומו.
רשות הנחל סבורה כי נוכח הרגישות הגבוהה של נופי מלחת הקישון יש להגדיל את שטח תכנית פארק מורד הנחל המקודמת במוסדות התכנון, כך שיכלול גם את נופי המלחה הללו ולא משטחי איחסון ומפעלים תעשייתיים המושכרים על ידי חברת נמלי ישראל לגופים פרטיים. אנו מאמינים כי על המועצה הארצית לתכנון ולבניה לשקול גם את שיקולי הסביבה והנוף באופן מאוזן וכי ההיבט הציבורי הרחב מחייב לפתח את שטחי עורף הנמל רק לאחר שיפותח פארק הנחל לטובת הציבור. לדעתנו אף ראוי יהיה להשית על חברת נמלי ישראל את הוצאות הקמת הפארק ותחזוקתו.
אין לנו ספק כי תושבי חיפה והצפון ראויים לאיכות חיים, דווקא על רקע הפעילות התעשייתית והנמלית האינטנסיבית במפרץ. פארק מורד נחל קישון יהווה מענה לצורך זה ואנו סבורים על גורמי התכנון הארציים לדאוג לכך שתכנית המתאר הנמלית לא תהווה מכשול להקמתו והרחבתו של הפארק. התמ"א גוזלת מהציבור שטחים איכותיים רבים ויש לתקנה על מנת לאזן בן השימושים תוך ייעול העבודה הנמלית ולא על חשבון הציבור.
מהירוקים של חיפה נמסר בתגובה:
אנו רואים סתירה בין הרמה ההצהרתית לרמה המעשית בהחלטה שהתקבלה ע"י הות"ל בתוכנית המתאר לעורף הנמל במפרץ חיפה.
ברמת ההצהרה בלבד מדובר בדברי הרקע על כך שמיקומו המיוחד של נמל המפרץ בלב אזור מטרופוליני מורכב "מחייב יצירת ממשק מיטבי בין הפעילויות העירוניות והנמליות לטובת תפקוד הדדי מיטבי ומשלים".
כאשר נכנסים לפרטי התוכנית המוצעת, רואים את הסתירה: מסתבר כי במדינת ישראל המתכננים לא הפנימו עדיין את ההיבט הנופי, הסביבתי והתכנון המרקמי כערך מוביל בכל תוכנית מתאר כל כך משפיעה וחשובה. ההחמצה העיקרית שהתוכנית הזו עלולה להביא, מתרכזת בנחל הקישון שנמצא בלב האזור המדובר. נופו ושטחו האקולוגי של הנחל הופרו כבר ברגל גסה ע"י תוכניות קודמות וכעת היה מצופה רק כי יעשה המאמץ האחרון להגן על מה שנותר לפליטה מהנחל וסביבתו בכל ההיבטים הראויים וברגישות המתאימה. באף עיר מודרנית בעולם לא היו מאפשרים להקים ליד נחל זורם, ליד פארק נופי להנאת התושבים וליד מערכת אקולוגית נדירה של חי וצומח – מבנים, שטחי איחסון, מערכות תחבורה, גדרות, תאורה ועוד באופן כ"כ בלתי מתחשב וחסר רגישות מקצועית, כפי שמאפשרת התוכנית הנוכחית שמוגשת ע"י הות"ל.
לכן יש לתקן ולצמצם את היקפי התוכנית, יש להשתמש בשטחי הקרקע לטובת עורף הנמל באופן יעיל יותר, תוך מניעת בזבוז שטחי נוף יקרי ערך לטובת מחסנים, מכולות ומגרשי חנייה שיכולים להיות צנועים בהרבה בהיקפם וניתן לעשות זאת מבלי לפגוע בפעילות הנמלית. יש לאפשר מרווח עתידי להתפתחות וגדילה של פארק מורד נחל הקישון בעתיד, בהתאם לביקושים שיהיו לפעילות הפנאי באזור, גם מעבר למה שאושר בתוכניות הקיימות שעליהן נאבקנו ביחד עם רשות הנחל.
יש לשנות מיקום מבנים, גדרות, שטחי חנייה ועוד, ולדאוג לסידורם באזור שסמוך לנחל כך שהנוף הנשקף לבאי הפארק יהיה נעים ומשתלב יחסית ולא אלים מבחינה ויזואלית, כפי שמתאפשר בתוכנית הזו.
כמו כן, חייבת להיות התייחסות מירבית לסיכון ריכוז החומרים המסוכנים ששטחי העורף הללו עלולים פוטנציאלית להוסיף – מעבר לכמות העצומה שכבר קיימת במפרץ . לצורך כך לדוגמא אנו דורשים כי כל הוספה של מכולות עם חומרים מסוכנים לאזור, אם באיחסון ואם בשינוע, תהיה מותנית בצמצום כמות החומ"ס כיום!
מוטי בליצבלאו , תושב קרית חיים, הירוקים של חיפה , הנהגת התנועה הירוקה.
אתייחס לשני נושאים , פארק הקישון וחוות מכלי הדלק בקרית חיים: לאחר מאבקים של הירוקים של חיפה ורשות נחל הקישון , עדיין המתכננים הישראלים והועדות למיניהם לא הפנימו מה מעמדו של נחל זורם וחי , או טבע בתולי, במערכת הרגישה בין אדם לסביבה.
פארק הקישון עדיין קטן – רק כמה מאות דונמים לעומת פארקים גדולים בני אלפי דונמים ( רעננה, באר שבע ,אריאל שרון ועוד)
וערכי טבע מתגמדים מול אינטרסים חסרי לב, אז קיבלנו מתחם למכולות ומחסנים על גדות קטע נחל שלידו מערכת אקולוגית יחידה
במינה ( האפנדיכס) הידוע כשטח 95 ,שברור לכול אקולוג כי הפנינה הזו תיהרס ותעלם.
למרות ההכרזה ששטח מכלי הדלק בקרית חיים יפונו , השאלה מתי, נשארה ללא מענה. התוכנית לפינוי עדיין על הנייר. האם אכן תיבנה שכונת מגורים על 80% מהשטח העניין לוט בערפל.
והדבר המטריד ביותר הוא מיקומו של הנמל הצבאי החדש והשפעתו על קרית חיים.
עירובי שימושים של שטחי עורף לנמל , והסכנה להמצאות חומרים מסוכנים בקרבה לפארק או לשכונת מגורים צריכה להדאיג את הגרים בקיריה , והם אלו שיסבלו מנוכחות המיכלים או יסבלו בעתיד ממכולות או ממתקנים נמליים אחרים , הללו יעמיקו את התפוררות השכונה והפיכתה למוקד עוני וסבל. לא עוד!".
מעיריית חיפה נמסר לחי פה:
התוכנית, שתואמת את תוכנית המתאר של חיפה, הוציאה משטח הנמל את אזור חוות המכלים במטרה לאפשר פיתוח מגורים ותעסוקה באזור. הולנת"ע, אימצה את עמדת העירייה וקבעה, בין היתר, כי חוות המיכלים תפונה ובמקומה תקום שכונת מגורים,
וכי פארק מורד נחל הקישון יוקם בכל היקפו על שטח של 580 דונם לכל אורך מורד הנחל. מדובר בהישג, המשקף את המהפך, אותו מובילה העירייה, לשינוי פני המפרץ, אשר משנה את פניו והופך ממתחם של תעשייה כבדה ומזהמת למתחם של הייטק, לוגיסטיקה ותעשייה ירוקה ונקייה".