למרות הוונדליזם שבזה, אני אוהב את האופנה האחרונה של שינוי שמות רחובות בצורה מחתרתית.
פעם זה קשור למאבק בזיהום במפרץ, פעם זה קשור ליום האישה הבינלאומי (שלטים בוורוד שהופיעו סמוך ל 08/03/21 ברחבי העיר עם שמות נשים חשובות) ועוד כל מיני דוגמאות שראיתי בעיר ומחוצה לה בתגובה על אירועים כאלה ואחרים.
| זירה בה מתחרים על דעת הקהל
בהתחלה נדמה שמי שבוחר לשים את שלטי הרחובות האלו סתם יוצר גימיק נחמד למאבק שלו, אבל בפועל, מי שעושה את זה יודע ששמות הרחובות הם זירה בה מתחרים על דעת הקהל.
השפות בהן יופיע שם הרחוב, איזה שפה תופיע קודם ובאיזה גודל, אשכנזים מול מזרחיים, ערבים מול יהודים, גברים מול נשים, שמות ניטרליים מול שמות עם משמעות עמוקה, שמות של מקומות בעלי מטען פוליטי, מחיקת שמות ישנים ומתן שמות חדשים ועוד.
| מאבקי שליטה
דוגמאות לאורך ההיסטוריה העירונית לא חסר: שינוי שם שד' האו"ם לשד' הציונות בתגובה להחלטת האו"ם שהשוותה בין ציונות לגזענות, שינוי שמות מתקופת המנדט לשמות עבריים כמו KingsWay שהפך לרחוב העצמאות או רחוב סנטטון שהפך לרחוב שיבת ציון, שינוי שמות רחובות ערביים לשמות עבריים לאחר מלחמת העצמאות ולא נשכח את הסערה האחרונה שעוררה ההחלטה לקרוא רחוב על שם אום כלת'ום. גם ההיסטוריה העירונית שלנו מלאה מאבקי שליטה שבאו לידי ביטוי בשמות הרחובות.
| שם רחוב מספר סיפור
שמות הרחובות שלנו מספרים עלינו סיפור – מי אנחנו כחברה ומי אנחנו חושבים שנכון להנציח.
מי שמשנה את שמות הרחובות באישון לילה מנסה להגיד לנו שהוא חושב שיש אנשים אחרים שצריכים לקבל הנצחה ושיש נרטיב אחר שאנחנו צריכים לספר לעצמנו.
לדעתי הוא בוחר אחלה דרך לעשות את זה והוא מגוון לי את המבט העירוני.
אייל אתה צודק לחלוטין.
את זה ציבור החיפאים הצליח להשיג במו ידיו.
נקווה שבבחירות הארציות, לא יהיה לו משקל ובנימין נתניהו יתחזק ויחזק.
השמאל דירדר את המדינה למיתון, קורבנות שלום, קרעים בחברה והדרת דתיים וחרדים, הדחקת המזרחיים לפריפריה, יצירת מגדריזציה וקיטוב של "הפרד ומשול", תומך היום בחקירות טרור משפטי נגד חיילי צה"ל והמדינה, מביא מסיתים מקצועיים לכיכרות להפלת ממשלות, מפיץ שטיפת מוח דרך האקדמיה להנדס תודעה לדור הסטודנטים.
ובמסגרת כל אלו מאבקי שלטים המשלבים מיזנטרופיות, פייק סטטיסטיקה, סילוף היסטורי ונסיון למאבקי מינים…
אין פה שום דבר יפה חוץ מטמטום אין פה כלום עבריינות לשמה אנרכיה.