סקר מיוחד של איגוד לשכות המסחר:
33% מתושבי חיפה אמרו שאינם יודעים מהו סכום הארנונה אותו הם משלמים
"על אף הבחירות הצפויות, האיגוד מצפה משר הפנים הנכנס ארדן, שיערוך שינויים אשר יבטיחו שקיפות מלאה ומבוקרת, בכל מקרה בו רשות מקומית מגישה בקשה להעלאה חריגה במס הארנונה. אסור שתקופת הבחירות תשמר את המצב הקיים, לפיו ניתנים אישורים חריגים רק על פי אישורים פנימיים של משרד הפנים וללא שקיפות ציבורית נאותה."
למעלה מ-30% מהציבור אינו יודע מהו גובה מס הארנונה אותו הוא משלם. בנוסף, למעלה מ-55% מהציבור אינו יודע בכמה התייקרה הארנונה בשנה החולפת. כך עולה מסקר שערך איגוד לשכות המסחר במסגרת המאבק אותו הוא מנהל כנגד העלאות הארנונה החריגות במשק. הסקר נערך על ידי חברת SQ השביל שלך להצלחה, בקרב 1,000 משיבים מהאוכלוסייה היהודית, בגילאי 18 ומעלה.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "הרשויות המקומיות מנצלות את חוסר המודעות של הציבור בכל הקשור למס הארנונה, שכן הוראות החוק כיום לא יוצרות שקיפות ראויה, ומניעות בחוסר שקיפות העלאה מתמדת בשיעורי המס. כך הופך מס הארנונה לפרצה המסוכנת ביותר במערכת המס בישראל".
יחד עם זאת, יש לשבח רשויות מקומיות שהפחיתו את מס הארנונה בשנת 2014: ראשון לציון שהפחיתה את מס הארנונה בכ- 8 מיליון ש"ח, אשדוד בכ- 476 אלף ש"ח, שוהם בכ- 277 אלף ש"ח, משגב שהפחיתה בכ- 151 אלף ש"ח, מטה בנימין בכ- 128 אלף ש"ח, אליכין בכ- 67 אלף ש"ח, הרצליה בכ- 60 אלף ש"ח, ערד בכ- 30 אלף ש"ח, קריית אונו בכ- 10 אלף ש"ח .
לדברי לין, "על אף הבחירות הצפויות, האיגוד מצפה משר הפנים הנכנס גלעד ארדן, שיערוך שינויים אשר יבטיחו שקיפות מלאה ומבוקרת, בכל מקרה בו רשות מקומית מגישה בקשה להעלאה חריגה במס הארנונה. אסור שתקופת הבחירות תשמר את המצב הקיים לפיו ניתנים אישורים חריגים במחשכים רק על פי אישורים פנימיים של משרד הפנים וללא כל שקיפות."
הירושלמים הכי אדישים
למרות שמס הארנונה נוגע לכל אחד ממשקי הבית במדינת ישראל ללא קשר לרמת הכנסה, כשליש מהאזרחים לא יודעים מהו גובה הארנונה אותה הם משלמים בכל חודשיים. הדבר בולט עוד יותר בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע: כ-35% מבעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע אינם מודעים לגובה הארנונה אותה הם משלמים. זאת לעומת כ-25% מבעלי ההכנסה הגבוהה מהממוצע שאינם יודעים זאת.
עוד עולה מהסקר כי ישנו הבדל ניכר בין תושבי הערים הגדולות בכל הקשור למודעות לתשלום הארנונה. מהנתונים עולה כי ירושלים היא העיר בה קיים חוסר המודעות הגדול לתשלום הארנונה בקרב תושביה. למעלה מ-41% מתושבי הבירה אמרו כי אינם יודעים מהו סכום הארנונה אותו הם משלמים.
גם בקרב תושבי העיר ראשון לציון קיים חוסר מודעות גדול לנושא תשלום הארנונה. כ-35% מתושבי העיר אמרו כי אינם יודעים מהו הסכום אותו הם משלמים לעירייה.
בחיפה כ-33% מהתושבים טענו כי אינם יודעים כמה הם משלמים,
בפתח תקווה ובתל אביב רק כ-25% מן התושבים אינם מודעים לגובה הארנונה אותה הם משלמים.
הנתונים בולטים עוד יותר על רקע הסכומים הלא מבוטלים אותם משלמים תושבי הערים השונות. מהנתונים עולה כי כ-21% ממשקי הבית מדווחים כי הם משלמים עד 600 ש"ח ארנונה בחודשיים, כ-31% מהנשאלים משלמים בין 600 ש"ח ל-1,200 ש"ח בחודשיים, וכ-13% מהנשאלים משלמים למעלה מ-1,200 ש"ח מדי חודשיים.
הארנונה ממשיכה לעלות..? הציבור לא יודע…
מס הארנונה מתעדכן באופן אוטומטי וקבוע בכל שנה על ידי נוסחה הקבועה בחוק. הנוסחה כוללת את עליית מדד המחירים לצרכן והעלייה במדד השכר במגזר הציבורי. בשנת 2014 עלתה הארנונה בשיעור של כ-3.36% עד 3.66%, בהתאם לרשויות השונות.
יחד עם זאת, מן הסקר עולה כי למעלה מ-55% מהציבור אינם יודעים האם שיעור הארנונה הכללית השתנה בשנה האחרונה. כ-11% מהנשאלים סברו כי לא חל שינוי בגובה הארנונה וכ- 41% השיבו כי מס הארנונה השתנה (עלה / ירד), אך לא דייקו בכמה.
גם כאן עולה כי תושבי ירושלים מגלים אדישות בכל הקשור לתשלומי הארנונה. כ-63% מתושבי ירושלים לא ידעו כלל שהיה שינוי בגובה הארנונה בשנה האחרונה. כ-62% מתושבי תל אביב לא ידעו זאת. כ-46% מתושבי פתח תקווה ו- 48% מתושבי ראשון לציון לא ידעו ואילו בחיפה רק כ-26% מהתושבים לא ידעו שחל שינוי בגובה הארנונה אותה הם משלמים בשנה האחרונה.
כמו כן, 60% מאלה המשתכרים מתחת לממוצע לא יודעים האם סכום הארנונה אותו הם משלמים בשנת 2014 עלה או ירד לעומת שנת 2013, ואילו 49% מאלה המשתכרים סביב הממוצע ו- 50% מאלה המשתכרים מעל הממוצע לא ידעו האם סכום הארנונה אותו הם משלמים בשנת 2014 השתנה.
מפילוח לפי רמת הדתיות, עולה כי 54% מהחילונים לא יודעים האם סכום הארנונה אותו הם משלמים בשנת 2014 עלה או ירד לעומת שנת 2013, 48% מהמסורתיים לא ידעו ואילו 70% מציבור הדתיים-חרדים לא ידעו האם סכום הארנונה השתנה.
לאור ממצאי הסקר הוסיף עו"ד אוריאל לין:"הארנונה היא מס קבוע אותו משלמים כלל משקי הבית ללא קשר לגובה ההכנסה. הארנונה היא אחד המסים הבודדים שעולה מידי שנה בשני מסלולים נפרדים. לצערנו, כל עוד הציבור יפגין אדישות לנושא גם הרשויות המקומיות לא תשנינה את התנהלותן".
"לשכות המסחר קוראות לכלל הציבור ולנציגי הצרכנים לפעול על מנת לשנות מצב אבסורדי זה. לצערנו הציבור נסער כאשר מדובר בעלייה של אגורות או שקלים בודדים על מוצרי צריכה כקוטג' או מילקי. אך בה בעת אינו שם לב לעלייה הבלתי פוסקת של מס הארנונה המהווה נטל כלכלי גדול על כל משק בית בישראל".
מס הארנונה
נוסחת חישוב הארנונה
מס הארנונה מחושב על פי נוסחה – 50% משיעור מעליית השכר במגזר הציבורי + 50% מעליית המדד.
בשלוש השנים האחרונות (2012-2014) עלתה הארנונה בארץ בכ- 1.7 מיליארד ש"ח (ריאלי. מבוסס על נתוני גבייה אמיתיים של השנים 2012, 2012 + לשנים 2013-2014 תחזית גבייה לא כולל אישורים חריגים):
מדד השכר במגזר הציבורי עלה ב-14.48% – תוספת מס ארנונה של כ- 1.1 מיליארד ש"ח, מדד המחירים לצרכן עלה ב- 6.52% – תוספת של כ- 640 מיליון ש"ח.
העלאה אוטומטית בשנת 2014
ההעלאה הכלל ארצית של שיעור הארנונה בשנת 2014 עמדה על:
3.36% או 3.66% (57 רשויות שחתמו עם משרד האוצר על הסכם הלוואה למדינה בסך של 450 מיליון ש"ח ובתמורה הן העלו את מס הארנונה בשיעור של 0.3% נוספים מעבר לנוסחת העדכון הכללית).
לצורך חישוב שיעור עדכון ארנונה לשנת 2014 עלה מדד השכר במגזר הציבורי ב- 5.39%, לעומת מדד המחירים לצרכן שעלה ב- 1.34% בלבד.
בקשות לאישורים חריגים לשינוי מס הארנונה
• בשנת 2012, כ- 70 רשויות מקומיות קיבלו באופן סיטוני אישור גורף להעלאות חריגות של מס הארנונה, בשיעורים שבין 4% ל- 25%.
• בשנת 2013, אושרו העלאות מס ארנונה חריגות לכ- 50 רשויות מקומיות.
• בשנת 2014, 114 רשויות מקומיות הגישו בקשות לאישורים חריגים לשינוי מס הארנונה. עד כה (נכון לנובמבר) 62 רשויות קיבלו אישור (מלא או חלקי) להעלאת מס הארנונה.
• בשנת 2015 הוגשו 120 בקשות לאישורים חריגים, בשיעורים שבין 3% ל- 10%.
תגובת המדינה למתן מסלול ירוק להעלאות גורפות
תגובת המדינה למתן מסלול ירוק להעלאות גורפות של מס הארנונה בשנת 2012, במסגרת הליך של בג"צ 4771/13 באשר למתן אישורים חריגים במס הארנונה, טענה המדינה כדלקמן:
תגובת המדינה הועברה לבית המשפט העליון ב- 0.11.2013
"במהלך שנת 2012, לאחר התייעצויות וחשיבה מחודשת, בוצע ביוזמת מנכ"ל משרד הפנים ועל דעת משרד האוצר, "פיילוט" במסגרתו ניתן בשנת 2012 אישור אוטומטי לבקשות להעלאת תעריף הארנונה לסיווגים שאינם למגורים, ובלבד ששיעור ההעלאה המבוקש (מעבר לעדכון האוטומטי) אינו עולה על 15%, ובכל מקרה, לא יעלה התעריף המתקבל מעל לתעריף המרבי בקבוע בתקנות. לעניין בקשות להפחתת התעריף נותרה בדיקת הבקשות בהתאם לקווים המנחים שצירפנו לעיל.
במסגרת פיילוט זה הפעילו השרים את סמכותם הרחבה בהקשר של מתן אישורים חריגים, וקבעו קריטריון כללי בשיעור נקוב. משרד הפנים סבר, כי ראוי להפעיל פיילוט זה על מנת להגביר את יעילות הטיפול בבקשות הרבות באישור חריג, וליתן משקל להחלטת הרשות המקומית המכירה את צרכיה הפנימיים וסדרי עדיפויותיה, וזאת עד למידה נקובה ומוגדרת. משרד האוצר סבר כי בנסיבות שנוצרו, לנוכח העובדה שמדובר בשלהי השנה, הרי שעל מנת להגביר את היעילות יש לפעול בהתאם לפיילוט. להלן נרחיב בעניין זה. …
יצוין, כי במסגרת הקריטריון האמור אושרו כמה עשרות בקשות להעלאת תעריף לנכסים שלא למגורים, בשיעורים שנעו עד 15%. עוד נציין כבר כעת, כי פיילוט זה נמשך שנה אחת. לאחרונה פורסמו הקווים המנחים לשנים 2013 – 2014 ואלה אינם כוללים הסדר ניסיוני זה."
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="ארנונה בחיפה" tag="29" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]