תכנית לסקר מדידת נכסים בחיפה: האם תושבי העיר צפויים לעלייה דרמטית בארנונה?

(חי פה) – בשקט בשקט, כמעט מתחת לרדאר, יוצאת עיריית חיפה למהלך שעשוי להגדיל את גביית הארנונה שלה מהתושבים ומהעסקים בעשרות מיליוני שקלים חדשים מדי שנה. בכיר בעירייה מאשר כי בימים הקרובים צפוי להיבחר ספק שיבצע עבור העירייה סקר נכסים חדש בכל רחבי העיר – מהלך שצפוי להשפיע על כל בית, דירה ועסק בעיר.

חברי מועצת העיר דוד עציוני וזאב סוננזון הביעו ביקורת חריפה על התנהלות העירייה בנושא: "מהלך שאינו מתנהל בשקיפות וצפוי לפגוע בכיס של אלפי תושבים"

עדכון נתוני השטח של נכסים בעיר

הסקר, שנועד לעדכן את נתוני השטח של נכסים בעיר, עשוי להוביל לשינויים משמעותיים בחיובי הארנונה של תושבים רבים. אך לצד ההשלכות הכלכליות, עולות שאלות רבות בנוגע לשקיפות, דיוק, סדרי עדיפויות אזוריים, והיכולת של הציבור לערער על תוצאות המדידה.

מטרות הסקר: עדכון נתוני שטח והגדלת הכנסות

הסקר נועד לבדוק את שטחם המדויק של נכסים בעיר, לאתר חריגות בנייה, ולוודא כי כל מ"ר מחויב בהתאם לצו הארנונה. בעירייה מציינים כי מדובר בדרישה של משרד הפנים, וכי המהלך נועד לתקן עיוותים קיימים בגבייה.

עם זאת, תושבים רבים חוששים כי מדובר במהלך שמטרתו העיקרית היא הגדלת הכנסות העירייה, דווקא בתקופה שבה משקי הבית מתמודדים עם יוקר מחיה גובר. החשש המרכזי הוא שהסקר יוביל לעלייה דרמטית בחיובים, ללא שקיפות מספקת וללא מנגנון ברור לערעור.

שאלות פתוחות: איך יתבצע הסקר ומי יושפע ראשון?

הסקר לא יתבצע בכל העיר בבת אחת, אלא לפי סדר עדיפויות אזורי. אך מי קובע את הסדר הזה? האם הוא יפורסם לציבור? האם תושבים יוכלו לדעת מראש מתי יגיעו למדוד את הנכס שלהם?

בנוסף, לא ברור האם המדידות יובילו לעדכון מיידי בחיובים או רק לאחר סיום הסקר כולו. האם החיוב יהיה רטרואקטיבי – ואם כן, לכמה שנים אחורה? האם תושבים שלא יהיו בבית יידרשו לשלם לפי מדידה חיצונית בלבד? כל השאלות הללו נותרו ללא מענה.

ספק המדידה: ייבחר בקרוב – אך לא יתקשר עם הציבור

המכרז לבחירת הספק שיבצע את המדידה כבר יצא לדרך, ובקרוב ייבחר הגוף שיבצע את הסקר בפועל. עם זאת, לפי גורמים בעירייה, הספק לא אמור לתקשר ישירות עם הציבור – מה שמעלה חשש נוסף בנוגע לשקיפות וליכולת של תושבים להבין את תהליך המדידה ולהגיב לו.

במקרים קודמים ברחבי הארץ, תושבים דיווחו על מדידות שגויות, טעויות בזיהוי שטחים, וחיובים מופרזים. ללא מנגנון ברור לפניות וערעורים, עלול הסקר להפוך למוקד של תסכול ציבורי.

שכונת דניה במוקד: שנים של טענות על חריגות בנייה

אחת השכונות שצפויות להיבדק היא שכונת דניה, שבה לאורך שנים נטען כי קיימות חריגות בנייה רבות שלא דווחו. תושבים בדניה נהנים מדירות גדולות, אך לפי טענות, לא תמיד משלמים ארנונה על כל השטח.

הסקר עשוי לחשוף תוספות בנייה כמו סגירת קומת עמודים או חללים שהפכו לחדרים לאחר קבלת טופס 4. השאלה היא האם העירייה תדרוש תשלום רטרואקטיבי על השנים שבהן לא שולם החיוב, או שתכשיר את הבנייה בדיעבד.

תוספות בנייה לא חוקיות: האם העירייה תכשיר או תהרוס?

במקרים שבהם יתגלה כי חלק מהנכס נבנה ללא היתר, עולה השאלה האם העירייה תנקוט בצעדים משפטיים או תבחר להכשיר את הבנייה. מדובר בסוגיה רגישה, שכן מצד אחד יש רצון לגבות ארנונה על כל השטח, אך מצד שני יש צורך לשמור על חוקי התכנון והבנייה.

העירייה טרם פרסמה מדיניות ברורה בנושא, ותושבים רבים חוששים כי יידרשו לשלם על שטחים שאינם חוקיים – מבלי שניתנה להם האפשרות להסדיר את הבנייה או לערער על החיוב.

דירוג הארנונה: האם הסקר הוא מבוא לשינוי סיווג?

בצו הארנונה האחרון ניסה ראש העיר לקבוע דירוג ארנונה גבוה יותר לכמה שכונות שסווגו עד כה בדירוג ב'. תושבים חוששים כי הסקר הנוכחי הוא שלב ראשון לקראת שינוי סיווג, שיביא לעלייה נוספת בחיובים.

האם ראש העיר יכול להתחייב שלא יהיה שינוי סיווג בעקבות הסקר? האם תושבים בשכונות כמו אחוזה, ורדיה או רמת בגין צריכים לצפות לעלייה בארנונה? גם כאן, אין תשובות ברורות.

ביקורת מצד חברי מועצה: "מהלך לא שקוף שפוגע בציבור"

חברי מועצת העיר דוד עציוני וזאב סוננזון הביעו ביקורת חריפה על התנהלות העירייה בנושא. עציוני אמר: "לא ברור לי איך עושים מהלך כזה בצורה כל כך לא שקופה כשמדובר במהלך שעתיד לפגוע בכיסיהם של עשרות אלפי תושבים. וכל זה קורה בתקופה מאוד מורכבת למשקי הבית בישראל."

סוננזון הוסיף: "אני יכול רק לקוות שהעלייה בגבייה כתוצאה מהמדידות החדשות לא תלך לבזבוזים הרגילים של העירייה. זאת יכולה להיות הזדמנות פז דווקא כדי לבצע תהליך התייעלות עמוק ומקיף בעירייה שיכלול כמובן את הפחתת הארנונה באופן משמעותי."

תיקון עיוותים או גזירה על הציבור?

בעירייה מדגישים כי הסקר נועד לתקן עיוותים קיימים – ולא להטיל גזירה חדשה על הציבור. ישנם תושבים שמשלמים ארנונה על כל מ"ר בביתם, בעוד אחרים משלמים רק על חלק מהשטח. הסקר אמור להביא לשוויון בגבייה, כך שכל תושב ישלם בהתאם לשטח בפועל.

אך גם אם מדובר בתיקון עיוות, הדרך שבה מתבצע המהלך – ללא שקיפות, ללא תקשורת עם הציבור וללא מנגנון ערעור ברור – מעוררת ביקורת חריפה.

קריאה לדיון במועצת העיר: להפוך את הסקר לשקוף

בעקבות הביקורת, חברי מועצה מבקשים לקיים דיון במועצת העיר הקרובה בנושא הסקר. הם דורשים שהעירייה תציג את הסקר על כל סעיפיו, כולל לוחות זמנים, מנגנוני פנייה לציבור, החלטות בנוגע לחיובים רטרואקטיביים, וסדר ביצוע הסקר ברחבי העיר.

בנוסף, הם מבקשים לקבל דיווח חודשי על התקדמות התכנון, הביצוע וההטמעה של ממצאי הסקר – עד לסיומו המלא.

תושבים דורשים תשובות: מה יקרה לנכס שלי?

בינתיים, תושבים רבים בעיר תוהים מה יקרה לנכס שלהם. האם יגיעו למדוד אותו בקרוב? האם יידרשו לשלם יותר? האם יוכלו לערער? האם יגלו פתאום שהם חייבים ארנונה על שטחים שלא דווחו?

העירייה נדרשת לספק תשובות ברורות, לפרסם את מדיניותה, ולהבטיח כי הסקר יתבצע בצורה מקצועית, מדויקת ושקופה. אחרת, החשש הוא שהמהלך יהפוך לעוד מקור למתיחות בין העירייה לתושבים.

סקר נכסים – הזדמנות לשקיפות ולשיפור אמון הציבור

למרות הביקורת, סקר נכסים יכול להיות הזדמנות אמיתית לשיפור אמון הציבור בעירייה. אם יתבצע בצורה שקופה, עם תקשורת פתוחה, מנגנוני פנייה וערעור, וליווי מקצועי – הוא יכול להביא לשוויון בגבייה, לתיקון עיוותים, ולשיפור השירותים העירוניים.

האתגר הגדול של עיריית חיפה הוא לא רק לבצע את הסקר – אלא לעשות זאת נכון. הציבור מצפה למהלך הוגן, שקוף, ומבוסס על עקרונות של צדק עירוני. ימים יגידו אם זה אכן יקרה.