"השחקנים של היום עושים טובה שהם משחקים בנבחרת", מספר וולך לחי פה, בריאיון במסגרת "פרוייקט המונדיאל"
יוחנן וולך, מהבולטים שבשחקני הפועל חיפה בכל הזמנים, הוא איש עסוק מאוד, מגיל צעיר שילב עבודה במשרה מלאה ותפקידי ניהול לצד הספורט. כיום, הוא מכהן כיו"ר אגודת מכבי חיפה וכמנכ"ל ראשות הספנות ועדיין נמצא בעניינים בכל מה שקשור לספורט.
וולך, שחגג לפני חודש 73, שיחק 12 עונות בהפועל חיפה ולאחר מכן, עוד 3 עונות במכבי חיפה,משם גם פרש. ב-1969 זומן וולך, על ידי מאמן הנבחרת דאז, עמנואל שפר, להיות שותף בטורניר ההעפלה למונדיאל במקסיקו 1970.
שנה לאחר מכן, כבר היה וולך שותף להישג הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי: הופעתה הראשונה והיחידה של הנבחרת במונדיאל. בסך הכול רשם וולך 12 הופעות בנבחרת ישראל והבקעת שער בודד לזכותה.
וולך התראיין לחי פה וסיפר על חוויותיו מהמונדיאל במקסיקו:
נקודת הציון בה אתחיל היא הפתיחה של המשחקים. ישבתי ביציע איצטדיון "האצטקה" במקסיקו סיטי, יחד עם עוד 352 מהשחקנים הטובים בעולם וצבטתי את עצמי… רק 5 שנים קודם עוד שיחקתי בקריית שמונה, בקיבוץ אפיקים או בתל חנן והנה אני באצטקה… זה בהחלט לא היה מובן מאליו!
נכנסתי למשחק הראשון נגד אורגוואי, בדקה ה-53, כשהתוצאה הייתה כבר 2:0 לטובתם. היה לי כושר גופני מצוין והתחלתי לרוץ בכול המגרש, ללא הפסקה, כשאני דוחף בכוח רב ובאגרסיביות את הרגליים הארוכות שלי לתוך הרגליים של כל שחקן אורגוואי שהעז לכדרר. תוך כמה דקות המשחק השתנה לחלוטין ומהתגוננות מתמדת התחלנו גם להחזיק יותר בכדור וגם להתקיף את השער של נבחרת אורגוואי.
בדקה ה-70 בערך, קפץ לידי כדור במרכז המגרש במרחק של כ 35 מטר מהשער האורוגוואי. בחמת זעם בעטתי אותו לשער האורוגוואי הכדור פגע בראשו של הבלם האורוגוואי ומשם יצא לקרן. זו הייתה הקרן הראשונה שלנו במשחק.
עמנואל שפר, עד סוף ימיו, אמר לי שהשגיאה המקצועית הגדולה ביותר שלו בחיים הייתה שהוא לא פתח איתי בהרכב במשחק נגד אורוגוואי. ייתכן שהשיתוף שלי מהתחלה היה משאיר את התוצאה של המשחק מאופסת. האמת שלמחרת זכיתי להרבה מחמאות בעיתונות בארץ על אופן המשחק שלי. הייתי היחידי שלא היו לו שום רגשי נחיתות מול שחקני נבחרת אורגוואי.
במשחק נגד שוודיה עליתי בהרכב. המשכתי לשחק מאוד מאוד קשוח אבל זה עלה לי ביוקר רב – בניסיון למנוע משחקן שבדי לבעוט לשער, באופן חופשי, ממרחק של כ-13 מטר מהשער, הסתערתי על הכדור ובעטתי בו בכול הכוח קדימה. השחקן השבדי שזיהה שאני מקדים אותו שם את הנעל שלו על הרגל הבועטת שלי ושבר לי את גב כף הרגל. עד היום יש לי גבנון בנקודת השבר. לצערי שתי דקות לאחר הפציעה אותו שחקן הבקיע את שער היתרון השבדי. אני מניח שאם הרגל לא הייתה נשברת היינו מנצחים את שבדיה 1:0. בדיעבד, נקודה נגד אורוגוואי ועוד שתי נקודות מול שבדיה היו מעלות אותנו לרבע הגמר למשחק מול רוסיה, סוג של חלומות שעוברים לי כבר 48 שנה בראש.
שאלתי את יוחנן גם על ההבדלים הקיימים, לדעתו, בין הנבחרת שהעפילה אז לטורניר לבין הנבחרת של היום:
אנחנו היינו דור שעדיין לא התפרנס מכדורגל ושעבורו הזמנה לנבחרת ישראל היתה כבוד גדול, אהבנו מאוד מאוד לשחק כדורגל, שיחקנו על מגרשים קשים, ללא דשא, ברוב ימות השנה ושמחנו מאוד על כך שקבוצת הכדורגל סייעה לנו במציאת מקום עבודה.
התגמול על המאמצים שהשקענו היה מינימלי אולי ברמה של שכר מינימום של היום ואולי אפילו פחות (משכורת שולמה לשחקנים בליגת העל, בעוד שבליגות הנמוכות לא שולמה שום תמורה לשחקנים). לכן, הגעה לנבחרת הייתה בבחינת חלום רחוק מאוד.
התחרותיות בין שחקני הנבחרת הייתה חזקה מאוד, זה התבטא במשחקים הפנימיים בינינו – איש לא ויתר למשנהו, היה מתח רב בינינו אבל מתח בריא, היינו דיי מגובשים לאחר שהייה משותפת במחנות האימונים ובנסיעות לחו"ל. היינו מעין יחידה צבאית מובחרת (סיירת מטכ"ל של הכדורגל) וכולם רצו להיות בהרכב.
היום אי אפשר לצפות לשחזור מהלך כזה – השחקנים מתוגמלים בכסף רב מהקבוצות, חלקם בכלל שוהים בחו"ל ואין סיכוי לבודד את השחקנים במסגרת כל כך מחייבת. הקבוצות לא יסכימו וגם לא השחקנים. לכן, מלכתחילה, היו לנו יתרונות טכניים על המצב הנוכחי.
אבקש לציין עוד נקודה, אלה היו תקופות שהשחקנים שיחקו באותה קבוצה 10-14 שנים. רוב השחקנים היו גם המנהיגים בקבוצות שלהם. השחקנים האלו מעצם אופים היו מחויבים גם לקבוצות וגם לנבחרת.
כיום, השחקנים עושים טובה שהם משחקים בנבחרת, את השכר הגבוה שלהם הם מקבלים מהקבוצות. חלק מהשחקנים צריך להגיע בכלל מחו"ל. על פניו הנבחרת נראית כסוג של מטרד עבור השחקנים.
לסיום, שאלתי את וולך, מי הנבחרת הפייבוריטית שלדעתו מיועדת לזכות במונדיאל:
אני בדרך כלל לא עוסק בניחושי תוצאות של משחקי כדורגל. לדעתי, הנבחרות המוכשרות יותר הן צרפת, ברזיל ובלגיה. אולי אפשר להוסיף גם את ספרד.
אני לא בדקתי את סדר המשחקים ומתי הן עשויות להיפגש בינן לבין עצמן אבל הן מועמדות מבחינתי להגיע לגמר. בגרמניה ואנגליה יש כעת חילוף משמרות רציני ולכן הן נחלשו .
חוץ מזה, כל השחקנים הטובים של שלושת הנבחרות הראשונות הנ"ל משחקים בקבוצות הטובות באירופה ולכן גם הנבחרות שלהן טובות אבל התופעה מחלישה את גרמניה ואנגליה.
