ספר שירים שני "פנקסי התבוסה" יצא לפני שבועיים למשוררת שירה כהן המתגוררת בהדר. ספר השירים החדש מצטרף לספר הראשון "מלכודת" שיצא לאור לפני כ-4 שנים. בשני הספרים ניתן לראות את האזכורים לעיר בה כהן מתגוררת בשנים האחרונות, חיפה.
שירה כהן הגיעה לחיפה לפני 8 שנים, לאחר שבעל הדירה התל אביבי שלה רצה לעשות שיפוץ בדירה הקטנה, שבה היא גרה, והיא החליטה לנצל את זה. "המגורים בתל אביב היו מאוד יקרים. עוד כילדה אהבתי את הטיולים הבית ספריים לחיפה, והמשכתי לבוא לכאן גם כשגדלתי ברכבת, ולכן מצאתי דירה בהדר ועברתי. זה היה הימור, לא הכרתי בחיפה אף אחד, אבל ההימור הזה השתלם. בשנים הראשונות עבדתי בעיקר כעיתונאית במקומונים והתחלתי להכיר את סצנת האמנות בעיר. הכרתי אנשים, שעוסקים באמנות פלסטית והתחלתי ליצור איתם ולהדריך נוער וילדים.
בסוף שנת 2014 יצא ספר השירים הראשון של כהן, "מלכודת". "התחלתי לכתוב שירים בילדות והפסקתי. לפני כמה שנים חזרתי לכתוב שירה", היא מספרת, "הספר הראשון מחולק ל-3 שערים ויש בו יותר שירי אהבה ותחושה אופטימית".
בחודש האחרון יצא ספר השירים השני של כהן "פנקסי התבוסה". הספר השני בנוי מרצף אחד של שירים ומציע התבוננות יותר קודרת על החיים. "יש הרבה אנשים, שרוצים להיות משוררים ומעט מאוד ספרי שירה טובים. להחליט האם שיר הוא טוב או לא זה לא פשוט כמו לשמוע מישהו שר ולהחליט האם הוא מזייף. גם המבקרים הם בדרך כלל משוררים בעצמם, ולכן קשה להם להיות אובייקטיבים. הייתי מצפה שבמערכת החינוך ילמדו את התלמידים אורך נשימה, איך להתעמק במה שלא כל כך מובן ממבט ראשון וזה היה מכין נוער לקריאת שירה. אני גם מוטרדת מכך שפחות ופחות סטודנטים בוחרים במדעי הרוח. אני חושבת שמדעי הרוח צריכים להיות חלק מכל לימודים אקדמיים. גם מי שלומד מחשבים ייצא נשכר מלדעת פילוסופיה, למשל. גם בבתי הספר במקום כל היום לדבר על ציונים צריך לקרב למדעי הרוח".
את ספר השירים החדש הוציאה כהן באופן עצמאי בתמיכתה של קרן תל אביב. היא מעדיפה שלא יהיה תיווך בין השירים שלה לבין הקוראים ולכן היא בוחרת לעבוד ללא עורך. קרן תל אביב תומכת בין השאר בפרויקטים של אמנים שונים, וכהן הייתה רוצה לראות גם בעיר מגוריה, חיפה, תמיכה כספית ליוצרים מקומיים. בנוסף, היא הייתה רוצה לראות את הספריות בעיר רוכשות ספרים של יוצרים חיפאים.
לגבי לימוד השירים בבתי הספר כהן מסויגת יותר. היא הייתה רוצה שמי שקורא את השירים שלה יהנה מהם, ולא הייתה רוצה שילמדו את השירים לבגרות מתוך חובה.
מאז שכהן הגיעה לחיפה היא מתגוררת בהדר ומוטרדת ממה שקורה בשכונה. "הייתי רוצה לראות שינוי בעיר. לדעתי, צריך לטפח את התושבים המקומיים בהדר. יש כאן מתיחות בין קבוצות וחשוב לטפח את האוכלוסיות המוחלשות. אני רואה את השיפוץ שנעשה בימים אלה בגן קסל ותוהה האם זה באמת השיפוץ הכי טוב שאפשר לעשות. יש הרגשה שהכול מאוד קוסמטי. אין התייחסות אמתית לשכונה ולתושביה. מצבה של הדר עוד טוב יחסית לשכונות, שלא מגיעים אליהן אנשים מבחוץ ואף אחד לא רואה מה הולך שם כמו חליסה. חייבים להשקיע בשכונה עצמה ובתושבים ויש עוד שכונות כאלה שנמצאות מחוץ למרכז ונראה שאף אחד לא נותן עליהן את הדעת".
נושא נוסף שמטריד מאוד את כהן הוא בעלי החיים. "מאוד חשוב בעיניי להשקיע בעיקור חתולי רחוב. אנשים מתפלאים על מה שקורה עם חזירי הבר, אבל צריך להבין שכשכל הזמן מוסיפים יח"ד באיזורים המיוערים, פוגעים בריאות הירוקות ובבעלי החיים שחיו באותו אזור. אם פוגעים בשטחי מחייה של חזירי הבר, ברור שהם ילכו לאזורי מגורים. זה מגיע מתפיסה שכבני אדם מותר לנו לקחת כל שטח שנרצה בלי להתחשב בבעלי חיים וזו תפיסה, שצריכה להשתנות. כמו שחושבים על דו קיום בין קבוצות אוכלוסיות שונות, כך צריך גם לחיות בהרמוניה עם הטבע".