[hide_post_ads]
מה שלא ידעתם על ט"ו בשבט – עם הרב יהודה גינזבורג
מה, אני עץ ?
המרכולים והחנויות מלאים בפירות יבשים שהשתבחה בהם תורכיה.
הגננות והמורות בבתי הספר בפעילות על חג ט"ו בשבט הקרב ובא.
ומה באמת קרה בט"ו בשבט?
ראש השנה לאילנות ?
העצים צריכים ראש השנה? ומה לנו ולעצים?
אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:
1. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
2. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
3. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
4. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.
(מסכת ראש השנה א, א)
על מה החגיגה?
לפי התורה, הפירות היוצאים מן העץ בשלשת השנים הראשונות שלו אסורים באכילה "שלש שנים יהיה להם ערלים – לא יאכל".
איך נדע בן כמה העץ?
על כך ההלכה היא שאם ה"חנטה" (הפריית הפרח, קודם יציאת הפרי) הייתה לפני ט"ו בשבט – אזי בט"ו בשבט נחגוג לעץ יום-הולדת. ואם החנטה הייתה אחרי ט"ו בשבט נאלץ לחכות לראש השנה לאילנות של השנה הבאה.
גם לענין מצוות הביכורים והלכות המעשרות, יש לתת ביכורים רק מהשנה הנוכחית, ולעשר ("מעשר") רק מפירות שנה זו על שנה זו ולא על השנה הקודמת.
ואיך הגיעו הפירות היבשים?
נכון, אמנם זה רק ראש השנה לעצים, אבל "האדם הוא עץ השדה", ולכן נהגו ישראל בחמשה עשר בשבט לא לומר את התחנונים של ימי החול בתפילה, ולאכול מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל – שבעת המינים.
רק מה?
שרוב ישראל היו בחו"ל, והדרך היחידה לייצא פירות מישראל לתפוצות הייתה באמצעות ייבוש הפירות לפני השליחה.
והיום השתנה המצב. רוב עם ישראל נמצא בארצו ברוך-השם, והוא מייבא את הפירות היבשים (כמובן לא רק את אלו הקשורים לשבעת המינים…) מחוץ לארץ…
מה עוד חוץ מאוכל?
בקהילות רבות נהגו לומר "סדר ט"ו בשבט" הכולל שתיית יין מארץ ישראל (ממין ה"גפן") ופירות נוספים ואמירת פסוקי תנ"ך ומאמרים מהתלמוד. יש בזה כמה נוסחאות לפי העדות.
ומה עם קק"ל ?
במאה השנים האחרונות הפך היום לסמל של נטיעת עצים חדשים. כמובן יש לזכור שיש עניין בנטיעת עצי פרי דווקא, והמצווה היא בעיקר להפריש תרומות ומעשרות מהעצים ולברך על פירותיהם…
ועוד משהו חשוב מאוד!
במכתבו של הרבי מליובאוויטש לגננת רחל זמיר, משווה הרבי בין גידול העצים לגידול הילדים, ומצוטט כאן חלק ממכתבו: המשל לזה הוא האילן. כשנוטעים גרעין או שתיל רך, צריך לשמור עליו מעשבים רעים וכל מיני מזיקים, ולהספיק לו מים וכולי, עד אשר יגדל ויהי' לאילן נושא פירות טובים. והוא הדבר בכל ילד וילדה, אשר אמר השם יתברך על ידי נביאו שהם "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר".
והנה הבורא יתברך נטע בתוככם נשמה קדושה, חלק אלוקה ממעל ממש, ועליכם לשמור "גרעין" אלוקי זה מעשבים רעים ומזיקים, זאת אומרת מחברים בלתי הגונים, ולהספיק לו מים חיים, ואין מים אלא תורה, תורת חיים, ומצוותי' שחיים הם לעושיהם, ואזי יתן ויחזור ויתן לכם השם יתברך ברכתו שתצליחו להיות "אילנות" נושאי פירות טובים ומשובחים, לשמחת הוריכם ומוריכם ולגאון ולתפארת עמנו, עם בני ישראל.
ט"ו בשבט שמח!