גם אם הורמו גבות לפני 3 שנים כשהוקמה קבוצת כדורגל לבוגרים בעלי מוגבלויות, היום כבר ברור שזו הצלחה גדולה. בשביל החברים בקבוצה לא מדובר רק בבעיטות לשער, אלא בקבוצה מעצימה ומחבקת שמתאמנת ונאבקת ביחד על מנת לזכות בגביעים ובחיים נורמטיביים.
בקבוצת הכדורגל של עמותת ניצן חיפה, "ניצן חיפה יונייטד", מתאמנים 20 שחקנים בגילאי 18-50 שמוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים בתפקוד גבוה.
"הקבוצה הזו מאפשרת לשבור הרבה סטראוטיפים", מסביר מנהל המערך החברתי בניצן חיפה, עומר בן דוד. "בדרך כלל מדובר באנשים שכל הזמן נשמרים ונזהרים עליהם כדי שלא יפגעו. קבוצת הכדורגל הזו מאפשרת להם לקחת סיכון, לרוץ, ליפול ולהילחם על הכדור כמו בכל קבוצת כדורגל. המסגרת הזו מעצימה מאוד את חברי הקבוצה. הם מלוכדים וכשמישהו לא מצליח על המגרש, מיד כולם מתקבצים סביבו ומעודדים אותו".
עמותת ניצן חיפה הוקמה בשנת 1984, על ידי הורים ואנשי מקצוע, במטרה לפתח ולקדם שירותים עבור ילדים, נוער ומבוגרים עם לקויות למידה, הפרעת קשב, וקשיי הסתגלות ותפקוד. ניצן חיפה מפעילה 4 מערכים אוטונומיים: מרכז אבחון וטיפול לבני כל הגילאים, מרכז טיפולי לילדים בגילאי 3-11, מערך דיור קהילתי מוגן לגילאי 21 ומעלה, ומערך חברתי לילדים, בני נוער ובוגרים, שכולל כיום מעל 170 חברים. קבוצת הכדורגל, "ניצן חיפה יונייטד", פועלת תחת המערך החברתי מזה שלוש שנים.
במערך הדיור המוגן משתתפים כעת כ-65 מבוגרים מחיפה והקריות. 90% מהמבוגרים שמתגוררים בדיור של העמותה עובדים, משתתפים בפעילויות חברתיות וחווים צמיחה אישית ועצמאות.
לצד קבוצת הכדורגל, המערך החברתי כולל גם חוג תאטרון, טיולים בארץ ובחו"ל וסדנאות מקצועיות. המטרה של הפעילויות היא להגדיל את עצמאותם של המשתתפים.
"הקבוצה התחילה כקבוצת כדורגל שמתאמנת ביחד ומשחקת מול קבוצות אחרות", אמרה מנהלת קשרי הקהילה בעמותה מירי קאטן, "אבל היום זה באמת הרבה יותר מזה. השחקנים בקבוצה נהנים מערבי גיבוש וימי אתגר משלהם.
מסגרת קבוצת הכדורגל היא מעצימה מאוד: לשחקנים יש מדים, קבוצת ווטסאפ פעילה והזדמנות ליצור קשרים משמעותיים גם מחוץ לשעות האימון. הם חווים הצלחות יחד ומתנסים בהישגיות ובמאמץ. חשוב להבין שחלק מהשחקנים חיו בבדידות גדולה עד שהם הצטרפו לקבוצה. לצד האימון הפיזי, הם גם הפכו להיות חלק מקבוצה מאוד מגובשת ועוטפת. כל אחד היה רוצה להרגיש שיש קבוצה גדולה של אנשים שאכפת להם ממנו, שתומכים בו כשהוא לא מצליח להבקיע שער או שמחים איתו בהצלחות שלו. יש שחקנים שכמעט ולא היו יוצרים קשרים חברתיים קודם לכן, אבל בקבוצה הם לומדים לשתף פעולה. הכדורגל תרם גם לביטחון העצמי שלהם, גם לתחושת המסוגלות וגם יש להם משהו לחכות לקראתו".
קבוצת הכדורגל מתאמנת על פי רוב פעם בשבוע במגרש בקריית ים.
"בהתחלה כשחברי הקבוצה היו מגיעים למגרש", מספרת קאטן, "מתאמנים מקבוצות אחרות וילדים שהיו מגיעים לשחק היו מקבלים אותם בחשדנות מסוימת. עם הזמן כולם ראו עד כמה הם מחויבים לכדורגל, איך הם מתאבדים על כל כדור, ולמדו לכבד את הספורטאים של ניצן חיפה. היום השחקנים שלנו כבר משחקים מול הקבוצות האלה בשמחה.
" בן דוד מוסיף, "יותר מזה, לשחקנים שלנו נמאס להיות רק בצד המקבל, והם החליטו לתת בחזרה. בחגים הם מתנדבים בבית אבות, וכך מתאפשר להם לראות את החוזקות שלהם, את היכולת לתת לאחרים ולא להיות במקום קורבני ".
אחד הסיפורים המרגשים בקבוצה הוא של מאור, בן 31. מאור סבל רוב חייו הבוגרים מאפילפסיה וזו מנעה ממנו מלקיים אורח חיים נורמטיבי. כשהוא נכנס אל מערך הדיור של העמותה, סבל מהתקף אפילפסיה כמעט בכל יום. הוא היה זקוק לליווי בכל יציאה מהבית, אבל מאוד רצה להיות חלק מקבוצת הכדורגל. אב הבית לקח אותו לרופא נוירולוג על מנת לבדוק האם הוא יוכל לשחק. מהמקום הדי בודד שמאור היה בו, אימצו אותו בקבוצת הכדורגל, האמינו בו, והחליטו לבדוק האם על אף המחלה הוא יצליח להשתלב. הוא התחיל בתפקיד של שוער, וכבר יותר משנה שאינו סובל מהתקפי אפילפסיה. זו ממש תרפיה באמצעות כדורגל. לפני כמה חודשים הוא השלים את תכנית ההכשרה לחיים עצמאיים של מערך הדיור, ויצא למגורים לבד. היינו עדים לירידה דרסטית בכמות ההתקפים, ובחידוש האמונה העצמית שלו.
ההצלחה של הקבוצה, שמשתתפת גם בטורנירים של הספיישל אולימפיקס, נזקפת במידה רבה לזכותה של המאמנת רונה סלם. רונה החלה את דרכה כאם בית ומדריכת שיקום בניצן חיפה.
"הקבוצה עובדת כבר 3 עונות ומורכבת משחקנים בעלי צרכים מיוחדים, עם מגבלות פיזיות, אפילפסיה, בעיות ריגשיות וחברתיות. באמצעותה אני עובדת על תקשורת בין אישית, הכרת הגוף שלנו ובכלל ספורט שבריא לנו לחיי היומיום. אני נותנת להם מקום להביא את עצמם כמו כל אדם שעושה ספורט, כמו כל שחקן כדורגל, וכמו כל בן אנוש שחי ביקום. הכדורגל משמש תרפיה שמעלה להם את הביטחון, הדימוי עצמי והכי חשוב שהם מרגישים שווים ולא שונים. השחקנים מעלים בעיות ופותרים אותן יחד. כל אימון מתחיל ב-10 דקות של הודעות ושיחה קבוצתית.
אימון מתקיים בכל יום שלישי במשך כשעה וחצי באולם או במגרש בקריית ים, תלוי במזג האוויר ובאימון שאני מעבירה. במקביל אני תמיד מנסה לגייס עוד אנשי מקצוע שיבואו להתאמן איתנו או לאמן: מדריכי כושר, מאמני שוערים, שופטים ועוד. אנחנו משחקים משחקי אימון עם קבוצות נוער, ילדים, ןאפילו עם קבוצת הנשים בה אני משחקת, והכל במטרה לעודד את ההטמעה של השחקנים בחברה ולהכיר בכך שהשונה הוא לא שונה.
כל שחקן עושה תהליך קסום ומופלא. הגילאים הם מ-17, כאשר השחקן המבוגר ביותר הוא בן 49. לכל שחקן יש תפקיד והם לומדים את כל רזי הכדורגל. יש לנו קפטן שהם בחרו, יש תורנים חודשיים שהם בחרו, ויש תורנית איסוף כסף שהם בחרו. בנוסף, יש לנו ליווי של דיאטנית ממשרד הרווחה.
הכדורגל פתח להם עולם שלם: הם מוצאים חברים אחד בשני, פתחו קבוצת ווטסאפ ללא ידיעתי וקנו מתנות בסוף העונה. יש להם הרבה מסוגלות ורצון. לאחרונה אני מנסה להשיג ספונסר שיעזור לנו בעלויות כמו נסיעות לטורנירים, ובכלל אדם או גוף שיאמץ את השחקנים המקסימים שלי שהלוואי שבחברה שלנו יתנו להם יותר מקום. החלום שלי הוא להגיע עם "ניצן חיפה יונייטד" לטיול בחו"ל, לשחק מול קבוצות דומות.
מבחינתי הכדורגל זה סגירת מעגל בחיי. אני קוראת לכולם לבוא ולהכיר אותנו, לעודד, להשתתף, לצפות, להצטרף ולא להתבייש!"
לא ניתן להגיב