רחל שלומי, בת 36, נשואה ואימא לשני ילדים, פתחה לפני כ-3 שנים בית ספר לקרטה, במתנ"ס ברמת התשבי, בו היא מאמנת ילדים ומבוגרים לצד עבודתה כמהנדסת תוכנה במשרה מלאה. רחל עלתה לארץ מרוסיה בגיל 12, והתחילה ללמוד קרטה בבית אבא חושי כדי להתמודד עם הקושי סביב העלייה לארץ. לימים הקרטה הפך לדרך חיים עבורה והיא פתחה בית ספר לקרטה משלה.
אחרי שהתמקמנו, התחלתי ללמוד קרטה בבית אבא חושי בשכונה. עוד ברוסיה זה היה החלום של החברות שלי ושלי ולא יכולתי להצטרף אליהן, ולכן בארץ מה שהכי רציתי זה קרטה. התאמנתי לאורך כל השנים שלי בעירוני ג' ואחר כך בצבא. הקרטה עזר לי מאוד להתמודד עם חוסר הביטחון שהרגשתי בגלל העלייה לארץ. בכיתה י"א עשיתי קורס מדריכים בווינגייט. במהלך התואר בטכניון התאמנתי בנבחרת הטכניון ולאחר מכן התחלתי לאמן בטכניון קורס קרטה לסטודנטים מתחילים ומתקדמים".
במשך השנים רחל המשיכה להתאמן בבית אבא חושי ולעבוד באחת החברות במת"מ כמהנדסת תוכנה. לאחר שנישאה וילדה את בנה הבכור, היא החלה לחשוב על האפשרות לאמן בבית ספר לקרטה משלה. באופן טבעי היא פנתה למתנ"ס הסמוך לביתה, מתנ"ס בית אל ברמת התשבי. מנהלת המתנ"ס, אתי סבג, ומי שעבדה עד לאחרונה כמזכירה, אריאלה זומר, אפשרו לה לקיים חוגי קרטה במתנ"ס. היא התחילה עם קבוצה של 6 ילדים לפני כ-3 שנים, ועד לסוף אותה שנת לימודים כבר הדריכה 16 ילדים. בשנתיים בהן היא אימנה סטודנטים בטכניון היא הבינה שהיא אוהבת לאמן מבוגרים לא פחות מאשר צעירים, ולכן לצד קבוצת הילדים, היא פתחה גם קבוצה קטנה יותר של אימוני קרטה למבוגרים.
בשנה השנייה היו כבר שתי קבוצות ילדים (מתחילים ומתקדמים) וקבוצת מבוגרים. בשנה השלישית החוג עבר מפעם בשבוע לפעמיים.
"יש כמה דברים משמעותיים במיוחד בשבילי", ציינה רחל, "קודם כל, בקבוצה יש ילדים מהשכונה, שחלקם דוברי עברית וחלקם דוברי ערבית. בהתחלה נגשו אליי הורים ושאלו, האם הילדים שלהם יצליחו להשתלב בשיעורים שלי על אף שהם לא יודעים עברית. הצעתי להם לנסות בגלל שהשיעור מבוסס על הרבה הדגמות ומושגים ביפנית, ובאמת הילדים הסתדרו ללא קושי.
בשנה השנייה היו לי כבר תלמידים יותר גדולים, והם היו מסבירים לתלמידים הצעירים בערבית תרגילים ומשחקים, מיד אחרי שאני הייתי מסבירה בעברית. ילדים מרגישים בנוח לפנות אליי ולספר לי על קשיים, שיש להם עם ילדים אחרים בבית הספר.
אני תמיד מסבירה לחניכים, שמה שאנחנו לומדים בקרטה, לא נועד, חלילה, כדי לפגוע בילדים אחרים, אבל אם תלמיד בבית הספר מנסה לפגוע באחד התלמידים שלי, חשוב לי שהילדים ידעו איך להגן על עצמם. ללא ספק, כשילד לומד קרטה והוא בטוח בעצמו וביכולת שלו להגן על עצמו, ילדים אחרים יידעו שעדיף להם לא לנסות לפגוע באותו ילד…".
סביב החוגים במתנ"ס התפתח הווי הכולל מאסטרים יפניים שמגיעים לחיפה על מנת לעשות אימונים מיוחדים עם התלמידים. שבוע מיוחד של אימונים ב – 5:00 בבוקר, מתקיים בכל חודש פברואר (מה שאומר שילדים בני 4-5 קמים מהמיטה ב 4:30 ומתארגנים על מנת להגיע לאימון בשעה 5 ואחר כך להספיק להגיע לגן בזמן).
מספר פעמים בשנה נערכים מבחנים לחגורות שחורות וצבעוניות. בפסח יש קורסים בהם ניתן להתמקד בנושאים ספציפיים בקרטה ובקיץ כל התלמידים, מבוגרים וילדים, נוסעים ביחד לסוף שבוע של אימונים והנאה. בסוף כל שנת לימודים בחודש יולי עורכים שיעור אחד משותף של הילדים, שמתאמנים כל השנה וההורים, שבדרך כלל רק מסיעים את הילדים והפעם מתבקשים גם להתאמן לצד הילדים.
