חדשות חיפה
film izle

עיר בלי חניה – חיפה 2017

מיכל ירון סוקרת את מצוקת החניה בעיר חיפה

חניה בכחול לבן מעיין הבירה - העיר התחתית (צילום: ירון כרמי)
הורדת האפליקציה איכות אוויר – איגוד ערים WB

תושבי חיפה מעוניינים להגיע הביתה ושתהיה להם חניה לצד הבית, לשם כך צובעת העירייה את החניות בכחול לבן ומעניקה לתושבי הרחוב תווים קבועים. כך יוצא שעוד ועוד שכונות נצבעות בכחול-לבן, בעיקר באיזורים מעורבים, המשלבים בין מגורים למסחר.

כפועל יוצא, תושבי העיר משלמים, כמעט מדי יום, עבור חניה שאיננה בשכונה שלהם וסוחרים המפעילים בתי עסק באזורי מגורים, נפגעים, כאשר לקוחותיהם מעדיפים את חניוני הקניונים, שהנם ללא תשלום.


האם העירייה פועלת נכון, כשהיא מקימה בלב שכונת מגורים אצטדיון או מכפילה את כמות הכיסאות באולם אירועים קיים בלי להוסיף חניות?

מהעירייה נמסר בתגובה כי מצוקת החניה בשכונות הוותיקות הולכת ומחריפה בשל כמות כלי הרכב, כאשר לא ניתן להוסיף מקומות חניה בשכונות הבנויות, יש מאין.


הפנגו מאפשר ממילא חניה של יום שלם:

בשנים האחרונות, בעיית החנייה בחיפה החריפה מאוד. בעשור האחרון כמות המדרכות, שנצבעו בכחול לבן, היא עצומה, ואם לפני 10 שנים עוד אפשר היה למצוא חנייה ללא תשלום כמעט בכל שכונה בעיר, עכשיו זה כבר כמעט בלתי אפשרי.

ההסבר לצביעת המדרכות, בעבר, היה שהתשלום עבור שהייה של שעתיים מאפשר תחלופה של רכבים, אבל היום כשרבים מאריכים את התשלום בפנגו מהטלפון הנייד, לא צריך בכלל לחזור לרכב, אלא אפשר להעביר יום שלם כשהרכב תופס חנייה בכחול לבן ולשלם את העלות. כך יוצא שהעירייה גובה סכומים גדולים של כסף מתושבי העיר, מבלי לפתור את בעיית החניה.

כניסה לחניון כרמל בחיפה (צילום: נגה כרמי)

מי צריך לקבל עדיפות?

השאלה למי צריך לתת קדימות – לדיירים ברחוב או לתושבים שמגיעים לרחוב על מנת ליהנות ממקומות בילוי, בתי חולים, מקומות עבודה היא מורכבת.
מצד אחד, דיירים ברחובות, שיש בהם מעט חניות, טוענים שלא ייתכן שהם יחזרו הביתה מהעבודה עם קניות או ילדים ולא יוכלו למצוא חנייה. התוצאה היא שעוד ועוד תושבים פונים לעירייה, והעירייה נעתרת לבקשתם וצובעת את המדרכות בכחול לבן. כך מרוויחים תושבי הרחוב ומפסידים המבקרים ובעקבותיהם מפסידים הסוחרים.

תאטרון חיפה – מתחלף WB

אם בעבר מי שהיה עובד בהדר יכול היה בקלות יחסית למצוא חנייה ללא תשלום, הרי שעכשיו עוד ועוד רחובות דורשים הפעלת פנגו והמשמעות היא שעובד צריך להיפרד מסכום לא מבוטל רק בשביל להחנות את הרכב ליד העבודה.

הולכי רגל נוהרים לאצטדיון הכדורגל סמי עופר (צילום: ירון כרמי)

הסדרי חניה בסביבת האצטדיון:

כשהאצטדיון נבנה בשכונת נאות פרס, הוחלט לאמץ מודל שמקובל בחו”ל וגם באצטדיונים אחרים בארץ – אצטדיון ללא חניות. באצטדיון יש כ- 29,000 מושבים וכמה מאות חניות בלבד. מי שמגיע לראות משחק מתבקש להשאיר את הרכב במספר חניונים בקניון חיפה, לצד אינטל, חניונים לכיוון נווה דוד ועוד להגיע ברגל. יש גם אנשים שמעדיפים להחנות בכביש פרויד. מובן, שיש גם אפשרות להגיע בתחבורה ציבורית.
במשך עשרות שנים האצטדיון היה בשכונת קריית אליעזר, וכשהיה משחק בשבת כל השכונה התמלאה ברכבים שמילאו כל מקום חנייה אפשרי, מהחניות המותרות ועד לצמתים ומדרכות. כשהוחלט על בניית אצטדיון גדול ומפואר, הוא הוקם שוב בלב שכונת מגורים, אבל בתי המגורים בשכונה נבנו לאחר שהאצטדיון כבר התחיל לארח משחקי כדורגל, כך שעוד לא ניתן לדעת בוודאות מה יקרה כשהשכונה תאוכלס במלואה.
מה שכבר ברור כמה שנים זה שעדיף מאוד לא להגיע למבואות הדרומיים של העיר כשיש משחק באצטדיון. ראשית, המשטרה סוגרת חלק מהכבישים על מנת לא לאפשר להגיע ברכבים פרטיים לכיוון האצטדיון. כל הצומת של קניון חיפה פקוק בשעה הקודמת לשריקת הפתיחה של המשחק ואותו דבר קורה, כשהמשחק מסתיים.

יש גם מרוויחים מהמצוקה (והם לא הסוחרים הקטנים)

אם כך, נשאלת השאלה האם ניתן לצפות שתושבי העיר ייפרדו מהרכב הפרטי כשהם נוסעים לעבודה מדי יום או כשהם מבלים בשעות הערב.
יש לציין, שכשרוצים לעשות קניות או לאכול בחוץ תמיד יש אפשרות להגיע לאחד מהקניונים בעיר, שלכולם יש חניון נוח. בגרנד, בקניון חיפה ובלב המפרץ החניון הוא ללא עלות. במרכז חורב החניון הוא קטן יחסית לקניונים שנבנו מאוחר יותר, והוא בעלות מסובסדת למי שקונה בחניון.

הטענה של בעלי חנויות בשכונות כמו הדר, עיר תחתית, מרכז הכרמל ובציר מוריה היא שקשה להתמודד מול קניונים בהם החנייה ללא עלות, ולכן נדרשת התערבות של העירייה. העירייה פיזרה ברחבי העיר שלטים הקוראים לתושבים להגיע לעיר התחתית. חלק מהשלטים הוצבו גם בשדרות מוריה, ובעלי מקומות בילוי במקום טענו שלא ייתכן גם לגבות מהם ארנונה גבוהה וגם למקם מול בתי העסק שלהם שלטים, שקוראים לתושבים ללכת לעיר התחתית.

חניה חינם בקניון עזריאלי בחיפה (צילום: נגה כרמי)

היכל הספורט

עוד לפני השיפוץ בהיכל הספורט, תושבי העיר סבלו מפקקי ענק בגלל אירועים במקום. מאז השיפוץ מספר הכיסאות הוכפל מ-2,500 ל-5,000 ומספר החניות לא השתנה. התוצאה היא שכשיש הופעה או משחק כדורסל, מי שמגיע להיכל הספורט מחנה ברוממה החדשה והישנה, ותופס את כל החניות, החוקיות והלא חוקיות, לתושבי השכונה.

היות שמדובר בכמות גדולה מאוד של מכוניות, נוצרים פקקים גדולים כחצי שעה לפני ההופעה וגם אחריה. בחלק מהאירועים, המשטרה מאפשרת כניסה לרוממה החדשה והישנה רק לתושבי השכונה (בהצגת תעודת זהות), אבל על פי רוב הכניסה מתאפשרת לכל מי שמעוניין להיכנס לשכונה. בשנים האחרונות הייתה התרעמות גדולה מצד תושבים בשכונה על כך שבאמצע אזור מגורים מכפילים את מספר המושבים בלי לדאוג לחניות. גם לפני השיפוץ, כשהיו פסטיגלים בחנוכה, היו נוצרים פקקים ענקיים סביב היכל הספורט, ולא ברור למה היה צריך להחריף את המצב. יש לציין, שמאז שנבנה היכל הקונגרסים במבואות הדרומיים של העיר, חלק גדול מהאירועים נערכים בו ואז גם אם יש פקקים, זה לא באזור מגורים והיחידים שסובלים מכך הם מי שמגיעים לאירוע עצמו.

הדר: תיאטרון חיפה, רחוב מסדה – הדר

בעיית החניה בהדר היא בעיה מאוד מורכבת, בגלל שיש מעט מאוד חניה בשכונה וקשה מאוד למצוא חניה ללא תשלום (כלומר לא לצד מדרכה, שצבועה בכחול לבן או בחניון). מי שמעוניין להגיע לשכונה על מנת לעשות קניות ברחובות הרצל והחלוץ יתקשה מאוד להחנות בקרבת החנויות. בשכונה יש גרמי מדרגות רבים, שמאפשרים להחנות ברחוב גבוה יחסית ובעזרת המדרגות תוך מספר דקות להגיע לחנויות או לסידורים בעירייה.
לטענת תושבים שגרים ברחובות הסמוכים לתיאטרון חיפה, כשיש הצגה, הרבה מאוד אנשים, שמגיעים לצפות בה, לא נכנסים לחניון בתשלום של התיאטרון, אלא מחנים על המדרכה ברחובות המובילים לתיאטרון.

מדרכות חסומות – סיכון חיים:

הורים עם עגלות, נכים וילדים נאלצים לסכן את עצמם כשהם הולכים בכבישי הדר הכרמל, בגלל שהמדרכות לא מאפשרות מעבר. לטענת תושבים, הבעיה הכי גדולה היא בפסטיבל הצגות הילדים, שבו במשך מספר ימים לאורך כל היום הורים וילדים מגיעים לתיאטרון ומחנים על כל המדרכות הפנויות. אם בשעות הערב מי שמגיע לתיאטרון עוד מראה נכונות להחנות רחוק יותר וללכת ברגל, אז כשמדובר בהורים וילדים, הנכונות הזאת פחותה, והורים רבים מעוניינים להחנות כמה שיותר קרוב לפסטיבל גם אם יאלצו לשלם קנס.

חניה על מדרכה בחיפה (צילום: ירון כרמי)

ברחוב מסדה נפתחו בשנים האחרונות מספר בתי קפה ופאבים. גם ללא מקומות הבילוי ברחוב נדיר מאוד למצוא חניות פרטיות של דיירים, ולכן דיירים רבים מתלוננים על כך שהם חוזרים הביתה ולא מצליחים למצוא חנייה ברחוב. תושבים ברחוב פנו עוד בחודש יוני לעירייה וביקשו לצבוע את אחד מצידי המדרכה בכחול לבן על מנת שהם יוכלו להחנות ללא עלות. כפועל יוצא, מי שמגיע לרחוב מסדה בהדר הכרמל יצטרך לשלם ואז אולי לא יחנה. מצד אחד ברור, שכל תושב חייב למצוא חניה במרחק סביר, כשהוא חוזר הביתה. מצד שני, האם ייתכן שלאט לאט כל הדר תאפשר חנייה ללא עלות לתושבי השכונה ומי שעובד בהדר או בא לעשות בה סידורים וקניות ייאלץ לשלם על החנייה?

בשכונת הדר יש לא מעט תושבים, שפועלים על מנת להחזיר את ההדר להדר. ללא ספק, להביא לשכונה תושבים משכונות אחרות שיבלו בשכונה ויעשו בה קניות, וכך יחזקו את הסוחרים ובעלי מקומות הבילוי המקומיים, זה חלק מהפתרון. השאלה היא האם שכונה שבה כל שעת חנייה דורשת תשלום לא תהייה אטרקטיבית פחות מקניונים או משכונות אחרות, שבהן עדיין ניתן להחנות חינם.

בתי חולים

כל מי שעובד בבית החולים בני ציון (רוטשילד לשעבר) יכול לספר על תסכולו מהקושי למצוא חניה בקרבת המרכז הרפואי. לטענת עובדים לא ייתכן שהם יאלצו לשלם על חניה, כשהם באים לעבודה (שלא לדבר על זה שבני ציון הוא בבעלות העירייה), וקשה מאוד למצוא חניה ללא תשלום. מי שמגיע לבקר חולים, נתקל באותה בעיה. הקושי הוא לא שצריך להפעיל פנגו על החנייה, אלא שקשה מאוד למצוא גם מקומות חנייה בתשלום.
אם עובד בבית החולים מחנה יום יום בחנייה בתשלום הוא ייאלץ להיפרד מכמה מאות שקלים בחודש. השאלה האם זה הגיוני, שכשהולכים לעבודה על מנת להרוויח ולפרנס, צריך לשלם כל כך הרבה כסף רק כדי שיהיה אפשר להחנות ליד העבודה.

ליד המרכז הרפואי כרמל ניתן להחנות בכחול לבן או להיכנס לחניון, שנמצא לצד בית החולים. בשעות עומס לא ניתן בכלל למצוא חנייה, ובשביל למצוא חנייה ללא תשלום צריך ללכת כל כך הרבה ברגל, עד שזה מתאפשר רק אם באת לבקר מישהו, אבל לא אם אתה החולה. יש לציין, שליד בית החולים מסתובבים באופן קבוע פקחים וכמות הדוחות במקום, כמו בעוד מקומות רבים בעיר, היא עצומה. לעתים חולין מגיעים, מפעילים פנגו, ונכנסים לבית החולים, אבל בגלל שהם לא מרגישים טוב או נמצאים באמצע בדיקה כזו או אחרת, לא מפעילים שוב את הפנגו אחרי שעתיים.

בית החולים רמב”ם נמצא בשכונת בת גלים. בימים האחרונים נצבעו מספר רחובות בין המרכז הרפואי ותחנת הרכבת הסמוכה בכחול לבן. התגובות לכך מעורבות. יש כאלה שחושבים שבזכות הכחול לבן אנשים יחשבו פעמיים האם להגיע עם רכב למקום, וכך יהיה יותר קל לתושבי שכונת בת גלים להחנות. לעומת זאת, יש תושבים שרוצים להגיע משכונות אחרות בעיר למרכז הרפואי או לרכבת ועכשיו יצטרכו להתחיל לשלם.

מרכז הכרמל

גם לפני השיפוץ במרכז הכרמל, לא היה קל למצוא חנייה, בתשלום או לא בתשלום, במרכז הכרמל. עכשיו זה נהייה כמעט בלתי אפשרי, אלא אם כן בעל הרכב מוכן להיכנס לאחד החניונים. חניון האודיטוריום, שנמצא בידיים פרטיות ולכן יכול לדרוש כל סכום לשעה וכל אחד בוחר האם מתאים לו להיכנס ולשלם, דורש כ-15 ש”ח לשעה, ואם זה לא מספיק החניון לעתים נסגר בלילה כשיש בו עוד רכבים. בעלי רכבים עשויים להגיע אחרי חצות ולגלות שהחניון סגור ולא ניתן להוציא את הרכב.
יש חניונים נוספים בפנורמה ואפשרות להחנות בכחול לבן ברחובות סמוכים. ללא ספק, מי שנפגע מכך הם בעלי העסקים במרכז הכרמל, והתקווה היא שהשיפוץ יהיה כל כך יפה, ויביא כל כך הרבה לקוחות כשהוא יסתיים, עד שההכנסות אז יכסו על מה שקורה במרכז הכרמל בחודשים האחרונים.

עבודות במרכז הכרמל – הסוחרים מתבוננים בתקווה

עיר תחתית

בעיר התחתית יש לא מעט חניונים ואפשרות להחנות בכחול לבן. עד לפני כמה חודשים היה חניון גדול שהתשלום בו היה באמצעות פנגו. רבים נהגו להשאיר בו את הרכב כיון שהוא היה קרוב מאוד למרכזים האקדמיים ולמקומות הבילוי. לפני כמה חודשים התחילו לגבות תשלום ביציאה מהחניון, כיון שהחניון חזר לבעליו לאחר שהעירייה חכרה אותו לטובת הסטודנטים במקום. אם עלות חנייה של פנגו לשעה היא נמוכה יחסית ולא משלמים אחרי 20:00, בחניון פרטי משלמים על כל שעה והרבה יותר מפנגו. העירייה אפשרה חניה מוזלת לסטודנטים על מנת להקל עליהם, ועכשיו המצב חזר לקדמותו.

חניון פרטי בעיר התחתית במקום בו היה חניון ציבורי (צילום: ירון כרמי)

הסוחרים בעיר התחתית טוענים שלו היה קל יותר להחנות בשעות היום, הייתה יותר תנועה של קונים. יחד עם זאת, בשעות הבוקר והצהריים יש בעיר התחתית עורכי דין רבים, שמגיעים לבית המשפט הסמוך או שהמשרדים שלהם ממוקמים בקרבת מקום, והם ממלאים את המסעדות והמזנונים בשעות הצהריים. בערבים, ובעיקר בסופי השבוע, יש כמות מבלים גדולה בעיר התחתית וקשה למצוא חנייה, אבל זו תוצאה של ההצלחה של שיקום העיר התחתית.

מהעירייה נמסר לחי פה בתגובה:

השכונות הוותיקות בעיר, אליהן מתייחסת השאלה, נבנו לפני עשרות שנים, ללא תכנון מוקדם לנפח התנועה בכרך המודרני. בשל עובדה זו, דורשת כיום עיריית חיפה, כי בכל בנייה חדשה, לרבות זו בשכונות החדשות הנעשית על-פי תוכנית תמ”א 38. מס’ החניות לכל דירה שתיבנה במסגרת תמ”א 38, יהיה מעבר לנדרש על-פי החוק. מתוך מודעות למצוקת החניה בשכונות הוותיקות, העירייה נמנעת מלרשום דוחות חניה.
כך גם כל מגרשי החניה העירוניים עומדים לרשות הציבור בחינם, וכן חופי הרחצה, בהם החניה חופשית, בניגוד לכל יתר הערים בארץ.

מצוקת החניה בשכונות הוותיקות הולכת ומחריפה בשל כמות כלי הרכב, כאשר לא ניתן להוסיף מקומות חניה בשכונות הבנויות, יש מאין. מסיבות אלה פועלת העירייה להסדרת החניה באמצעות סימון כחול-לבן, בעיקר באיזורים מעורבים, המשלבים בין מגורים למסחר, כמו שכונות הדר וכן בסמוך לקניונים, למוסדות תרבות ולבתי חולים, בהם החניה לתושבי המקום ניתנת בחינם, ואילו המבקרים נדרשים לשלם עבורה, וזאת על מנת ליצור תחלופה במקומות החניה.

הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB
תגובות
בטעינה...