לכב' מזכיר העיר גב' ברכה סלע
הנדון: הצעה לסדר למועצת העירייה:
עיר בריאה? מפרץ חולה!
לאחרונה נערך ע"י העירייה, ברוב עם ואח"מ, באכסניה מכובדת כמו הטכניון,
כנס תחת כותרת אירונית – "חיפה עיר בריאה",
כאשר המציאות העירונית – "חיפה שיאנית התחלואה".
מתוך דברי הדוברים, ונאומי הנואמים, מסתבר כי נמצאו האשמים בתחלואה
החריגה בקרב תושבי חיפה ותושבי עוטף בז"ן: לא התעשיה הפטרוכימית במפרץ,
כפי שחשבנו כל השנים, בטעות כנראה, אלא… התושבים עצמם!
עובדה שתכנית ההבראה מתמקדת בהם ובאורחות חייהם, ואף לא מילה על
המפעלים והפליטות מארובותיהם.
ראש העיריה הכריז על תכנית למניעת השמנה, תזונה נכונה, והרחבת הפעילות
הספורטיבית בפארקים בשכונות העיר, ורק שכח שכאן לא רעננה והרצליה, וכאן
אין פארקים שכונתיים.
חברת מפלגתו הח"כית ד"ר רחל אדטו הציגה את "הסכם שיקוע הרכבת" כהישג
המעיד על מהפך בחשיבה העירונית, כאשר הציבור מבין טוב ממנה את חומרת
הכשלון והשלכותיו.
אולם הפתעת הכנס היו הנתונים המעודדים שהוצגו, בקשר לפעילות ספורטיבית
של התושבים מעל הממוצע הארצי, והשמנה מתחת לממוצע.
האין אלה נתונים המחייבים דיון והערכה מחדש של מדיניות ההבראה העירונית?
האם לא עדיף למקד אותה במפעלים הפולטים, ולא בתושבים, המעשנים הפסיביים
של פליטותיהם?
הלא טענת ראשי המגזר העיסקי היתה כל השנים, כי מעולם לא הוכח הקשר בין
הזיהום התעשייתי לתחלואה החריגה, והיא נובעת מגורמים דמוגרפיים ואורחות חיי
התושבים. ברוח זו התבטא לא פעם גם מנכ"ל העירייה, בעבר אחד מראשי המיגזר
העיסקי. שיאכלו ויעשנו פחות, ויתעמלו יותר, הטיפו לציבור, בלי לנסות להסביר את
התחלואה החריגה בקרב ילדים, תינוקות, ואפילו עוברים, שטרם הספיקו לשאוף אל
ריאותיהם סיגר אחד.
נושאים אלה אין מקומם בכנס ראוותני, שתוצאותיו יהיו דומות מן הסתם ל"אמנת
תלמידי חיפה" שראש העירייה הצטלם בחותמו עליה. גם אין לתלות יהבנו בוועדה
להפחתת גזי חממה, ובתקציב הנדיב שזכתה לו, 10 אלפי שקלים בכל שנת 2012.
חברי ואני מקוים כי הפעם יתמכו חברי המועצה בהצעתי:
להזמין מגורם מקצועי חיצוני סקר סביבתי-כלכלי על איזור התעשיה
במפרץ חיפה, ותרומתו לכלכלה ולתעסוקה, מול פגיעתו בסביבה
ובבריאות תושביה.
בכבוד רב
שמואל גלבהרט,
אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה.