שוק הפשפשים בחיפה • פוטנציאל לאטרקציה תיירותית – הגיע הזמן להשקיע ולממש

(חי פה) – שוק הפשפשים בחיפה מושך אליו מדי שבוע מאות מבקרים, אך לצד האווירה הייחודית וההיסטוריה ארוכת השנים, הסוחרים מצביעים על שורה ארוכה של ליקויים מחסור בשירותים, הצללה, מקומות ישיבה ועסקי מזון, שעות פעילות שאינן מותאמות לחודשי הקיץ, בעיות ניקיון ותחושה כי הפוטנציאל התיירותי והמסחרי של המקום עדיין רחוק ממימוש. האם הגיע הזמן שהעירייה תראה בשוק לא רק מתחם מסחרי, אלא גם מוקד תיירות ובילוי משמעותי בעיר?

שוק הפשפשים, הממוקם במורדות שכונת ואדי סאליב ההיסטורית, הוא חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני וההיסטורי של האזור. המבנים הוותיקים, הרחובות והאדריכלות הייחודית יוצרים אווירה שקשה למצוא במקומות אחרים. בסביבת השוק נמצאים גם אתרים ומבנים היסטוריים וחדשים בולטים, בהם מסגד אל אסתקלאל ובניין הטיל.

בימי שבת, כאשר הרחוב נסגר לתנועת כלי רכב, השוק מתמלא במבקרים. אנשים מגיעים לחפש מציאות, להסתובב בין הדוכנים, להיזכר בפריטים מהעבר וליהנות מהאווירה המיוחדת. אלא שלטענת הסוחרים, דווקא כאן מתגלה הפער בין הפוטנציאל הגדול של המקום לבין המציאות בשטח.

בחיפה יש את כל המרכיבים שיכולים להפוך את שוק הפשפשים לאטרקציה כזו: היסטוריה, אדריכלות, סוחרים עם סיפורים, פריטים מיוחדים ומיקום בלב אזור היסטורי. אך חסרה השקעה שתאפשר למקום לפרוץ קדימה.

"אני מנסה להחיות את המקום"

מוני קומט, סוחר עתיקות ופריטי וינטג' מכל העולם ומבעלי "וינטג' בונבון", מנסה בשנים האחרונות להכניס לשוק רוח חדשה ולהפוך אותו למוקד בילוי פעיל. "אני מנסה להחיות את המקום", הוא מספר. "אני מקיים מסיבות בימי חמישי בערב ופעם בחודש, ביום שישי, מסיבות טראנס. אני רוצה שאנשים יגיעו לכאן לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי לבלות".

לדבריו, השוק זקוק לעוד עסקים שיחזקו את חוויית הביקור: "הייתי רוצה לראות כאן עוד 10-20 מקומות של אוכל ושתייה בתי קפה, פאבים ומקומות בילוי. כך אפשר להפוך את השוק למוקד בילוי ותיירות לאורך כל השבוע". קומט מדגיש כי הוא אוהב את המקום ומזמין את הציבור להגיע, אך סבור שהעירייה חייבת לסייע לסוחרים: "השוק פתוח כל השבוע עד 15:00, אבל אנחנו מבקשים מהעירייה להתחשב בנו ולהפחית את הארנונה, במיוחד כשאין כאן מספיק תנועה.

בשביל להביא אנשים צריך לתת להם סיבה להישאר. אנשים מגיעים, מסתובבים שעתיים ואין להם אפילו איפה לשבת. אני לא רוצה להיות לבד. הגיע הזמן שיתייחסו אלינו".

"השוק צריך להיות חוויה"

חני בונבון בוהדנה, בעלת החנות "עתיקות בונבון", המייבאת פריטי עתיקות וינטג' מבלגיה, צרפת ולונדון, מצביעה על הפער בין ההשקעה של הסוחרים לבין מספר המבקרים שמגיעים בפועל. "רק לפני מספר ימים פירקתי קונטיינר וציפיתי שיגיעו המון אנשים, אבל הם פשוט לא הגיעו", היא מספרת.

לדבריה, תנאי הביקור בשוק דורשים שיפור משמעותי "העירייה צריכה לשפר את התנאים כדי שלאנשים יהיה כיף להסתובב כאן". חני מתארת את ימי הקיץ והשבתות במיוחד, בהם החום הכבד מקשה על המבקרים להישאר במקום: "בשבת זה קטסטרופה. אנשים מגיעים להסתובב, אבל בגלל שחם, הם נכנסים רק כדי להתאוורר, צריך כאן ברזייה, צלונים, שירותים ומקומות ישיבה".

לצד זאת, היא מצביעה גם על בעיית הניקיון ומציעה להפוך את המרחב לצבעוני ומזמין יותר באמצעות עציצים, אדניות והשקעה במרחב הציבורי. "השוק צריך להיות חוויה", היא אומרת. בוהדנה, שמרבה לבקר בשווקים ברחבי העולם, מספרת כי במקומות אחרים, השווקים הפכו למוקדי תיירות ובילוי בזכות שילוב של מסעדות, בתי קפה ומקומות ישיבה. "אני טסה המון לחו"ל, ובשווקים שם יש מסעדות ובתי קפה. השווקים הם אטרקציה. אצלנו אין את זה ואין לנו את התנאים".

לדבריה, גם הארנונה והשכירות מכבידות על הסוחרים, והיא קוראת לבחון את שעות הפעילות ולהרחיב אותן לערב, במיוחד בחודשי הקיץ. בנוסף, היא סבורה שיש צורך בשיווק נכון של השוק: "צריך לפרסם ולהביא קהל שמבין מה הוא רואה. אנשים חושבים שזה שוק של 'הכול על הרצפה', ולכן מצפים למחירים נמוכים, אבל יש כאן הרבה פריטים שעולים המון כסף".

לא כל הסוחרים מסתכלים על העתיד באותה אופטימיות.

גבי בן חיים, בעל חנות בשוק הפשפשים כבר יותר מ-40 שנה, מכיר מקרוב את השינויים שעבר המקום לאורך השנים ואת השינויים בקהל המבקרים. לדבריו, השוק של היום שונה מאוד מזה שהכיר בעבר. "האוכלוסייה משתנה, האנשים פחות מחוברים לשוק ואני מרגיש שיש גם יותר אלימות", הוא אומר. בן חיים מצביע גם על השינוי בהרגלי הקנייה, כאשר יותר ויותר עסקאות מתבצעות כיום באמצעות האינטרנט. "רוב המכירות היום נעשות דרך האינטרנט, ואני לא מתחבר להתחדשות הזאת", הוא אומר.

לדבריו, גם אופי המבקרים שהגיעו לשוק השתנה, ולא תמיד מדובר באנשים שמגיעים במטרה לרכוש: "הרבה מהאנשים שמסתובבים כאן באים לעשות סיבוב בשוק, כי אין להם מה לעשות בבית. אלה לא בהכרח אנשים שבאים לקנות". לצד הירידה בפעילות המסחרית, בן חיים מצביע גם על העלויות הגבוהות שמכבידות על בעלי העסקים. "הארנונה מאוד יקרה. משלמים כאן מחירים כמו במרכז הכרמל", הוא אומר.

"זה אחד השווקים היפים בעולם אבל חייבים לנקות"

ילנה סרקסיאן, בעלת עסק בשוק הפשפשים מזה 20 שנה, מאמינה כי למקום יש פוטנציאל גדול והופכת את הביקורת שלה לקריאה להשקעה. "שוק הפשפשים בחיפה הוא אחד השווקים היפים בעולם", היא אומרת, אך מדגישה כי לצד הייחוד והאופי המיוחד של המקום, ישנם ליקויים שחייבים לקבל מענה. בראש ובראשונה היא מצביעה על נושא הניקיון: "אנחנו דורשים ניקיון. יש כאן הרבה לכלוך וגם בעיה של עכברים. חייבים לטפל בזה".

לדבריה, שיפור תנאי התברואה והניקיון הוא צעד בסיסי והכרחי כדי להפוך את השוק למקום נעים ומזמין יותר עבור המבקרים והסוחרים כאחד. לצד זאת, גם סרקסיאן קוראת לעירייה לבחון מחדש את גובה הארנונה ולהקל על בעלי העסקים, שלטענתה מתקשים להתמודד עם העלויות הגבוהות.

לא צריך להפוך את השוק לקניון

מה שעולה מדברי הסוחרים הוא כי הם אינם מבקשים למחוק את האופי הישן והמיוחד של השוק, להפך. לטענתם, דווקא האותנטיות היא הנכס הגדול ביותר שלו. הם מבקשים להשקיע בתשתיות בסיסיות: שירותים, ברזיות, הצללה, ספסלים, ניקיון, תאורה, צמחייה ומקומות ישיבה. לצד זאת, הם רוצים לראות יותר בתי קפה, דוכני אוכל, פוד טראקס, פאבים ומקומות בילוי וכמובן פעילות תרבותית ומוזיקלית מקומית שתמשוך קהל.

גם שינוי שעות הפעילות בקיץ עשוי, לדבריהם, לעשות הבדל משמעותי. במקום לסגור את השוק בשעות שבהן החום בשיאו, ניתן לבחון פעילות בשעות הערב, כאשר הטמפרטורות יורדות והאזור יכול להפוך למקום בילוי נעים.

הפוטנציאל קיים עכשיו נדרשת החלטה

לשוק הפשפשים בחיפה יש דבר שאי אפשר לייצר באמצעות תקציב: סיפור. יש לו היסטוריה, מבנים מיוחדים, סוחרים ותיקים, פריטים נדירים, אופי ואותנטיות. אך כדי להפוך את כל אלה לאטרקציה עירונית ותיירותית של ממש, הסוחרים אומרים שנדרשת השקעה והתייחסות מערכתית.

השאלה היא האם עיריית חיפה תראה בשוק הפשפשים רק אזור מסחרי שבו פועלים עסקים פרטיים או נכס עירוני שיכול למשוך תיירים, לייצר מקומות בילוי, לחזק את האזור ההיסטורי ולהפוך את חיפה ליעד תיירותי מעניין יותר. הסוחרים מצדם מבקשים לא הרבה: תנאים בסיסיים, ארנונה שתאפשר לעסקים לשרוד, ניקיון, שירותים, הצללה, מקומות ישיבה, אפשרויות אוכל ושתייה ופעילות שתביא אנשים גם בשעות הערב. ובעיקר הם מבקשים שלא להישאר לבד.

כעת נותר לשאול, האם העירייה מתכננת תוכנית עבודה מסודרת לשדרוג שוק הפשפשים? האם נשקלת הפחתת הארנונה או הקלות לסוחרים? האם ניתן יהיה להפעיל במקום בתי קפה, דוכני אוכל ופוד טראקס, להרחיב את שעות הפעילות בקיץ ולקיים אירועי תרבות ומוזיקה? והאם השוק, שנמצא כאן כבר עשרות שנים, יקבל סוף סוף את ההשקעה שתאפשר לו להפוך לאחת האטרקציות המזוהות עם חיפה?

מעיריית חיפה נמסר:

עיריית חיפה רואה בשוק הפשפשים ושק תלפיות עוגנים עירוניים משמעותיים וחלק מרכזי בתהליך התפתחותו של רובע תרבות חדש בחיפה. מדובר במרחב עירוני הנמצא בתהליך מואץ של התחדשות כלכלית, תרבותית, אמנותית וקולינרית, המושך אליו יזמים, עסקים, יוצרים ואלפי מבקרים מהעיר ומחוצה לה. כחלק מתפיסה אסטרטגית רחבה, שני השווקים מהווים את קצותיו של מרחב תרבות עירוני המשתרע משוק תלפיות שבהדר, דרך מרכז הפירמידה לאמנות עכשווית ועד לשוק הפשפשים.

המרחב הזה הולך ומתגבש כרובע תרבות, מסחר ובילוי ייחודי, המשלב בין מסחר מסורתי ואותנטי לבין אמנות עכשווית, קולינריה, תרבות, יזמות ופעילות במרחב הציבורי. בהתאם לתפיסה זו, העירייה אינה מסתפקת בשדרוג תשתיות, אלא יוזמת ומקיימת לאורך השנה מגוון רחב של אירועי תרבות, מופעים, פעולות אמנותיות ואירועים קולינריים. באזור שוק הפשפשים מתקיים, בין היתר, "שוק הפשפשים לילדים", בסמוך למתחם הפירמידה.

שוק הפשפשים הוא אבן שואבת לאלפי מבקרים מדי שבוע ומהווה את שוק הפשפשים האותנטי היחיד בישראל. העירייה השקיעה בתשתיות השוק, ובהן קירוי להצללת החניה, שהופכת בסופי שבוע ובחגים לרחבת מסחר שוקקת, וכן שיפוץ מבנה השירותים הציבוריים. המתחם מנוקה מדי יום, כולל בימי שישי ושבת, ובכל יום מתבצעות עבודות ניקיון בשתי משמרות. לצד זאת, קיים אתגר משמעותי הנובע מהשלכת כמויות גדולות של גרוטאות וציוד שלא נמכרו על ידי חלק מהסוחרים.

לאחר שיח עם הסוחרים, העירייה תפעל להגברת האכיפה בנושא. לעירייה נוהל מסודר להצבת משאיות מזון, ובשנה האחרונה נפתחו במתחם שלושה עסקים חדשים בתחום המזון. בנוסף, העירייה יוזמת בשיתוף הסוחרים ירידים ייחודיים בפסח ובסוכות, המושכים עשרות אלפי מבקרים. אגף האכיפה העירוני והשיטור העירוני מקיימים בשני השווקים סיורים מתוגברים, רגליים ורכובים, בשיתוף משטרת ישראל.

הפעילות תרמה לירידה ברמת הפשיעה ולעלייה משמעותית בתחושת הביטחון האישי של המבקרים והסוחרים. באשר לחניה, העירייה מבצעת אכיפה במקרים שבהם כלי רכב חונים באופן המסכן הולכי רגל או פוגע בבטיחות הציבור, ותמשיך להקפיד על כך.