בחיפה, כמו בכל עיר גדולה, הפשיעה הכלכלית המסוכנת ביותר אינה בהכרח זו שמגיעה לכותרות. ייתכן שהכסף הגדול עובר דווקא מתחת לרדאר, בתוך עסק, במשרד, בחוזה או במחשב. השאלה האמיתית היא לא רק כמה עבירות המשטרה גילתה, אלא כמה עדיין לא גילתה.
העבריין המסוכן ביותר בארגון לא תמיד נכנס עם אקדח. לפעמים הוא מגיע בכל בוקר לעבודה, יושב מול מחשב ומעביר כסף בלי שאיש יבחין.
עבריינות צווארון לבן מתרחשת במשרדים ובעסקים: חשבוניות פיקטיביות, גניבת כספים, שוחד, מרמה, העלמות מס והלבנת הון. בניגוד לפשיעה אלימה, אין כאן דלת שבורה או אזעקה, לעיתים יש רק מספר ששונה במחשב.
על פי נתוני הפשיעה של משטרת ישראל במאגר המידע הממשלתי 2026, נרשמו בישראל בשנת 2025, 395,294 רשומות עבירה, במאגר המשטרה. הנתון כולל סוגים רבים של עבירות ואינו שווה למספר העבריינים או התיקים.
אבל השאלה החשובה ביותר אינה מופיעה בסטטיסטיקה: כמה עבירות כלל אינן מתגלות?
עובד שמעלים כסף והחברה אינה מגלה, מנהל שמקבל טובת הנאה או עסק שמעדיף לטפל בפרשה בתוך הארגון, אינם בהכרח מגיעים למשטרה.
גם בעולם התופעה משמעותית. מחקר של Association of Certified Fraud Examiners, שכלל 2,402 מקרי הונאה ב־143 מדינות, מעריך שארגונים מאבדים בממוצע 5% מהכנסותיהם מדי שנה בגלל הונאות. החציון של הנזק במקרה בודד היה 104 אלף דולר. (מקור: ACFE, Occupational Fraud 2026: A Report to the Nations, 2026).
ומה קורה בישראל כאשר עבריין צווארון לבן נתפס? במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצאו בתקופה 2022–2023, 447 נידונים שעבירתם העיקרית הייתה עבירת צווארון לבן. 405 מהם, 90.6%, ריצו עבודות שירות, ו־42, שהם 9.4%, היו כלואים. (מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, השפעת תיקון 133 לחוק העונשין והרחבת עבודות השירות, לוח 8).
לפי מסמך של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, היקף הלבנת ההון בישראל הוערך בכ־20–50 מיליארד שקל בשנה. הערכות לגבי כלל הכלכלה השחורה גבוהות יותר, אך אין לבלבל בין המושגים.
לכן השאלה אינה רק כמה עבריינים נתפסים, אלא כמה ממשיכים לפעול מפני שאיש עדיין לא גילה אותם.
הפשיעה שאנחנו רואים היא זו שנכנסה לסטטיסטיקה. הפשיעה שאיננו רואים עלולה להיות גדולה בהרבה
ומה קורה בחיפה?
בחיפה התופעה מקבלת משמעות מיוחדת. זו עיר שבה מתקיימים זה לצד זה נמל, מסחר, תעשייה, חברות, אזורי תעסוקה, פרויקטים של נדל״ן וגופים ציבוריים. המשמעות היא שמאחורי חוזה, חשבונית, מכרז, הזמנה מספק או העברה בנקאית, יכולים להסתתר גם סיכונים של מרמה, ניגודי עניינים, שוחד או שימוש לרעה בכספים.
האם הכתבה עניינה אותך?
