השמנה • כמחצית מהאוכלוסייה בישראל סובלת מעודף משקל • תופעה הולכת ומתרחבת

(חי פה) – בשנים האחרונות, הפכה העלייה בשיעורי ההשמנה לתופעה עולמית – וישראל אינה יוצאת דופן בעניין זה. בדומה למדינות המערב, גם אצלנו נרשמת עלייה משמעותית במספר האנשים החיים עם עודף משקל והשמנה, והדבר נכון למבוגרים, לבני נוער וילדים.

שילוב של אורח חיים יושבני, תזונה עתירת קלוריות ומהמעטה בפעילות גופנית הוא מתכון ברור להתעצמות התופעה, שאכן הולכת ומתרחבת.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024, 49% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מתמודדת עם השמנה: 55% מהגברים ו-43% מהנשים.

גברים משמינים יותר

הנתונים מצביעים על מגמה ברורה – יותר ממחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל. ישנם הפערים באים לידי ביטוי בין היתר בין קבוצות אוכלוסייה שונות: בקרב האוכלוסייה הערבית שיעורי ההשמנה גבוהים יותר (59%) בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (46%). פילוח הנתונים מעלה כי השמנה שכיחה יותר בקרב גברים ערבים (46%) מאשר בקרב נשים ערביות (36%).

השלכות רפואיות חמורות

השמנה אינה רק עניין אסתטי – מדובר במחלה כרונית המשפיעה על הבריאות הכללית ומגבירה את הסיכון לחלות במחלות קשות, בהן סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם וסרטן.
הפערים הבריאותיים ניכרים גם כאן: נכון לשנת 2021, כ-30% מהגברים הערבים בגילאי 55-64 בישראל אובחנו עם סוכרת סוג 2, לעומת 17% בלבד בקרב גברים יהודים באותם גילאים.

מחלה כרונית עם סטיגמות חברתיות

על אף שמדובר במחלה כרונית לכל דבר, השמנה עדיין מלווה בסטיגמות רבות. רבים רואים בה תוצאה של התנהגות לא נאותה – אכילת יתר, עצלנות או היעדר פעילות גופנית – אך כיום ידוע כי מדובר בתופעה מורכבת הרבה יותר.

מחקרים מצביעים על כך שמנגנוני הרעב והשובע אצל אנשים החיים עם השמנה שונים מאלו של אנשים שאינם סובלים ממנה. בנוסף, גורמים הורמונליים, ביולוגיים וגנטיים משחקים גם הם תפקיד משמעותי בהיווצרות המחלה.

כיצד נזהה השמנה ומתי כדאי לפנות לטיפול?

השמנה מוגדרת באמצעות מדד ה-BMI (מדד מסת הגוף), אך יש לזכור האבחנה מורכבת יותר, ואין מדובר מרק במדידה או במספר המופיע על המשקל, אלא בהערכה מקיפה הכוללת היסטוריה רפואית ובדיקות שונות נוספות. על הטיפול בהשמנה להיות רב-מערכתי ולכלול שינוי תזונתי, שילוב פעילות גופנית ולעיתים גם טיפול תרופתי.

טיפולים תרופתיים חדשים מסייעים באיזון מנגנון השובע, תורמים לירידה במשקל ומפחיתים משמעותית את הסיכון לתחלואה נלווית. מחקרים מצביעים על כך שטיפול בהשמנה עשוי להקטין בכ-20% את הסיכון למחלות לב, אי ספיקת לב ושבץ מוחי – ללא קשר ישיר למשקל שהופחת.

מה חשוב לדעת לפני שמתחילים טיפול?

על מנת להבטיח הצלחה בטיפול, יש לשלב אותו עם שינוי באורח החיים, הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה. כיוון שמדובר במחלה כרונית, הטיפול בה מחייב התמדה לאורך כל החיים, כשהפסקת טיפול עלולה לגרום להשמנה חוזרת. בתחילת הטיפול עשויים חלק מהמטופלים עשויים לחוות תופעות לוואי, אך לרוב הן חולפות לאחר זמן קצר.

לא גזירת גורל

על אף המגמה המדאיגה, חשוב להדגיש כי בהחלט ניתן להתמודד עם השמנה ולמנוע את השלכותיה הקשות. הגברת המודעות, שינוי מדיניות בריאותית, קידום חינוך לתזונה נכונה ועידוד פעילות גופנית – כל אלה יכולים לשנות את פני המאבק בתופעת ההשמנה בישראל. האתגר אמנם גדול, אך בר-השגה באמצעות שילוב של גישות רפואיות, חינוכיות וחברתיות.