(חי פה) – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים חדשים הנוגעים למיגון האזרחי בישראל, מהם עולה כי כ-84.8% מהמשפחות מתגוררות בבתים שבהם ממ"ד או גישה למרחב מוגן. עם זאת, קיימים פערים ניכרים בין מגזרים ואזורים שונים בארץ, כאשר האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית מוגנות פחות בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית.
פערים במיגון בין מגזרים ובין אזורים גיאוגרפיים
על פי הנתונים, כ-91.0% מהמשפחות היהודיות שאינן חרדיות גרות בבית עם ממ"ד או גישה למקלט, לעומת 71.6% בלבד מהמשפחות הערביות ו-72.1% מהמשפחות החרדיות. מבחינה גיאוגרפית, במחוז תל אביב נמצא השיעור הגבוה ביותר של משפחות עם גישה למיגון – 93.8%, ואילו במחוז הצפון השיעור הנמוך ביותר – 73.1%. במחוז חיפה, שיעור המשפחות המתגוררות בבית עם ממ"ד או גישה למקלט עומד על כ-85.8%. הנתונים מצביעים על כך שדווקא באזורים הסמוכים לגבולות, שבהם הסיכון לירי רקטות גבוה יותר, רמת המיגון נמוכה יחסית.
סוגי המיגון – ממ"ד מול מקלט ציבורי ומקלט בבניין
מהנתונים עולה כי כ-52.8% מהמשפחות בישראל גרות בבית עם ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), כ-32.0% גרות בבית ללא ממ"ד אך יש להן גישה למקלט בבניין או למקלט ציבורי, וכ-15.2% מהמשפחות אינן מוגנות כלל, ללא ממ"ד וללא גישה למקלט. בקרב משפחות יהודיות שאינן חרדיות, שיעור הדירות עם ממ"ד עומד על 58.8%, בעוד שבקרב משפחות ערביות השיעור הוא 32.5% בלבד ובקרב משפחות חרדיות 41.0%. ככל שהדירה חדשה יותר, כך עולה הסיכוי שיש בה ממ"ד, בהתאם לתקנות הבנייה שהחלו לחייב ממ"ד בבניינים חדשים.
התנהגות האוכלוסייה בזמן אזעקה ותחושת מוגנות
כ-66.7% מהמשפחות בישראל דיווחו כי בזמן אזעקה הן נכנסות לממ"ד, ואילו כ-12.8% נכנסות למקלט וכ-7.7% נכנסות לחדר מדרגות. כ-10.8% מהמשפחות דיווחו כי אינן נכנסות לשום מקום מוגן בעת אזעקה. בנוגע לתחושת הביטחון – כ-54.4% מהמשפחות שנכנסות לממ"ד מרגישות מוגנות מאוד, בעוד שבקרב הנכנסות למקלט רק כ-29.2% מרגישות כך. הנתונים מלמדים כי הנגישות לממ"ד מעניקה תחושת ביטחון גבוהה יותר בהשוואה למקלט ציבורי או מקלט בבניין, וכי קיים צורך ממשי בשיפור תשתיות המיגון באזורים ובמגזרים שבהם הפערים בולטים.
האם הכתבה עניינה אותך?
ריקי שלום כיצד ייתכן כשל כזה והיכן ראש העיר למסור את תגובתו בענין זה?
יש לבנות ממדים לתושבי העיר חיפה.