גדי איזנקוט הציג בחיפה את מצע מפלגת ישר לקראת הבחירות – צפו בשידור הכנס

(חי פה) – מצע מפלגת ישר הוצגת בכנס רב-משתתפים בחיפה: כ-1,200 מתושבי חיפה והאזור השתתפו בכנס של מפלגת ישר! שנערך באודיטוריום בחיפה ביום רביעי, 23/9/26 (הישג מרשים למטה המפלגה בעיר). גדי איזנקוט הציג בפני הקהל את עיקרי מצע המפלגה לקראת הבחירות לכנסת והתייחס לביטחון, גיוס, חינוך, כלכלה ודמוקרטיה. בכנס נשאו דברים גם עו"ד דוד עציוני ושאול מרידור, שהציגו את תפיסתם לעתיד המדינה בכלל וחיפה בפרט. אנו מביאים כאן את השידור המלא של הכנס.
* על הפקת הכנס עמלו חברי הסניף המקומי בהובלת עו״ד דוד עציוני ניר שובר.

צפו בדברי הפתיחה של עו"ד דוד עציוני

עו"ד דוד עציוני, חבר מועצת העיר חיפה, שפתח את הכנס לאחר שסייר במהלך היום עם גדי איזנקוט וצוותו ברחבי העיר ונפגש עם תושבים, הציג את הבחירה באיזנקוט כבחירה הנוגעת לעתידם של ילדי ישראל. עציוני התמקד גם בחיפה ובצפון וטען כי מדינת ישראל שכחה את חיפה לאורך השנים וכי הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בהמשך פעילותם של מפעלים מזהמים שלדבריו אינם צריכים להישאר באזור, וכן במצב התעסוקה בצפון. הוא אמר כי מפלגת ישר תפעל לחיזוק חיפה והצפון, להחזרת תקציבים לאזור ולפינוי המפעלים המזהמים.

עציוני התייחס גם לטבח 7 באוקטובר ולמערכת הבחירות הקרובה. לדבריו, בפני תומכי המפלגה עומדת משימה להוציא אנשים להצביע, והוא קרא למשתתפים לפנות לחברים, לשכנים ולבני משפחה ולעודד אותם להשתתף בבחירות. עציוני טען כי שיעורי ההצבעה בתל אביב ובחיפה יהיו משמעותיים לתוצאות הבחירות וכי הוצאת החיפאים לקלפיות תסייע למפלגה לקדם את מטרתה להקמת ממשלה חדשה. בהמשך דבריו התייחס למה שכינה "מכונת הרעל" והדגיש את המנהיגות והיושרה שהוא מייחס לגדי איזנקוט.

צפו בגדי איזנקוט מציג את מצע מפלגת ישר

המערכה מול איראן טרם הושלמה

גדי איזנקוט פתח את דבריו בהתייחסות לבחירות הקרובות והגדיר אותן כחשובות ביותר מאז הקמת המדינה. לדבריו, ישראל נמצאת על פרשת דרכים היסטורית ומתמודדת עם שורה של איומים חיצוניים ואתגרים ביטחוניים במספר חזיתות. הוא התייחס לאיראן ואמר כי המערכה מולה טרם הושלמה וכי האפשרויות העומדות על הפרק כוללות המשך מערכה, סנקציות או סיום בהסכם. איזנקוט אמר כי מבחינתו המערכה חייבת להסתיים בפירוק תוכנית הגרעין האיראנית. במסגרת דבריו טען כי באיראן מצויים 440 ק"ג אורניום מועשר וכי מדובר באיום בעל משמעות למזרח התיכון ולעולם.

השגת מטרות המלחמה במגוון זירות

בהמשך עבר איזנקוט לזירות נוספות והתייחס ללבנון, עזה, סוריה ויהודה ושומרון. לדבריו, יש לסיים את המערכות תוך השגת מטרותיהן ולשפר את מצבה האסטרטגי של ישראל. חלק מרכזי בנאומו הוקדש למחדל 7 באוקטובר. איזנקוט טען כי שלושה מעקרונות הביטחון הלאומי קרסו באותו יום: ההרתעה, ההתרעה וההתגוננות. הוא תיאר את חדירת חמאס לעומק שטח ישראל ואת הלחימה שהתפתחה, ומנגד הדגיש את הסולידריות בחברה הישראלית, את עוז הרוח של הלוחמים והלוחמות, את פעילות כיתות הכוננות ואת האזרחים שלקחו נשק ויצאו להילחם.

התגייסות אנשי המילואים להצלת המדינה

איזנקוט סיפר כי ראה מקרוב את התגייסות אנשי המילואים וכי כאשר לקח את בנו למחנה אוגדה 98 ראה אלפי כלי רכב של לוחמים שהגיעו לשירות. לדבריו, אלפי אנשי מילואים עזבו את בתיהם ויצאו ללחימה והביאו להתאוששות מרשימה של כוחות הביטחון. לצד זאת טען כי מטרות המלחמה לא הושגו במלואן. הוא התייחס להשבת החטופים ואמר כי לדעתו ניתן היה להשיב עשרות נוספים בחיים.

"תיאוריית הבגידה" והצורך בוועדת חקירה ממלכתית

נושא נוסף שהעלה איזנקוט היה מה שכינה "תיאוריית הבגידה" סביב אירועי 7 באוקטובר. לדבריו, במפגשים שקיים עם צעירים במכינה הוא גילה כי רבים מהם מאמינים שהתרחשה בגידה. איזנקוט אמר כי אסור להשאיר את הטענות הללו ללא מענה, משום שהן פוגעות לדבריו בחברה ובאמון הבסיסי שבין ההנהגה לאזרחים. הוא התחייב כי ממשלה בראשותו תקים ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את אירועי 7 באוקטובר, את התקופה שקדמה להם ואף את ההתנהלות במהלך העשור שקדם לאירוע. לדבריו, מטרת החקירה תהיה להבין את הכשלים ולמנוע הישנות של אירועים דומים בעתיד.

שאלת זהותה של מדינת ישראל והטיפול הדחוף בשורה של נושאים אזרחיים

מכאן עבר איזנקוט לשורת נושאים אזרחיים ובהם כלכלה, חיים משותפים, חינוך, בריאות, תחבורה, משבר האקלים וזיהום האוויר. הוא הציב במרכז דבריו גם את שאלת זהותה של מדינת ישראל ואמר כי הוא מבקש לראות בישראל מדינה יהודית, ליברלית, דמוקרטית ושוויונית, מדינה עוצמתית שהיא חלק מקהילת העמים ובית לאומי ליהודי העולם. לדבריו, לשם כך נדרש שינוי פוליטי וניצחון של מה שכינה "גוש השינוי הציוני".

השיוויון בנטל: חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי

חלק מרכזי נוסף במצע שהציג איזנקוט עסק בשירות למדינה. הוא אמר כי מפלגתו תפעל לקביעת חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי וכי החובה צריכה לחול על כלל האזרחים, ובהם יהודים, חרדים וערבים. לדבריו, העיקרון יהיה שוויון בחובות לצד שוויון בזכויות, והוא הציג זאת כאחד התנאים המרכזיים שמפלגתו תציב בפני שותפים קואליציוניים. איזנקוט הציג גם כוונה לקדם חוק אסטרטגיית ביטחון לאומי לישראל כחלק מהצעדים הראשונים של הממשלה הבאה.

בטחון חוץ ובטחון פנים

בנושא הביטחוני אמר איזנקוט כי הממשלה הבאה תידרש לחזק את הביטחון הלאומי, לממש את מטרות המלחמה ולשפר את מצבה האסטרטגי של ישראל בכל החזיתות. ביחס ללבנון הציג אפשרות לבניית כוח רב-לאומי ולהתבססות צה"ל בהגנה קדמית, עד להסדרת המצב הבטחוני בלבנון. הוא התייחס גם לביטחון הפנים, לתופעת הפרוטקשן ולארגוני הפשיעה. איזנקוט אמר כי יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר, מרכז במפלגת ישר את הטיפול בנושא, ובנאומו הציג את המאבק בפשיעה כאחד התחומים שבהם בכוונת המפלגה לעסוק.

הסכמי השלום עם שכנינו

איזנקוט התייחס גם ליחסי ישראל עם מצרים וירדן ואמר כי יש לחזק את הסכמי השלום עם המדינות השכנות. בנושא יהודה ושומרון אמר כי הכוח הצבאי היחיד באזור צריך להיות צה"ל וכי מבחינתו מדינה דו-לאומית תהיה אסון למפעל הציוני. לדבריו, ההכרעה על מצב הקבע ביהודה ושומרון תידחה, ובינתיים ישראל תידרש לספק ביטחון, להילחם בטרור ולאפשר התפתחות כלכלית באזור. הוא הוסיף כי יש לשנות את המדיניות כלפי כניסת שוהים בלתי חוקיים לישראל.

תחום החינוך תפס גם הוא מקום מרכזי בדברי איזנקוט

איזנקוט טען כי פחות ממחצית מילדי ישראל לומדים בחינוך הממלכתי וכי רבים אינם לומדים לימודי ליבה, אזרחות וחובת שירות. לדבריו, יש צעירים שאינם מכירים את האתוס הציוני ואת חובת האזרח לשירות. איזנקוט אמר כי בכוונתו לפעול לכך שמערכת החינוך תתכנס לחינוך ממלכתי וכי מסגרות שלא יסכימו לכך לא יתוקצבו. הוא קשר את השינוי שהוא מציע לצורך לחזק את הדורות הבאים של המדענים, הטייסים והמפרנסים בישראל ואמר כי המדינה צריכה להפסיק לתגמל אי-עבודה.

יעדים כלכליים

בפרק הכלכלי של נאומו הציג איזנקוט מספר יעדים ובהם דיור לצעירים, טיפול ביוקר המחיה, החזרת מאות אלפי אנשים לשוק העבודה, טיפול ברגולציה והסרת חסמים להשקעות הון. הוא דיבר גם על הצורך לחזור לשגרה ולהשיב את התיירות לישראל. בנוסף התייחס לעסקים הקטנים ובפרט לבעלי עסקים המשרתים במילואים, ואמר כי יש לתגמל ולחזק אותם בעקבות התקופה הממושכת שבה נדרשו לשלב בין שירות צבאי לבין ניהול העסק.

איזנקוט הקדיש חלק מדבריו גם לדמוקרטיה הישראלית

לטענתו, בכנסת הנוכחית נחלש הפיקוח הפרלמנטרי ונפגעה ההתחשבות בדעת המיעוט. הוא התייחס ליחסים שבין הכנסת לבין מערכת המשפט, לכבוד כלפי נשיא בית המשפט העליון, לקריאות שלא לכבד פסקי דין ולחקיקה שאותה הגדיר אנטי-דמוקרטית. לדבריו, האיזון בין המערכת הפוליטית לבין מערכת המשפט הופר. הוא ציין גם את סוגיית מח"ש ואת התנגדותו להעברת האחריות עליה לשר המשפטים.

הצעירים, הפריפריה והישראלים שעזבו את המדינה

איזנקוט אמר כי בכוונתו לקדם תוכנית להשבת מאות אלפי ישראלים שעזבו את הארץ ולחזק את האתוס הציוני באמצעות התיישבות, ביטחון וחקלאות. הוא דיבר על מנהיגות ועל החשיבות שהוא מייחס לאמירת אמת לציבור, וכן על שילוב צעירים ברשימת מפלגת ישר לכנסת. לדבריו, לצד הצגת החזון נדרשת גם יכולת ביצוע, ולכן המפלגה גיבשה תוכנית למאה הימים הראשונים של הממשלה.

תוכנית מאה הימים לטיפול ראשוני ומהיר במספר בעיות-ליבה

במסגרת תוכנית מאה הימים הציג איזנקוט שורת החלטות שהוא מבקש לקדם. לדבריו, ההחלטה הראשונה תהיה חוק גיוס שיחול על כולם, והשנייה תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית. החלטה נוספת תהיה קידום חינוך ממלכתי חובה. איזנקוט אמר כי בכוונתו גם להפסיק את הכספים הקואליציוניים ולהפנות את המשאבים לחיזוק הפריפריה ולנושאי ליבה של המדינה. בנוסף הציג כוונה להגביל את כהונת ראש הממשלה, לצמצם את מספר שרי הממשלה ל-24 ולקדם חוק שיגביל אפשרות של נאשם להתמודד לראשות הממשלה.

תיאום עם ראשי המפלגות הציוניות

לקראת סיום נאומו התייחס איזנקוט לצורך בתיאום עם ראשי המפלגות שאותן הגדיר ציוניות. הוא הציג את מטרת המהלך הפוליטי כהשבת התקווה למדינת ישראל ודיבר על עוצמה, שותפות ואחדות בעם. הדברים סיכמו נאום רחב שבו ביקש להציג בפני הקהל בחיפה את סדר העדיפויות של מפלגת ישר לקראת הבחירות, החל מסוגיות ביטחוניות ומדיניות, דרך שירות וחינוך ועד כלכלה, דמוקרטיה, פריפריה ומבנה הממשלה.

צפו בשאול מרידור: הזכות לחלום על מדינה טובה יותר

הזכות לחלום על מציאות אחרת

שאול מרידור ממפלגת ישר הקדיש את דבריו בכנס לרעיון של תקווה ולזכות, לדבריו, של אזרחי ישראל לחלום על מציאות אחרת. הוא אמר כי הציבור התרגל לחשוב במונחים של מלחמת נצח וביקש מהמשתתפים לדמיין מדינה שמעניקה ביטחון לאזרחיה ומאפשרת להם לחיות ברווחה. מרידור דיבר על האפשרות לרכוש דירה, לסיים את החודש ולחיות במדינה שבה המערכות הציבוריות פועלות למען האזרחים. הוא התייחס גם לחיפה ואמר כי יש לחלום על פיתוח העיר ועל יצירת תנאים שימשכו אליה צעירים.

מדינה המכבדת את אזרחיה ועובדת למענם

מרידור המשיך וקרא לדמיין מדינה המכבדת את אזרחיה ועובדת למענם, ולא להפך. הוא הציג את הצורך במנהיגות מאחדת שאינה משסה בין חלקי הציבור ואמר כי בעבר ידעה ישראל מנהיגים שדיברו אמת לציבור וראו את תפקידם כשירות לכלל האזרחים. לדבריו, מנהיגים צריכים להוות מודל לחיקוי. מרידור הציג את גדי איזנקוט כמי שלדעתו מייצג את סוג המנהיגות הזו, וקרא למשתתפי הכנס לסייע למפלגת ישר להפוך את החזון שהציג למציאות.

עוד מהכנס – התחייבות לסילוק התעשייה המזהמת