פדופילים:
השנה התברר שעל אף שיש דרכים פשוטות לוודא שגברים בבתי הספר היסודיים הם לא בעלי עבר פלילי, לא תמיד הבדיקה נעשית. מי שאחראי על בדיקה של עברייני מין מורשעים והמרחק שלהם מבתי הספר היא מחלקה בשירות בתי הסוהר. לעירייה, למשרד החינוך ולמשטרה אין את האפשרות לדעת בכל רגע נתון איפה נמצאים פדופילים, ששוחררו לקהילה ממאסר או אשפוז, וזה גם לא התפקיד שלהם. מה שחשוב הוא שהנהלת בית הספר ומשרד החינוך יהיו מעודכנים לגבי העבר הפלילי של מי שמעוניין להיות חלק ממצבת העובדים בבית הספר.
ועדיין צריך לזכור שסכנות עלולות להיות גם מגברים, שעומדים בכניסה לבית הספר, נהגי הסעות או כל אדם, שעל פניו ידידותי כלפי הילד, אבל בעצם הידידות או הממתק משמשים כאמצעי על מנת למשוך את הילד ללכת איתו. חשוב להזהיר את הילדים מהסכנות, אבל לא להגזים. חשוב לא פחות לא להיכנס להיסטריה מכל גבר, שמציע סוכריות לילדים כמו שהיה לפני כ-4 חודשים ברמת אלון. בחור שעבד בשיפוצים ליד בית הספר הציע לכמה ילדים סוכריות לאחר יום לימודים. הילדים חזרו מרוצים וסיפרו להורים. למחרת כל בית הספר היה על הרגליים, כי גבר זר שמחלק סוכריות לילדים יכול להוציא משלוותם מאות הורים. מזל שלאורך יום הלימודים התברר שהכוונות שלו היו טובות והנזק היחיד שייתכן שנגרם לילדים הוא עששת מהסוכריות.
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="43122" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
רשתות חברתיות:
רס"מ בני פרדו, אשר עובד סתחום המניעה במחלק הנוער אמר לחי פה כי ילדים מתקשים להבין שהנייד שלהם עלול להיות יותר מסוכן מאקדח. פרדו הוא איש הקשר של משטרת חיפה עם בתי הספר בעיר, מה שאומר שהוא מגיע לבתי הספר ומרצה לתלמידים על הסכנות ברשתות החברתיות ובאינטרנט.
"הבעיה ברשתות החברתיות היא שאנחנו לעולם לא נוכל לדעת מי באמת נמצא מולנו. יש היום כל מיני אפליקציות – אי אפשר לדעת מי שלח את ההודעה. כמובן, יש את הסכנה של פדופילים ברשת, וצריך להיזהר מאוד כשמדברים עם מישהו, שחושבים שיודעים מי הוא, אבל בפועל זה יכול להיות כל אחד. חשוב גם להבין, שהנייד הוא כלי נשק, שההורה נותן לילד. כל פעולה, שנעשית ברשת, היא בלתי הפיכה. אני עושה מאמצים מאוד גדולים להסביר לילדים שכל שטות שאתה עושה היום, ילווה אותך כל החיים."
"ילדה בת 12 לא יודעת אם זה חכם או לא להצטלם בעירום ולהעלות לרשת. אני גם לא מאשים ילדה כזאת שאי אפשר לדרוש ממנה להבין את ההשלכות של זה. היה לי מקרה לאחרונה של חיילת, פנתה אליי ושאלה אותי האם אני זוכר את הסרטון שהיא העלתה על עצמה בגיל 12, שבו היא הצטלמה בעירום. מתברר שלפני זמן קצר מישהו שוב העלה את הסרטון הזה, ושוב היא הייתה צריכה להתמודד עם זה."
"זה הקטע הכי חזק שאני מנסה להעביר לתלמידים ולהורים: שתי ילדות רבות ביניהן סתם כמו שילדים רבים ומשלימים. ברגע שמתחילים לפגוע אחד בשני ברשת, הריב מקבל תפנית והן כבר לא ישלימו. יש הרבה מקרים כאלה, והנזקים הם עצומים. הייתה לי ילדה, שפתחה קבוצת ווטסאפ מיוחדת עם תמונה של החברה שלה. היא כתבה בקבוצה שהחברה נותנת שירותי מין עם טלפון נייד של אותה ילדה. אפשר לתאר את מה שקרה אחרי זה ואת הפגיעה הקשה באותה ילדה. הבעיה גם שקשה מאוד להפנות אצבע מאשימה לילדה בת 12-13, שלא מבינה בכלל את הנזק העצום, שהיא גורמת לאותה חברה".
לטענתו של פרדו יש בעיה קשה נוספת עם התכנים אליהם הילדים נחשפים בניידים:
"העברתי הרצאה בכיתה ד'. כשעשיתי סקר קצר בין הילדים התברר כי חצי מהילדים בכיתה ראו את הסרטון של עריפת הראשים של דעא"ש!
המורה הייתה בשוק, היא לא האמינה שיהיה אפילו ילד אחד בכיתה, שיצפה בסרטון כזה. חשוב להבין, שצפייה בסרטונים כאלה ובסרטונים אחרים עם תכנים קשים משפיע על אורח החיים של הילדים בצורה דרמטית. ילדים, שנחשפים לפונוגרפיה קיצונית, אחר כך כלום לא מגרה אותם, ואז הם עוברים לסרטים עוד יותר קיצוניים.
הסיכויים שההורים ידעו מה הילדים רואים בניידים שלהם קטנים מאוד. יש הורים שמתקינים תוכנות ריגול על הנייד, השאלה אם זה הדבר הנכון לעשות… אני עושה הרצאות גם להורים ומסביר: קודם כל, צריך לדבר עם הילדים. לשוחח ולהסביר על מקרים חריגים המתפרסמים בתקשורת. יש להראות לילדים שכל מה שהם עושים, יש לו השלכות. לאקדח ולטלפון יש שני דברים משותפים – הם יכולים להרוג ואי אפשר לחזור אחורה. הנייד הרבה יותר קטלני. אם מפיצים משהו משפיל אותו אדם עלול לעשות לעצמו משהו.
מעבר לזה את כל הסכנות בהתחזויות. ילדה שהתכתבה עם מישהו, וחשבה שהיא כאן בחיפה והוא בבאר שבע, ובעצם זה היה השכן שלה מקומה למעלה".
"מה שהכי חשוב לזכור הוא שאחרי שמפיצים תמונה בעירום חלקי או מלא, או כמו שקרה לילדה שאותו שכן שכנע אותה לגעת בעצמה ואז לשלוח לו את התמונות, אי אפשר לעשות כלום. אפשר להוריד תמונה נקודתית. אבל כל פעם יש אפשרות, שמי שקיבל את אותה תמונה יפיץ אותה שוב."
תמונות עירום – השלכות מרחיקות לכת
"אני אומר לבנות: הצטלמתן, הפצתן רק לחברה הכי טובה? אתן לא יכולות להבין עד כמה זה עלול לחבל לכן בחיים. אתם רוצים להתגייס לצבא ליחידות מיוחדות, לא תוכלו להיות ביחידות מיוחדות, כי אתם ניתנים לסחיטה. אחרי הצבא למדתם ואתם הולכים לעבוד בלשכת החוץ. המליצו עליכם להיות לשגריר, בודקים את הרקע ושוב מגיעים לתמונות. אני לא רוצה אפילו לדבר על זה שיום אחד אותה בחורה תהייה אימא, והסרטונים האלה ימשיכו לרדוף אותה ואת הילדים שלה, ולכן מאוד חשוב להיזהר ולא לבטוח באף אחד. לחיצת send אחת עלולה להשפיע על כל החיים".
פרדו מסביר שהוא אומר להורים אני שאין דבר כזה שילד יגיד להורה, שהוא לא נותן לו את הסיסמא שלו לנייד.
"בלילה אפשר לבוא לילדים ולהגיד להם שרוצים שהנייד יהיה אצלך, אצל ההורה, בשעות הלילה. אני בטוח שילדים שיודעים שבלילה ההורה מטעין להם את הטלפון שלהם בסלון, יחשבו פעמיים האם לעשות משהו לא ראוי עם הנייד. הורים שהילדים או הילדות הפיצו סרטים, אמרו אין מצב כזה שהילד שלנו הפיץ סרטון כזה, עד שההורים ראו מה היה בניידים של הילדים שלהם. הילדים זקוקים לנו ההורים שנעזור להתמודד עם הסכנות האלה וזו החובה שלנו".
חרם:
אחד הפחדים הגדולים של הילדים וגם של ההורים הוא חרם. מחקרים מראים ששנים ארוכות לאחר שמסיימים את הלימודים, הצבא, האוניברסיטה ומה שבא אחרי, עדיין מבוגרים זוכרים איך הם הרגישו כשהם היו נכנסים לכיתה יום אחרי יום ואף אחד לא היה מליף איתם מילה אחת לאורך כל יום הלימודים. מה שחשוב הוא להיות ערני למה שקורה עם הילדים ולראות האם יש שינוי בהנהגות ולהגיד מראש לילדים, שניתן לטפל בכל בעיה חברתית, אבל הכי טוב לטפל בבעיה מייד כשהיא מתחילה ולא לחכות.
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="58138" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
נחשים
אחת הבעיות הקשות בבתי הספר ובגני הילדים היא העשבים, שצומחים בכניסה למוסדות החינוך ולעתים גם בתוך בתי הספר עצמם, ובחודשי הקיץ לעתים מסתתרים בהם נחשים. למרבה המזל בחורשים החמים ביותר, יולי ואוגוסט, בתי הספר ריקים, ועדיין בחודש שעבר אחת הגננות בעיר נאלצה להסתגר עם הילדים ולהזמין את העירייה, כי היה נחש בשיחים הסמוכים לכניסה לגן.
לטענת הורים אין סיבה להיות מופתעים בכל שנה, כשהקיץ מגיע, העשבים גדלים ונחשים מגיעים ומסתתרים ביניהם. מה שצריך לעשות הוא להיערך מראש. ואכן, במרבית הגנים נוהגים להוריד את העשבייה לפני החודשים החמים על מנת להימנע מהכשות, אבל לעתים זה לא נעשה.