(חי פה) – למערכת "חי פה" הגיעו פניות ותלונות מתושבים בחיפה על שימוש הולך וגובר בסיגריות אלקטרוניות במקומות ציבוריים. רבים מהמעשנים סבורים כי מדובר בחלופה "מותרת" או פחות מזיקה, אך בפועל החוק בישראל קובע בבירור: סיגריות אלקטרוניות ומכשירי אידוי נחשבים לעישון לכל דבר ועניין, והעישון באמצעותם אסור במקומות ציבוריים בדיוק כמו עישון סיגריות רגילות.
בשנים האחרונות הפכו הסיגריות האלקטרוניות ומכשירי האידוי ("וייפ") לנפוצים במיוחד, בעיקר בקרב צעירים, אך גם בקרב מבוגרים שמבקשים להפחית בעישון סיגריות רגילות. לצד העלייה בשימוש, התעורר גם בלבול ציבורי לגבי החוק האם מותר לאדות במקומות ציבוריים.
התשובה ברורה: החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים עודכן, כך שהוא כולל גם סיגריות אלקטרוניות. המשמעות היא שהשימוש בהן אסור במקומות ציבוריים ובמקומות סגורים, בדיוק כפי שנאסר עישון סיגריות רגילות.
על פי החוק, חל איסור לעשן או לאדות במגוון רחב של מקומות ציבוריים, ביניהם: תחנות אוטובוס, רציפי רכבת, חניונים מקורים, מסעדות ובתי קפה, אולמות אירועים, בריכות שחייה ציבוריות, גני שעשועים, בתי חולים, מוסדות חינוך ומקומות עבודה.

בנוסף, החוק קובע כי חל איסור לעשן גם בטווח של עד עשרה מטרים מהכניסה או היציאה של מבנים ציבוריים. מטרת ההוראה היא למנוע מצב שבו עשן או אדי ניקוטין חודרים למבנה או פוגעים בעוברים ושבים. מי שמפר את החוק מסתכן בקנס של כ-1,000 שקלים. האכיפה יכולה להתבצע על ידי פקחים עירוניים או גורמי אכיפה אחרים, והקנס מוטל על המעשן עצמו.
חשוב להדגיש כי החוק חל על כל סוגי הסיגריות האלקטרוניות ומכשירי האידוי גם אם אינם מכילים ניקוטין. מבחינת החוק, עצם פעולת האידוי במרחב ציבורי נחשבת לעישון אסור.
גורמים בתחום בריאות הציבור, מסבירים כי הסיבה להחלת החוק גם על סיגריות אלקטרוניות נובעת מהחשש לחשיפה של הציבור לאדים ולחומרים הנפלטים מהמכשירים, וכן מהרצון לשמור על מרחבים ציבוריים נקיים מעישון, מכל סוג. התלונות שהגיעו לאחרונה למערכת "חי פה" מעידות כי לא מעט אנשים אינם מודעים עדיין לחוק או בוחרים להתעלם ממנו. תושבים מדווחים על אידוי בתחנות אוטובוס ובאזורים הומי אדם, דבר שיוצר אי־נוחות ואף חשש בקרב מי שנמצאים בסביבה.
לכן חשוב להזכיר, סיגריה אלקטרונית אינה "פטורה" מהחוק. במקומות ציבוריים גם אידוי נחשב לעישון, והוא אסור.


רק אכיפה קשוחה תמזער את התופעה. אבל אין אכיפה…
רק אכיפה תעזור ולא תהיה, רק על מסכנים ייפלו. עשר מטר ממבנה זה מאד רחוק, אפילו בעלי חנויות או מסעדות שמעשנים לא מתרחקים כל כך רחוק מהמבנה שלהם. אבל המטרה מצויינת ומובנת. לא פעם הוציאו לי מכשיר אידוי באמצע סרט בקולנוע. הלוואי והייתה אכיפה.
כולם מעשנים איפה שרוצים, מתי שרוצים, מה שרוצים ואין שום אכיפה. כלום.
בפעם אחת שהזמנתי פקח והוא הגיע (נס!) המעשן איים עליו והוא נסוג כמו שפן. מבין אותו, בשביל מה הוא צריך את זה. המשטרה…טוב, כולנו יודעים מה זה משטרת ישראל.
חוק עאלק.