(חי פה) – אירוע חריג של זיהום באפלאטוקסין במוצרי פיסטוק הציב לאחרונה אתגר משמעותי בפני מערך הפיקוח על המזון בישראל. במסגרת דיגום שגרתי של חומר גלם למחית פיסטוק, נמצאו רמות חריגות של אפלאטוקסין B1, רעלן פטרייתי מסוכן, במוצרים שיוצרו ונמכרו בישראל. הממצאים הובילו להרחבת בדיקות, להשבת מוצרים מהמדפים ולנקיטת צעדי זהירות מחמירים, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת.
משרד הבריאות: רמות חריגות של אפלאטוקסין במוצרי פיסטוק – ריקולים נרחבים מהשוק
משרד הבריאות הודיע על שורה של ריקולים במוצרי פיסטוק, לאחר שבבדיקות שבוצעו נמצאו רמות חריגות של אפלאטוקסין B1, רעלן פטרייתי מסוכן. הממצאים התגלו תחילה בדיגום חומר גלם למחית פיסטוק, ובהמשך הורחבו הבדיקות למוצרים נוספים ולמשלוחי יבוא מאותו מקור.
בעקבות הערכת סיכון, הונחו יבואנים ויצרנים להחזיר מוצרים מהשוק, נחסמו משלוחים והורחבה הבקרה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת. במשרד הבריאות מדגישים כי אפלאטוקסין אינו ניתן לזיהוי באמצעות מראה, ריח או טעם, וכי בישול או קלייה אינם משמידים אותו.
הסיכון העיקרי נובע מחשיפה כרונית לאורך זמן, העלולה להעלות את הסיכון לפגיעה בכבד ולסרטן הכבד, בעיקר בקרב ילדים, חולי כבד ונשאי הפטיטיס. עם זאת, צריכה חד־פעמית אינה צפויה לגרום לנזק מיידי לאדם בריא.
אילו מוצרים מושפעים מהריקול וכיצד ניתן לבדוק אם מוצר שיש בבית נכלל בו?
המוצרים שבהם נמצאו חריגות כוללים, בין היתר:
- מחית פיסטוק
- מסה חלבון פיסטוק
- חטיפי חלבון המכילים פיסטוק
- פיסטוק חלבי מקולף שלם
כדי לבדוק אם מוצר בביתכם נכלל בריקול:
מומלץ להתעדכן באופן שוטף בהודעות המתפרסמות בנושא.
משרד הבריאות קורא לציבור להימנע מצריכת מוצרים שנכללו בהודעות הריקול, להתעדכן בפרסומים הרשמיים, ולרכוש אגוזים ופיסטוקים ממקורות מפוקחים בלבד. מוצרים המשווקים כחוק ושלא נכללו בריקול בטוחים לצריכה.
יש להשוות את שם המוצר, שם היבואן, מספר האצווה והתאריכים להודעות הריקול של משרד הבריאות.
מהו אפלאטוקסין ולמה הוא מסוכן?
אפלאטוקסינים הם רעלני פטריות טבעיים (מיקוטוקסינים), המיוצרים בעיקר על ידי עובשים מהסוג Aspergillus, ומתפתחים בתנאי חום ולחות. הם עלולים לזהם אגוזים, גרעינים, פירות יבשים, תבלינים ודגניים, ולעיתים אף להופיע בחלב ומוצריו.
הסיכון הבריאותי העיקרי נובע מחשיפה כרונית לאורך זמן, העלולה להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן הכבד ולפגיעה במערכת החיסון. חשיפה גבוהה במיוחד בטווח קצר עלולה לגרום לפגיעה חריפה בכבד.
מי נמצא בקבוצת סיכון מוגבר?
על פי משרד הבריאות, רגישות גבוהה יותר קיימת בקרב:
- אנשים עם מחלת כבד כרונית
- נשאים של נגיפי הפטיטיס B ולעיתים C
- ילדים ואוכלוסיות רגישות
- צרכנים הנוטים לצרוך כמויות גדולות של אגוזים וגרעינים באופן קבוע
איך התגלה האירוע ומה נעשה בפועל?
האירוע התגלה לאחר בדיקות שביצע יצרן למחית פיסטוק. בהמשך, שירות המזון הארצי הרחיב את הדיגום גם לחומרי הגלם ולמוצרים נוספים, וחייב יבואנים ויצרנים להחזיר מוצרים שנמצאו בטווח הסיכון. בין היתר, הונחה חברת יבוא להחזיר כלל מוצרי הפיסטוק שיובאו מאותו יצרן בחו"ל.
במקביל, משרד הבריאות פרסם הודעות ריקול לציבור, חסם משלוחים חריגים והרחיב את מערך הבדיקות והפיקוח.
למה דווקא פיסטוקים ואגוזים?
אגוזים ופיסטוקים נחשבים למזון בסיכון גבוה יחסית לזיהום אפלאטוקסינים. תנאי גידול חמים, מבנה ביולוגי המאפשר חדירת פטריות ושלבי ייבוש ואחסון רגישים – כל אלו מגבירים את הסיכון. בנוסף, אפלאטוקסינים עמידים יחסית לחום ואינם מתפרקים בבישול, אפייה או קלייה.
האם ניתן לזהות אפלאטוקסין בבית?
לא. אפלאטוקסין אינו נראה, אינו מריח ואינו מורגש בטעם. זיהוי ודאי מתבצע אך ורק באמצעות בדיקות מעבדה. עם זאת, מומלץ להימנע מאכילת פיסטוקים ואגוזים בעלי:
- סימני עובש
- כתמים חריגים
- ריח מעופש
- טעם מר או חריג
רגולציה ופיקוח: מה עושה משרד הבריאות?
בישראל קיימות מגבלות חוקיות מחמירות לרמות אפלאטוקסינים, בהתאם לסטנדרטים האירופיים. מזון החורג מהרמות המותרות מוגדר כבלתי ראוי למאכל אדם.
שירות המזון הארצי מפעיל מערך פיקוח הכולל:
- דיגום ובדיקות מעבדה
- בדיקות משלוחי יבוא
- פיקוח על תנאי ייצור ואחסון
- חסימת משלוחים ואיסוף מוצרים מהשוק
- פרסום הנחיות והודעות לציבור
האם המוצרים הנמכרים כיום בטוחים?
במשרד הבריאות מדגישים כי ניתן לצרוך מוצרים המשווקים כחוק ושלא נכללו בהודעות הריקול. עם זאת, יש להימנע מצריכת מוצרים שלגביהם פורסמה הודעת אזהרה, ולהתעדכן בהודעות הרשמיות.
במרבית המקרים, צריכה חד־פעמית של מוצר נגוע אינה צפויה לגרום לתסמינים מיידיים אצל אדם בריא. במקרים של חשיפה ממושכת, או בקרב אנשים עם מחלות רקע, מומלץ להתייעץ עם רופא.
ערנות, לא בהלה
אירוע האפלאטוקסין בפיסטוקים מדגיש את חשיבות הבקרה, השקיפות והפיקוח לאורך שרשרת המזון מהשדה ועד המדף. משרד הבריאות ממשיך לפעול לצמצום חשיפת הציבור לרעלנים, ומבהיר כי אין מקום לבהלה, אלא להקפדה על צריכה אחראית, רכישה ממקורות מפוקחים וציות להנחיות הרשמיות.