(חי פה) – לרגל יום האלצהיימר הבינלאומי, משרד הבריאות מפרסם דגשים חשובים מעולם הריפוי בעיסוק עבור בני משפחה המלווים אדם אהוב החי עם מחלת האלצהיימר. המסר המרכזי הוא שמירה על כבודו ועצמאותו של האדם גם כאשר יכולותיו משתנות, לצד מתן כלים ותמיכה גם למטפלים עצמם.
דמנציה היא שם כולל למחלות ומצבים הפוגעים בהדרגה בתפקודים הקוגניטיביים, ובהם זיכרון, שפה, חשיבה והתמצאות. עם התקדמות המחלה עלולה להיפגע גם היכולת לבצע פעולות יום-יומיות באופן עצמאי. מחלת האלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדמנציה, אך קיימים גם סוגים נוספים, ובהם דמנציה וסקולרית ודמנציה עם גופיפי לוי.
נכון להיום אין טיפול שמרפא את מרבית מחלות הדמנציה. עם זאת, קיימים טיפולים שנועדו להקל על תסמינים, לשמר יכולות תפקודיות ובחלק מהמקרים גם להאט את קצב ההידרדרות. הטיפול מותאם לסוג הדמנציה, לשלב המחלה ולמצבו האישי של המטופל.

משרד הבריאות מנגיש מידע… והפעם בנושא דמנציה ואלצהיימר
משרד הבריאות מדגיש שלושה עקרונות מרכזיים מעולם הריפוי בעיסוק עבור משפחות המתמודדות עם מחלת האלצהיימר:
העיקרון הראשון הוא בטיחות לצד כבוד – התאמת הבית לצרכים המשתנים של האדם, תוך שמירה על כבודו ועצמאותו.
העיקרון השני הוא שמירה על שגרה ברורה וסדר יום קבוע – אפילו פעולה פשוטה כמו החלפת פיג'מה לבגדי יום מסייעת בהבחנה בין יום ללילה ובין פעילות למנוחה.
העיקרון השלישי הוא שילוב פעילות משמעותית – פעילויות אהובות המותאמות ליכולות הנוכחיות ולתחומי העניין של האדם, כגון דפי צביעה למבוגרים בקצב רגוע ומתאים.
ירידה קוגניטיבית קלה: השלב שבו חשוב לפעול
ירידה קוגניטיבית קלה (MCI) היא מצב ביניים שבו קיימים קשיים בזיכרון או בתפקודים קוגניטיביים אחרים, אך עדיין אין פגיעה משמעותית בתפקוד היום-יומי המאפיינת דמנציה קלינית.
בשלב זה הטיפול מתמקד בעיקר בהתמודדות עם גורמי סיכון ובשמירה על התפקוד. בין היתר מומלץ לאזן גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, להקפיד על פעילות גופנית ולשלב פעילות קוגניטיבית וחברתית.
אימון קוגניטיבי יכול לכלול משחקי זיכרון, תשבצים, סודוקו, כתיבה, יצירה ופעילויות נוספות המפעילות את החשיבה. משרד הבריאות מציין גם את החשיבות של פעילות גופנית וגירוי חושי וקוגניטיבי כחלק מההתמודדות עם התסמינים.
בשלבים המוקדמים של אלצהיימר: טיפול תרופתי
במחלת אלצהיימר בדרגת חומרה קלה עד בינונית ניתן במקרים מתאימים טיפול בתרופות מקבוצת מעכבי אצטילכולין אסטראז. תרופות אלה עשויות לסייע בייצוב התפקוד הקוגניטיבי, ההתנהגותי והתפקודי של המטופל.
בין התרופות בקבוצה זו נמצאות דונפזיל, ריבסטיגמין וגלנטמין. לפי משרד הבריאות, תרופות אלה כלולות בסל הבריאות בהתאם להתוויות.
הטיפול אינו מרפא את המחלה, אך עשוי לסייע בשימור התפקוד ובאיכות החיים. תופעות לוואי אפשריות כוללות ירידה בתיאבון, ירידה במשקל, שלשול והפרעות שינה.
חשוב שלא להפסיק טיפול תרופתי או לשנות את המינון ללא התייעצות עם הרופא המטפל.
בשלבים בינוניים ומתקדמים: טיפול המשפיע על המערכת הגלוטמטרית
בשלבים בינוניים ומתקדמים של מחלת אלצהיימר עשוי להינתן טיפול בתרופות המשפיעות על המערכת הגלוטמטרית במוח, ובהן ממנטין, בהתאם למצב המטופל ולהתוויות הטיפול.
מערכת זו קשורה בין היתר לתהליכי למידה וזיכרון. הטיפול עשוי לסייע בחלק מהמקרים בתפקודים הקוגניטיביים וההתנהגותיים. תופעות לוואי אפשריות כוללות הפרעות במערכת העיכול וחוסר שקט, והטיפול דורש מעקב רפואי.
ומה לגבי התסמינים ההתנהגותיים והנפשיים?
דמנציה אינה מתבטאת רק בירידה בזיכרון. חלק מהחולים מתמודדים גם עם חרדה, דיכאון, הפרעות שינה, בלבול, שינויים בהתנהגות ותסמינים נוספים.
הטיפול בתסמינים אלה צריך להיות מותאם באופן אישי. משרד הבריאות מדגיש כי התנהגויות מאתגרות אינן מחייבות תמיד טיפול תרופתי, וכאשר נשקל טיפול כזה יש להביא בחשבון את תופעות הלוואי ולעקוב אחר המטופל. במקרים מסוימים חשוב גם לשלול גורם רפואי אחר, כגון זיהום או תופעת לוואי של תרופה, שעלול לגרום לבלבול או לשינוי בהתנהגות.
לא רק תרופות: פעילות גופנית, תזונה ושמירה על עצמאות
הטיפול בדמנציה אינו מסתכם בתרופות. שמירה על אורח חיים פעיל ועל עצמאות תפקודית ככל האפשר היא חלק חשוב מההתמודדות עם המחלה.
משרד הבריאות ממליץ להתאים פעילות גופנית ליכולותיו של האדם, באמצעות התייעצות עם פיזיותרפיסט/ית. בנוסף, מומלץ לקבל ייעוץ תזונתי במידת הצורך ולשמר יכולות יום-יומיות באמצעות עידוד, ליווי וסיוע מותאם.
פעילות חברתית ואינטלקטואלית סדירה יכולה אף היא להשתלב בשגרת החיים ולסייע בשימור התפקוד.
גורמי סיכון שניתן להשפיע עליהם
חלק מגורמי הסיכון לדמנציה קשורים לאורח החיים ולמצבים רפואיים שניתן לטפל בהם או לאזן אותם. בין היתר חשוב לשמור על לחץ דם, רמת סוכר ושומנים בדם בטווחים המומלצים, להימנע מעישון, להקפיד על פעילות גופנית ולשמור על תזונה מאוזנת.
משרד הבריאות מציין כי לפי הערכות מומחים, חלק משמעותי ממקרי הדמנציה קשור לגורמי סיכון הניתנים להשפעה.
טיפולים חדשים באלצהיימר: שינוי כיוון במחקר
בשנים האחרונות פותחו טיפולים חדשים המכוונים למנגנונים הקשורים למחלת האלצהיימר, ובפרט להצטברות חלבון עמילואיד במוח.
אחת התרופות שנבחנות בתחום היא לקנמאב (Lecanemab, Leqembi), המיועדת לטיפול משנה מחלה באלצהיימר ולהתחלת טיפול בשלבים של ירידה קוגניטיבית קלה או דמנציה קלה.
המשמעות היא שהמחקר בתחום כבר אינו מתמקד רק בהקלה על תסמינים, אלא גם בניסיון להשפיע על מהלך המחלה עצמו. עם זאת, טיפולים אלה מיועדים לאוכלוסיות מוגדרות, דורשים אבחון והתאמה רפואית ומעקב, ואינם מתאימים לכל אדם עם דמנציה.
מדוע חשוב לאבחן מוקדם?
אבחון מוקדם מאפשר לזהות את סוג הבעיה ולהתאים טיפול ומעקב. לא כל ירידה בזיכרון מעידה על דמנציה: לעיתים מקור התסמינים הוא מצב רפואי אחר, כמו דיכאון, הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, זיהום, התייבשות או תופעת לוואי של תרופה.
משרד הבריאות ממליץ שהבירור הראשוני ייעשה אצל רופא או רופאת המשפחה, ובהמשך ניתן להפנות להערכה גריאטרית ולייעוץ של מומחים בגריאטריה, נוירולוגיה או פסיכיאטריה, בהתאם למקרה.
הטיפול בדמנציה הוא רב-מקצועי
ההתמודדות עם דמנציה אינה מתמקדת רק ברופא ובתרופות. בהתאם לצורכי המטופל ניתן להיעזר באנשי מקצוע מתחומים שונים:
- קלינאי או קלינאית תקשורת – לשימור יכולות תקשורת.
- מרפא או מרפאה בעיסוק – לשימור יכולות קוגניטיביות ותפקוד יומיומי.
- פיזיותרפיסט או פיזיותרפיסטית – לשיפור הליכה, יציבות ופעילות גופנית מותאמת.
- תזונאי או תזונאית – להתאמת התזונה ולמעקב אחר המצב התזונתי.
משרד הבריאות מדגיש כי הטיפול צריך להיות מותאם לסוג הדמנציה ולשלב שבו נמצאת המחלה, תוך התייחסות גם לצורכי בני המשפחה והמטפלים.
ליווי מקצועי למשפחות המטפלות
משרד הבריאות מציין כי ליווי אדם אהוב עם אלצהיימר הוא תהליך הכרוך בשינויים ובאתגרים רבים, וכי גם המלווים והמטפלים עצמם זקוקים לכלים ולתמיכה. מרפאות ומרפאים בעיסוק יכולים לסייע בהתאמת הסביבה והשגרה, ולספק הדרכה וכלים מעשיים עבור המטפלים ועבור יקיריהם.
השורה התחתונה
אף שאין כיום ריפוי מלא לרוב מחלות הדמנציה, עולם הטיפול בהן ממשיך להתפתח. לצד טיפולים שמטרתם להקל על תסמינים ולשמר תפקוד, קיימים גם טיפולים חדשים שנועדו להשפיע על מהלך מחלת האלצהיימר בשלבים מוקדמים. לכן, כאשר מופיעים סימנים של ירידה בזיכרון או בתפקוד, חשוב לפנות לבירור רפואי ולא להניח שמדובר בהכרח בתהליך טבעי של הזדקנות.
האם הכתבה עניינה אותך?
