5 שנים חלפו מאז החלה ההתקשרות בין יזם לבין דיירים בבניין משותף ברחוב דרך הים 132. כעת, פנו הדיירים לבית המשפט, על מנת שיאפשר להם להתנתק מהיזם בגלל הסחבת בפרויקט. הביעה הוגשה לבית המשפט בעיר על ידי עורך הדין טל ספיר. הקבלן דורפרברגר, לעומת זאת, טוען שהדיירים מנצלים אותו ובפועל התמ"א תצא לפועל רק בזכות המאמצים, שהוא השקיע בפרויקט.
התובעים טוענים כי התנהלותו של היזם (מוטי דורפרברגר) גרמה לכך שחמש שנים ממועד ההתקשרות בינו לבין התובעים בהסכם תמ"א 38, טרם החלו עבודות הבנייה בבניין בו מתגוררים התובעים (בדרך הים 132). יתרה מכך, לא נראה באופק מועד לתחילת עבודות הבנייה, בוודאי לא במהלך השנה או השנתיים הקרובות.
לעומת זאת, דורפרברגר טוען שהדיירים לכל אורך הדרך הם אלה שעיכבו את הפרויקט:
"בניגוד לטענת הדיירים מאז תחילת הפרויקט ועד אישורו המלא לא הוספנו לנו ולא ביקשנו להוסיף ולו מטר אחד בנוסף לתכנית חתימת הדיירים אלא בוצע שינוי ניצול שטח בהסכמה ובתמורה מלאה.
מדובר בדיירים הפכפכים אשר שינו דרסטית הנחיות תכנון (בין היתר היפוך מיקום מעלית חיצונית ממערב למזרח באופן שהצריך שינוי רישוי והוספת פודסטים ושינוי גישות.
מדובר במיקום שהצריך פתרון תנועה מורכב רישויית כאשר התמודדנו מול דרישה של עיריית חיפה לביטול 18 חניות קיימות ניצבות, כתנאי לפרויקט, ובסופו של יום, גם עם העירייה הגענו להבנה לטובת הפרוייקט וברקע אי אפשר לשכוח כי מתוך הדיירים שניים התנגדו ורק לאחר מאמצי שכנוע משותפים והצלת הפרויקט מביטול, הצטרפו גם הם".
הדיירים: היזם הוביל הליך מסורבל ולא יעיל
לטענת הדיירים, התנהלותו של דורפברגר, אשר הכשילה את הפרויקט, כללה בין השאר את המהלך הבא: מספר שנים לאחר חתימת הסכם התמ"א, פנה דורפברגר אל הדיירים והדהים אותם בתובנה שלו כי "הפרויקט איננו כדאי מבחינת החברה", ועל כן הוא מציע שינוי נקודתי להסכם התמ"א המקורי, ולפיו יש לבנות דירה שתי דירות חדשות בפרויקט (חמש בסך הכול) בעוד שהסיכום המקורי בין הצדדים, כלל בניית 3 דירות בלבד.
בנוסף, היזם קשר במהלך הדרך בין הפרויקט בבניין של התובעים, לבין פרויקטים של תמ"א 38 בשני בניינים אחרים. שני המהלכים הללו היו בבחינת "גול עצמי", שכן הביאו לכך שהיזם נכנס להליך משפטי מכביד, מורכב, עתיר התדיינויות, וככל הנראה – מיותר לחלוטין, מול עיריית חיפה – שהביא להתמשכות בלתי נתפסת בפרויקט שלשמו התקשרו התובעים עם דורפברגר בראשיתו של דבר, אי שם במהלך שנת 2012.
דורפברגר לא טרח להסביר לתובעים את המשמעויות האפשריות של נקיטה בהליכים הללו כזה, וגרר אותם נגד רצונם להליך; לו היו יודעים התובעים מראש על ההשלכות של הסכמתם למהלכים האמורים, הם לא היו מסכימים לכך. על פי מצב הדברים, ברור ליזם כי לא יצליח להוציא היתר מהעירייה – גם בעוד מספר שנים. כעת מבקשים הדיירים מבית המשפט לאפשר להם להתנתק לגמרי מהיזם. בית המשפט אישר השבוע את הבקשה שהגישו הדיירים למתן סעדים זמניים דחופים.
מהיזם דורפברגר נמסר בתגובה לחי פה:
קיבלנו את התביעה והעברנו לטיפול משפטי ובאותו הזמן הנחנו את באי כוחנו לנסות ולמצוא פתרון של הסכמה ולא של התנגחות. בפועל אנו מדברים על פרוייקט עם הליך רישוי מורכב שהצלחנו במאמצים רבים ובעלויות גבוהות לפתור ולהביא לאישור, הדיירים המתינו שנוציא את כל הערמונים מהאש וכעת כשסוף סוף ניתן להתחיל, מבקשים לנשל אותנו ולעשות רווח לא הוגן על גבינו.
צר לי שדווקא עכשיו בתקופה בה יש צורך באהבת חינם, יש דיירים שלצערי מרגישים שכשמדובר בחברת בניה עם כיס עמוק, יש לגיטימיות לנסות לפגוע בה. חבל שיש דיירים שמרגישים נוח לפעול בתכסיסנות וחוסר הגינות כדי לנסות להרוויח עוד שקל. אני מאמין שבסופו של יום ההיגיון וההגינות יחזרו ונגיע להבנות ברוח טובה.
- עו"ד טל ספיר
- דרך הים 132