רַק הוּא יָדַע אֶת הָאֱמֶת

אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה מְתָאֵר אֵרוּעַ שֶׁקָּשׁוּר לְמִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת בְּגִזְרַת עֵמֶק הַיַּרְדֵּן. מִלְּבַד יִחוּדוֹ – יִתָּכֵן שֶׁזֶּהוּ מִקְרֶה שֶׁלֹּא הָיָה כְּמוֹתוֹ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל:

א
הַטּוּר הָאַחֲרוֹן עָמַד לָצֵאת לַדֶּרֶךְ:
שׁוּרָה כֹּה ארוכה שֶׁל אַרְגָּזִים כְּבֵדִים.
עָמַד הוּא לְיָדָם וְגַם כָּרַע הוּא בֶּרֶךְ.
הִבִּיט עַל סְבִיבָתוֹ וְלֹא מָצָא עֵדִים.
ב
בַּדֶּרֶךְ לַגִּבְעָה בְּדַם לִבּוֹ טִפֵּס הוּא.
בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ הוּא חָשׁ כֹּה הַרְגָּשָׁה רָעָה.
עָמַד הוּא שָׁם נָבוֹךְ. כֵּן, אֶת אָחִיו חִפֵּשׂ הוּא.
שָׁאַל אֶת סוֹבְבָיו אִם מִי מֵהֶם רָאָה.
ג
הָיָה זֶה יוֹם קוֹדֵר שָׁם עַל גִּבְעַת בַּזֶּלֶת.
אֶתְמוֹל נִגְמַר הַקְּרָב מֵעֵבֶר לֶהָרִים.
וְהוּא עָמַד בּוֹכֶה. דִּמְעַת עֵינוֹ נוֹזֶלֶת.
הִבִּיט עַל הָאַרְגָּז. פַּחַד הוּא לְהָרִים.
ד
בְּתוֹךְ הָאַרְגָּזִים אֶחָד אֶחָד הוּנַח שָׁם
חַיָּל שֶׁאֶת חַיָּיו ברעום הַקְּרָב קִפֵּד.
עָמַד הוּא לְיָדָם, בִּכְאֵב לִבּוֹ גָּנַח שָׁם.
החום הָיָה נוֹרָא. אוֹתוֹ כִּמְעַט שִׁפֵּד.
ה
הַקְּרָב מִיּוֹם אֶתְמוֹל – מוּל סוּרִים נִלְחֲמוּ שָׁם
כּוֹחוֹת צָבָא עִבְרִי שֶׁאַךְ זֶה רַק הוּקַם.
קוֹלוֹת הַחַיָּלִים עֲדַיִן נָהֲמוּ שָׁם,
וְקוֹד נֶאֱמָנוּת בְּדַם אָחִיו נִרְקַם.
ו
וּמָה יֹאמַר לָאֵם, וּמָה יַגִּיד לְאַבָּא
עַל שְׁנַיִם שֶׁיָּצְאוּ וּבֵן אֶחָד לֹא שָׁב?
הִבִּיט הוּא לַמְּרוֹמִים; הוּא הִתְחַנֵּן לקב"ה:
"הַחְזֵר לָהֶם אֶת בְּנָם! הַחְזֵר לָהֶם עַכְשָׁו!!!
ז
"וְתֵן לָהֶם קִבְרוֹ עָלָיו לְהִשְׁתַּטֵּחַ.
עַד קֵץ יְמֵי חֶלְדָּם יוּכְלוּ עָלָיו לִבְכּוֹת".
כֵּן, כָּךְ אָמַר הָאָח וָדָם לִבּוֹ רוֹתֵחַ,
וּמַחְשָׁבָה רָעָה הֵחֵלָּה לְהַכּוֹת:
ח
הֵן הוּא כְּלָל לֹא זִהָה, וְגַם כְּלָל לֹא יָדַע הוּא
בְּאֵיזֶה הָאַרְגָּז מוּטָל דּוֹמֵם אָחִיו.
וְזֵעָתוֹ קָרָה וְהַמַּחְנָק גָּדַע הוּא,
וכובד הַמַּשָּׂא עָצוּם הוּא וּמַכְאִיב.
ט
מִן הַתְּכוּנָה סָבִיב מִיָּד כֹּה הִתְרַשֵּׁם הוּא:
הַשַּׁיָּרָה יוֹצֵאת! אֶת כַּף יָדוֹ שָׁלַח.
וְאָז בִּמְחִי הינף בְּגִיר לָבָן רוֹשֵׁם הוּא
עַל גַּב אַרְגַּז מִקְרִי מִיָּד אֶת שֵׁם הָאָח.
י
וְאָז רַק מַחְשָׁבָה אַחַת אוֹתוֹ הִטְרִידָה;
הִרְגִּישׁ הוּא רֵיקָנוּת וּבְנַפְשׁוֹ חָלָל.
הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת הִיא אֶת גּוּפוֹ הִרְעִידָה:
"אוּלַי בִּכְלָל חַיָּל שֶׁל סוּרְיָה הֶחָלָל???"
י"א
וְאֶת הַסּוֹד הַזֶּה הִסְתִּיר מֵאִמָּא אַבָּא.
שֶׁיַּחְשְׁבוּ אָכֵן שֶׁזֶּהוּ בְּנָם הַמֵּת.
הֵן מַצֵּבָה תִּהְיֶה. שָׁם יִשְׁתַּטְּחוּ לְהַבָּא.
רַק הוּא בְּתוֹךְ לִבּוֹ יָדַע אֶת הָאֱמֶת…
—————-
*סִפּוּר אֲמִתִּי
כָּל הַזְּכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת, אָקוּ"ם