רגע לפני ראש השנה, הטבע צובע את עצמו באדום
עצי הרימון עמוסים בפרי בשל – עגול , אדום וזוהר, תלוי בין העלים הירוקים.
מראה שקשה להישאר אדישים אליו, במיוחד בתקופה שבה אנו עוצרים לרגע, מביטים לאחור ומבקשים לפתוח דף חדש.
הרימון הוא הרבה יותר מפרי חגיגי על שולחן החג. במשך דורות הוא הפך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם ראש השנה ועם התקווה לשנה טובה ומתוקה.
בערב החג אנו מברכים:
"יהי רצון מלפניך…שירבו זכויותינו כרימון."
הדימוי אינו מקרי. בתוך הרימון נמצאות מאות רבות של גרגרים, וכל אחד מהם קטן בפני עצמו – אבל יחד הם יוצרים שפע גדול. מכאן נולד אחד הרעיונות היפים של החג: שפע, ריבוי זכויות, ברכה וצמיחה.
והרימון מביא איתו גם סמליות של התחדשות. הוא פורח, מבשיל, משנה את צבעו ומגיע לשיאו דווקא בתקופה שבה השנה העברית מתחלפת בשנה חדשה.
כשעמדתי מול מטע הרימונים הזה בבנימינה , בין העצים העמוסים בפרי , הרגשתי שיש כאן משהו מעבר ליופי של הנוף.
יש כאן סיפור של זמן.
הפרי שגדל במשך חודשים על העץ, מגיע עכשיו לרגע שבו הוא מוכן – בדיוק בזמן שבו גם אנו עוצרים ומבקשים להבשיל, לצמוח ולהתחיל מחדש. טרום בחירות…
דרך עדשת המצלמה ניסיתי ללכוד את הרגע הזה: את האדום העז של הרימונים, את הירוק שמקיף אותם, את שבילי המטע ואת האור הרך של סוף הקיץ.
רימון אחד הוא פרי. מטע שלם הוא כבר סמל לשפע.
ובפתחה של שנה חדשה, אולי זו בדיוק הברכה שאנחנו צריכים לאחל לעצמנו – שנה של שפע, בריאות, אהבה, יצירה, רגעים יפים ואנשים טובים סביבנו.
שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, שנה של התחדשות וצמיחה, ושירבו זכויותינו כרימון.
נהדר. היכן המטע בבינמינה שגם אנחנו נהנה במציאות…