הסמנכ"ל החדש
מספר יניב, מנהל צוות ממשק משתמש בחברת הייטק:
אחרי שאריאל מונה לסמנכ"ל הפיתוח במקום זיו, הגענו לפגישת היכרות איתו. אריאל הגיע מחברה מוכרת ומוערכת, והמנכ"ל תלה ברכש החדש תיקוות גדולות.
אריאל היה בחור נאה וכריזמטי, לבוש בג'ינס ובחולצה של DOLCE & GABBANA . "אני מביא איתי חזון חדש," אמר, "ואיתו נגיע למקומות שלא חלמתם עליהם."
הוא ביקש מכל אחד להציג את עצמו, ואז קם ואמר בקול הבריטון שלו: "אתם ראש החץ של החברה. אנחנו נעשה פה דברים מדהימים, ואני אדאג שכולם יידעו את זה".
יצאנו מהפגישה בהרגשה טובה. "הוא נראה בחור לעניין," אמרתי ליעל, "הרבה יותר אנרגטי מזיו." היא הנהנה בראשה בהסכמה. בשבועות הראשונים נהג אריאל להחמיא לכולם. "יניב, אתה פשוט גאון," אמר לי אחרי שהצגתי לו את הממשק החדש שהצוות שעמדתי בראשו פיתח.
"רק ממך אפשר לקבל כאן עבודה ברמה כזאת," אמר ליעל, מנהלת צוות האלגוריתמים באחת מפגישותיהם.
משהו לא טוב קורה כאן
את ישיבות הצוות השבועיות, נהג אריאל לפתוח בנאום על "החזון" שלו, תוך שהוא מציג את עצמו כמוח מאחורי כל הצלחה. בפגישות עם משקיעים ולקוחות, הוא הציג רעיונות חדשניים כאילו היו שלו בלבד, למרות שכולם נולדו במוחם של אחרים, ובראשם יעל, מנהלת צוות האלגורימים, שהצוות שלה פיתח אלגוריתמים פורצי דרך.
לאט לאט התחילה לחלחל אצלי הרגשה לא נוחה. הוא היה כריזמטי ושידר עוצמה ואנרגיה, אבל משהו הרגיש כאן לא בסדר. אריאל לא נהג להאציל סמכויות. הוא דרש מראשי הצוותים דיווח על כל פרט, החל מקוד שנכתב ועד שיחות עם לקוחות. כשיעל ניסתה פעם לקחת יוזמה ולהציג רעיון חדש ישירות למנכ"ל, אריאל התפוצץ ממש והתהפך עליה.
בישיבת ראשי הצוותים בחדר הישיבות, הוא האשים אותה ב"חוסר נאמנות" וב"חוסר מקצועיות". "מי שחושב שהוא יכול לעקוף אותי, לא מבין איך עובדים פה," גער בה לפני כולם. כשהפרויקט לא עמד בזמנים עקב הערכה שגויה שלו, הוא כינס את כל העובדים והטיל את האשמה על דן, מתכנת זוטר, בטענה שהוא "לא עמד בקצב".
לעומת זאת, כשהפרויקט עמד באבן דרך חשובה, מיהר אריאל להציג זאת למנכ"ל כהישג אישי שלו, ללא שום קרדיט לצוות.
הידרדרות
יום אחד קרא לי אריאל למשרדו. "אתה הכוכב של מחלקת הפיתוח", אמר, "אבל שים לב: יעל מנסה להכשיל אותך. היא מספרת לי עליך דברים לא מחמיאים מאחורי הגב שלך".
יצאתי משם בהלם – יעל ואני עובדים יחד כבר שנים!
אחרי התלבטות קשה תפסתי את יעל לשיחה. היא טענה שהיא לא יודעת על מה אני מדבר, אבל אני כבר לא ידעתי למי להאמין. היא הסתכלה בי וזיהתה את הספק בעיניי. ראיתי את העלבון בעיניה. היא הסתובבה, הלכה משם ויותר לא דיברה איתי. עבור יעל, שהייתה עייפה מההשפלות ומהניהול המדכא, זה היה הקש האחרון, והיא הלכה להתלונן במשאבי אנוש. בתגובה, דאג אריאל להפיץ שמועות בין הסמנכ"לים על "חוסר המקצועיות" ועל "חוסר הפירגון" שלה. אחר כך הצהיר שהיא "לא מתאימה לתרבות האירגונית של החברה" והמליץ לפטרה.
יעל אפילו לא חיכתה לשימוע. היא פשוט קמה, אספה את חפציה והלכה מבלי להביט לאחור. תוך ימים שמענו שקיבלה תפקיד של סמנכ"ל פיתוח בחברה מתחרה. אנחנו המשכנו איתו.
בפגישה עם הלקוח הגרמני, הבטיח לו אריאל (באנגלית מצוינת, כמובן) לפתח עבורו בתוך חודש תכונה חדשה בממשק המשתמש. הבנתי מיד שאין לנו סיכוי לעמוד בלוח זמנים כזה. כשניסיתי להסביר לאריאל בשקט בעברית שיש כאן בעיה, הוא השתיק אותי בפומבי.
"אתה הורס את המוניטין שלי!", צעק עליי בעברית בחדר ישיבות מלא אנשים. אני השתתקתי, והגרמני, שלא הבין מה קורה, נראה מופתע והמום.
שבועיים לאחר מכן, נכנסו אליי שני המפתחים הטובים ביותר שלי והניחו על שולחני מכתבי התפטרות. "אני לא יכול יותר עם האווירה הזאת," אמר לי אחד מהם בדמעות, "אי אפשר לעבוד כך".
"אני לא מסוגל כבר לראות אותו או לשמוע את הקול שלו," אמר השני.
ניסיתי לדבר על ליבם, אבל כבר הייתה להם ביד הצעה לעבוד אצל יעל בחברה המתחרה. נכנסתי לאריאל עם החדשות. הוא משך בכתפיו: "חלשים. הם ממילא לא מתאימים לחזון של החברה".
הפיצוץ
אחרי חודש הכול התפוצץ. הלקוח הגרמני, שלא קיבל את מה שהובטח לו, איים בתביעה. אריאל נעלם ל"מחלה משפחתית".
כשחזר, כבר היה מאוחר מדי. בשימוע אליו זומן, הוא עדיין שיחק אותה בגדול. "אתה טועה טעות חמורה," אמר לדני המנכ"ל, "זה יניב שנכשל במשימה שלו ודפק את העסק. אני היחיד שמסוגל להציל את הפרויקט".
חודש אחרי שעזב, גילינו שהוא מחק מן המערכת סיכומי פגישות שהיו לו עם לקוחות. דיברנו איתם, התנצלנו והשלמנו את החסר. לאט לאט, התחילו העניינים להסתדר. הפרויקטים שלפני כן התעכבו, התחילו לפרוח מרגע שאריאל הלך והפסיק להתערב ולהפריע. אבל את הנזק האמיתי כבר לא ניתן היה לתקן: הפסדנו שני מפתחים מוכשרים, ובעיקר, הפסדנו את יעל. החברה איבדה את המהנדסת המבריקה ביותר שלה, ואני איבדתי חברה יקרה שניתקה כל קשר איתי. עד היום, כשאני שומע את השם "אריאל", משהו אצלי בבטן מתכווץ. לא ידעתי שיש אנשים כאלה.
היום אני יודע שיש אנשים שאין להם גבולות ואין להם חוקים. הם ישקרו, הם ירמסו והם יהרסו הכל – חברויות, פרויקטים, חברות שלמות – רק כדי לשמור על האשליה שהם הכי חכמים וכדי לקבל את ההערצה שהם חושבים שמגיעה להם.
הקדמה
אריאל הוא דוגמה למנהל הסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD). הסיפור למעלה הוא דמיוני, אך אל תטעו – לא מדברים על זה הרבה, אך לא מעט נרקיסיסטים חיים בינינו. סיפורים הרסניים דומים קורים כל יום במקום כלשהו, בעבודה, בפוליטיקה והכי כואב – בתוך משפחות.
המונח "נרקיסיסט" הפך בשפה הפופולרי לכינוי למישהו אנוכי, ללא הבנה אמיתית של המשמעות הקלינית והפסיכולוגית המורכבת העומדת בבסיסו. לרובנו ניתן לייחס תכונות נרקיסיסטיות מסוימות, אך הפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD) היא הפרעה מורכבת ומסוכנת.
הסיפור למעלה מדגים משהו מן ההשפעה הרעילה של נרקיסיסט על סביבתו, ואת ההרס שהוא מסוגל לייצר עבור הסובבים אותו. רובנו לא באמת מבינים את התופעה עד שאנחנו נתקלים בת פנים אל פנים. זה יכול להיות מישהו נורמטיבי שהכרנו מזמן, ופתאום אנחנו מגלים ששוכן בו משהו שלא ידענו עליו.
כאשר זה קורה, התגובה הראשונה היא לרוב תדהמה מוחלטת: "לא יכול להיות שזה אמיתי". גם אני לא באמת הפנמתי את עוצמת התופעה עד שנתקלתי בה מקרוב. זה היה כמעט בלתי נתפס. עד אז חשבתי שהתנהגות כזאת רואים רק בסדרות טלוויזיה מוגזמות במיוחד. החוויה הותירה אותי נחוש לחקור ולהבין את התופעה לעומק.
בסדרת המאמרים הזאת אבקש להאיר את תופעת הנרקיסיזם מזוויות שונות, ולספק תובנות כיצד לזהות נרקיסיסט בזמן, ואיך להתנהג כאשר כבר הסתבכתם ברשת שלו.
בין השאר, אדון בסדרה בנקודות הבאות:
- ההגדרות הקליניות של נרקיסיזם
- איך נוצרת אישיות נרקיסיסטית
- נרקיסיסט בעבודה
- נרקיסיסט בפוליטיקה
- נרקיסיסט בזוגיות ובמשפחה
- איך מזהים נרקיסיסט מוקדם ככל האפשר
- איך מתגוננים מפני נרקיסיסט
הערה: נראה שרוב הנרקיסיסטים הם גברים, אבל התופעה חוצה את גבולות המגדר. כאשר אתייחס ל"נרקיסיסט" באופן כללי, הוא יכול לציין גבר או אישה.
גילוי נאות: אני מחזיק אמנם בתואר בפסיכולוגיה, אך אינני פסיכולוג מוסמך. הדברים שאביא כאן מבוססים בעיקרם על תחקיר מקיף ואיסוף חומרים ארוך.
אסיים את ההקדמה בציטוט מדברי פסיכולוגית מוכרת, שהתבטאה בהקשר הזה לפני כמה עשרות שנים: "השאלה היא תמיד, כמה נזק מספיק איש כזה לגרום למשפחתו (אכזבה רגשית עמוקה לאנשים הקרובים), לשותפיו (הפסדים כספיים על רקע מעשי רמאות), לעמו ולארצו ואולי לעולם כולו, בטרם יבינו הנוגעים בדבר שיש להם עסק עם אדם בעל הפרעה עמוקה באישיות, שצריך להיזהר ממנו כמו מאש.״
כל מילה בסלע.
הייתי נשוי לנרקסיסטית, מאוד קשה לזהות זאת עד שכבר מאוחר מדי. הנזקים ממשיכים ללוות אותך גם לאחר סיום הקשר, בטח אם יש ילדים משותפים. הת מתוחכמים מאוד מניפולטיביים, הרגש של האחר אינו מעניין אותם. אתה בסה"כ כלי שמשרת אותם. הם שואבים ממך ככל יכולתם ומנצלים אותך. הדבר היחיד שאפשר לעשות, זה לנסות ללמוד איך לזהות אותם ולהתרחק כמו מאש. הם שורפים אותך מבפנים ומבחוץ.
קשר מלא להיתעמרות ! להגיש לעו"ד .
וואו כמה שזה נכון.
אשמח לקבל עוד כתבות בנושא.
תודה על השיתוף.
נשמע כמו בעלי
כתבה מצויינת. מנסיון אישי מר, קשה מאוד לצאת מהרשת אחרי שנלכדים בה.
ענת
כתבה מעניינת מאוד ומאפשרת להבין כיצד אדם עם קוי אישיות נרקסיסטית מתנהג. אחד הנושאים שהצגת איך מזהים … אשמח שתהיה בעדיפות כדי להקל על ההבנה מי הא.נשים איתם יש לנו מע' יחסים מסוגים שונים בעלי קוים נרקסיסטיים
תודה על ההשקעה והכתיבה הברורה
האם מה שמתואר פה הוא רק נרקיסיסטיות?
נרקסיסטים
בכל מקום
בבתי ספר ברווחה בגנים בסופרים בתחבורה ציבורית ובקיצור בכל מקום אפשרי
אנשים עלובים מסכנים
שכנראה אין דרך לרפא אותם והם ממש וירוס ומה צריך לעשות עם וירוס?
נרקסיסטים מאמללים את הבני זוג, ילדים, וכל מי שסביבם
אבל הבעיה שאף אחד לא מדמיין שהם גורמים לכל הרע הזה!!!
הזוי שיש כ"כ הרבה מהאנשים האלה..
אמא שלי כזו לצערי
לקח לי 22 שנה להבין שהיא פשוט מנצלת את הילדים שלה, ואת בעלה
שולטת עליהם בצורה הזויה, מסכסכת מתחת לפני השטח בין האחים
מניפולטיבית ברמות, מאשימה תמיד את כולם חוץ מאת עצמה ..
נאלצתי לנתק איתה קשר, היא הרסה לי את הזוגיות.
היא הורסת כל חלקה טובה
היא מנהלת, ופסיכולית.
העובדים שלה פשוט אומללים
אבל הם לא מבינים למה. ..
כי היא נראית הכי מוצלחת, טובה, רחמנית, קסומה, יפה שיכול להיות.
תודה על השיתוף ועל הכנות.
מטרת הסדרה הזאת היא לגרום לכך שאנשים ונשים שנמצאים במצב בו היית עד לא מזמן יבינו מה קורה להם וינקטו פעולה.
אם היית קוראת את הדברים האלה לפני 20 שנה, ייתכן שהיה נחסך לך הרבה כאב וסבל.
אז שוב תודה, ואם יש עוד מי שמוכן לשתף את חוויותיו (לא צריך כמובן להזדהות) אשמח מאוד – זה יעזור למישהו.
ולשאר הקוראים – שתפו את המאמר הזה. יש אנשים במצוקה שהוא יכול להציל אותם.
כתבה מצויינת.
ומפחיד לגלות שיש אנשים כאלה בתוכנו.
אשמח להמשך הכתבה כמובן.
המותארת היא ממש דומה לאמא של בעלי
אצלה היה קטע של הפרד ומשול בין האחים
וזאת כדי לתת לה כוח ושליטה
מזכיר לי פוליטיקאי בכיר שנוהג להאשים את כל הכפופים לו בכשלונות הנוראיים שהביא על המדינה, ולוקח קרדיט על כל הצלחה. המדהים הוא שהרבה מחברי הדירקטוריון שבוחר בו, שזה אנחנו, ממשיכים להאמין לו.
עברתי סיפור דומה בעבודה.
חלפו כבר מעל לשמונה שנים לדעתי אולי יותר ואני עדיין שרוטה לגמרי מאותו אדם.
לא אתן יותר מדי פרטים, אבל חברה פרטית בינונית שאני עובדת בה (עד היום) בתפקיד מרכזי מיום הקמתה. הביאו את ה"כוכב" שסימן אותי באופן פרטני. למרות שממש סייעתי להקים את החברה שקלתי להתפטר.
בסוף הוא פוטר.
זה עדיין גרם לנזק רב. גם מול לקוחות וגם עבורי מכיוון שבעלי הבית לא ראו את הנזק שהוא גורם לחברה והפגיעה האישית בי.
חלאס עם השנאה
חפרתם
לצערי הרב לאחר פגיעות רבות וקריאת מאמרים רבים על נרקיסיסטים
הפתרון הוא : No contact
להתרחק ממש כמו אש
הם הורסים כל חלקה טובה
כתבה מעניינת מר יורם.
בכלל כל תחום הפסיכולוגיה של אנשים ככל שהוא נוגע לעבודה או בפוליטיקה מעניין מאד.
יצא לי למשל לקרוא במעריב כתבה מעניינת שבה מנתח או מנסה לנתח הפסיכולוג הקליני דר עפר גרוזנברד את דמותו של רהמ לשעבר אולמרט דרך פריזמה פסיכולוגית.
אני לפעמים קוראת כתבות שלך והפתעת שבין כישוריך בכתיבה אתה גם בעל תואר בפסיכולוגיה ,כיצד למשל אם תסכים לנסות לנתח פסיכולגית את יור מרצ דרך ההתבטאויות הקשות שלו?
אשמח לשאר הסדרה