האיש הפשוט
הארי ס. טרומן, הנשיא האמריקאי ה-33, נולד ב-1884 וגדל בחווה חקלאית במיזורי. הוא מעולם לא למד באוניברסיטה.
בראשית דרכו, ניסה טרומן הצעיר את מזלו כיזם ופתח חנות בגדים לגברים בקנזס סיטי, אך העסק פשט רגל בשפל הכלכלי של 1921.
במלחמת העולם הראשונה שירת טרומן כקצין ארטילריה בצרפת. הוא פיקד על סוללת תותחים והפגין אומץ לב תחת אש.
טרומן רכש לעצמו מוניטין של אדם ישר באופן קיצוני. כסנאטור, הוא התפרסם בזכות "ועדת טרומן" שחשפה שחיתויות ובזבוז כספים אדיר בתעשיית הביטחון בזמן מלחמת העולם השנייה. החשיפה הזאת הפכה אותו לדמות לאומית מוערכת.
רוזוולט בקושי הכיר את טרומן. הוא בחר בו כסגנו ב-1944 בעיקר מסיבות פנים מפלגתיות, אך כמעט שלא שיתף אותו בסודות המדינה. טרומן גילה על קיומה של "תוכנית מנהטן" (פצצת האטום) רק לאחר שהושבע לנשיא.
נשיא בהפתעה
ב-1945, נפטר רוזוולט, כשנה לאחר תחילת הקדנציה הרביעית (!) שלו, וטרומן מצא את עצמו בחדר הסגלגל. כולם ראו בו פוליטיקאי אפור שנכנס לנעליים גדולות ממידתו.
רבים פקפקו ביכולתו של המוכר מחנות הבגדים ממיזורי להנהיג את העולם. אך תוך שבועות הוכיח טרומן שהוא ניחן באומץ הנדרש כדי לקבל החלטות שאיש לפניו לא העז לדמיין. הוא לא היסס לפעול בנחישות, גם כשזה נראה אכזרי, קיצוני או לא פופולרי.
טרומן דאג להבהיר בצורה מפורשת שהוא אחראי לכל מה שקורה בממשלו. על שולחנו עמד שלט מפורסם: "האחריות נעצרת כאן – The Buck Stops Here".
קשה בימים אלה שלא לראות כמה זה שונה ממה שאנחנו מכירים היום בישראל.
הפצצה האטומית (אוגוסט 1945)
באוגוסט 1945, טרומן קיבל את ההחלטה הקשה ביותר שקיבל נשיא אי פעם: הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי.
טרומן היה הנשיא הראשון (והיחיד) שהורה על שימוש מבצעי בנשק גרעיני. המהלך הזה סיים את המלחמה עם יפן באופן מיידי, אך פתח את "עידן החרדה" והמרוץ הגרעיני.
דוקטרינת הבלימה (1947)
טרומן הבין שאירופה ההרוסה היא טרף קל לקומוניזם. הוא הכריז שארה"ב תתמוך בכל עם חופשי שמתנגד להשתלטות חיצונית ולדיקטטורה.
תפיסת הבלימה הזאת הנחתה את ארה"ב במשך 40 השנים הבאות.
טרומן קבע את הכלל ואת התקדים לפיו ארה"ב תתערב צבאית וכלכלית בכל מקום בעולם, כדי לבלום את הקומוניזם. הוא גרר את אמריקה להגן על יוון וטורקיה והפך את ארה"ב ל"שוטר הגלובלי".
תוכנית מרשל (1947)
כאשר המטרה של בלימת ברית המועצות עומדת לנגד עיניו, השיק ממשל טרומן את "תוכנית מרשל". הוא הזריק מיליארדי דולרים לשיקום אירופה מכספי משלם המיסים האמריקני, מהלך שהיה שנוי במחלוקת עזה בקונגרס.
הוא עשה זאת, בעיקר כדי לבנות חומה כלכלית נגד ברית המועצות. המהלך הזה הציל את אירופה הקורסת של אחרי המלחמה וביצר את הבלוק המערבי.
ההכרה במדינת ישראל (1948)
11 דקות בלבד לאחר הכרזת העצמאות של ישראל (הוא עשה זאת מהר כדי להקדים את הסובייטים), הכיר בה טרומן רשמית. הוא עשה זאת בניגוד לעמדת רוב יועציו הבכירים, כולל שר החוץ הנערץ שלו ג'ורג' מרשל.
הסיבות לכך היו שילוב של רגש דתי, הומניטריות לאחר השואה, ובעיקר הבנה אסטרטגית שישראל יכולה להיות מאחז דמוקרטי פרו-אמריקני במזרח התיכון מול ההשפעה הסובייטית. עזר גם אדי ג'ייקובסון, שותפו היהודי הוותיק לחנות ההלבשה הכושלת במיסורי, שדיבר על ליבו.
מיד אחרי פרישתו מהנשיאות, ערך טרומן ביקור בישיבה בניו יורק.
חברו, אדי ג'ייקובסון, הציג אותו בפני הקהל במילים: "זה האיש שעזר להקים את מדינת ישראל!".
טרומן קטע מייד את חברו: "מה זאת אומרת "עזר להקים"? אני הוא כורש! אני הוא כורש!
אגב הומניטריות, במהלך חלוצי שקדם בשנים רבות לתנועת זכויות האזרח, הורה טרומן ב-1948 על ביטול ההפרדה הגזעית בצבא ארה"ב.
הקמת נאט"ו (1949)
לראשונה בתולדותיה, ארה"ב נכנסה ב-1949 לברית צבאית קבועה בזמן שלום. טרומן קבע ש"התקפה על אחת היא התקפה על כולן", ובכך קשר את גורל ביטחונה של אמריקה לאירופה באופן בלתי הפיך.
נאט"ו הייתה הברית הצבאית הגדולה בהיסטוריה, והיא קיימת עד ימינו.
נשיא משבש
טרומן פירק את המבנה הישן של יחסי החוץ האמריקניים ובנה במקומו ארכיטקטורה גלובלית חדשה, כזו שחייבה את ארה"ב להיות מעורבת בכל פינה בעולם בזמן שלום, דבר שהיה מנוגד לחלוטין למסורת האמריקנית עד אז.
טרומן הפך את ארה"ב מ"אדריכלית של שלום" ל"שוטר של העולם החופשי". הוא זה שקבע את חוקי המשחק של המלחמה הקרה: הרתעה גרעינית, בריתות צבאיות ותמיכה בדמוקרטיות צעירות.
עד כמה "משבש" הוא היה תעיד הרשימה הבאה:
שיבוש הבדלנות
טרומן "שיבש" סופית את צוואתו של ג'ורג' וושינגטון להימנע מ"בריתות מסבכות". עם הקמת נאט"ו, הוא קשר את ביטחון ארה"ב לביטחון אירופה בברית צבאית קבועה. זה היה שינוי תפיסתי עמוק: ארה"ב הפכה מ"כוח התערבות בעת הצורך" ל"שומרת סף קבועה"
שיבוש כללי המלחמה
בהחלטתו להשתמש בפצצת האטום, טרומן שיבש את מושג המלחמה הקונבנציונלי. הוא הכניס את האנושות לעידן שבו ניצחון אינו מושג רק בשדה הקרב, אלא דרך הרתעה. השיבוש הזה יצר את "מאזן האימה" ששינה את כללי המשחק הדיפלומטיים של המאה ה-20.
שיבוש הדינמיקה במזרח התיכון
ההכרה המיידית במדינת ישראל הייתה שיבוש מוחלט של הקו הרשמי של מחלקת המדינה האמריקנית ושל ההיסטוריה העולמית. טרומן הוכיח ששיקולים מוסריים ואסטרטגיים של נשיא יכולים לגבור על שיקולים פרגמטיים. במקרה הזה יצר טרומן ציר אסטרטגי חדש במזרח התיכון, ציר שקיים עד היום.
דוקטרינת הבלימה (Containment)
טרומן שיבש את הציפייה לחזרה ל"נורמליות" אחרי מלחמת העולם השנייה. במקום להתפרק מנשקה, ארה"ב תחת הנהגתו הכריזה על מאבק גלובלי נגד האידיאולוגיה הקומוניסטית. הוא הגדיר מחדש את תפקיד הנשיא האמריקני כ"מנהיג העולם החופשי".