בליבה של אודסה, בפינת הרחובות יברייסקה (״הרחוב היהודי״) ורישלייבסקה, ניצב בית הכנסת המרכזי של העיר, מבנה ששיקף בשעתו את פריחתה של הקהילה היהודית הגדולה באודסה, עבר גלגולים דרמטיים בתקופה הסובייטית, ובחלוף עשרות שנים שב לייעודו המקורי.
ראשיתה של הקהילה היהודית
אודסה נוסדה ב־1794 בפקודת הקיסרית יקטרינה השנייה, כעיר נמל חדשה של האימפריה הרוסית על חוף הים השחור, על מקומו של היישוב העות'מאני חאג'יביי.
הקהילה היהודית המאורגנת באודסה נוסדה כבר בשנת 1798. בראשית המאה ה־19 פעל במקום בית תפילה, אך עם התרחבותה המהירה של הקהילה התעורר הצורך בבית כנסת גדול וייצוגי יותר.
בשנת 1847 הכין האדריכל האיטלקי פרנצ'סקו מורנדי (Francesco Morandi) תכנית לבית כנסת חדש. מורנדי, שפעל באודסה במשך שנים והיה מן האדריכלים שעיצבו את דמותה האירופית של העיר, תכנן בה גם מבני ציבור ודת לעדות השונות.
התכנון הראשון של מורנדי היה ניאו־גותי, אולם בתכנית שאושרה לביצוע בסנקט פטרבורג, כנדרש באימפריה הרוסית בימים ההם, נעלמו האלמנטים הגותיים. הבניין שהוקם קיבל אופי רומנסקי־איטלקי, מן הסוג המכונה לעיתים "סגנון הקשת העגולה“.
על הבניין
בית הכנסת הוא מבנה מונומנטלי בן שתי קומות, בעל חזית סימטרית המאופיינת בפתחים גבוהים המעוטרים בקשתות עגולות, ברוח האדריכלות האירופית של אמצע המאה ה־19. אולם התפילה תוכנן כחלל מרכזי רחב ידיים, מוקף עזרת נשים משלושה צדדים, ובו מקום לחזן, למקהלה ולארון הקודש.
ייחודו של בית הכנסת היה גם בהיותו מן הראשונים באימפריה הרוסית שתוכננו כבית כנסת כוראלי, שבו למקהלה ולמוזיקה היה תפקיד מרכזי בתפילה, ביטוי לרוח המודרניזציה שאפיינה את יהדות אודסה במאה ה־19.
הפיכת בית הכנסת לאולם כדורסל
בשנת 1923, בתקופת השלטון הסובייטי, נסגר בית הכנסת והמבנה הוסב לשימושים חילוניים. תחילה שימש המבנה כמוזיאון זואולוגי ובהמשך לתיאטרון מוזיקלי לילדים.
לאחר מלחמת העולם השנייה הועבר לשימוש המכון הפדגוגי של אודסה.
אולם התפילה הגבוה חולק באמצעות תקרה חדשה לשתי קומות: בחלקו התחתון הוקם אולם כדורסל, ובקומה שמעליו התקיימו שיעורי התעמלות. פתחים נאטמו, והגלריות ששימשו בעבר את עזרת הנשים ואת המקהלה הוסבו לכיתות לימוד.
השיבה לבית הכנסת
בשנת 1996, לאחר יותר משבעים שנה, הוחזר המבנה לקהילה היהודית של אודסה. בראש השנה של אותה שנה התקיימה בו שוב תפילה. בשנים שלאחר מכן החל תהליך שיקום ממושך: הבימה שוקמה, נבנה מקווה וב־2008 הסתיימו עבודות שיקום החזית.
כיום משמש הבניין שוב כבית כנסת וכמרכז של חיי הקהילה היהודית בעיר, ובו גם מסגרות לימוד ופעילות קהילתית.
בית הכנסת במלחמה הנוכחית
גם המלחמה שפרצה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, לא פסחה על בית הכנסת. בינואר 2026 גרם פיצוץ סמוך נזק לחלונות ולדלתות המבנה, ושומר במקום נפצע. במרץ אותה שנה נפגע בית הכנסת פעם נוספת מגל ההדף של מתקפה אווירית על אודסה; חלונות ויטראז' נופצו ושברי זכוכית חדרו אל אולם התפילה.
כך ממשיך הבניין, יותר ממאה ושבעים שנה לאחר הקמתו, לשאת על קירותיו את תהפוכות ההיסטוריה של יהדות אודסה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל. האיורים המלווים את הכתבה נעשו על בסיס צילומים ממקורות שונים שפורסמו ברשת.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
כתבה מרתקת. מבנה בית כנסת מרשים עד היום קיים בליפטובסקי מיקולש בסלובקיה. העיר בה גרו סבתי וסבי. יהודים לא נותרו בסלובקיה מאחר והסלובקים דאגו לפינויים ואף שילמו לגרמנים עבור כל אחד שהועבר למחנות בפולין. בית הכנסת הוחזר בשנים האחרונות ליהודים. יודעת שניצולים מהארץ תרמו סכום מכובד לשיקום. משמש את הקהילה המקומית כאולם הופעות בזכות האקוסטיקה המצויינת שבו.
יפה אייר ויפה רשם חברי עשיר הידע הד"ר דוד בר און על בית הכנסת המרכזי בעיר אודסה במדינת אוקראינה.ביקרנו במקום זה אדוני הנכבד.מקום מדהים.