בית סולל בונה, השוכן ברחוב חורי 1, בניין המשרדים שבו פעלה הנהלתה המרכזית של חברת ״סולל- בונה״, נחשב לגורד השחקים הראשון בחיפה.
קיצור תולדות חברת ״סולל בונה״
לפני קום המדינה, לכל מפלגה ביישוב העברי בא״י היה משרד שפעל כלשכת תעסוקה שדאגה לארגן קבוצות קבלניות לעבודות ציבוריות. שני המשרדים החשובים היו אלה של אחדות העבודה ושל הפועל הצעיר. משרדים אלו ארגנו עבור שלטונות המנדט בעיקר קבוצות פועלים לסלילת כבישים.
עם ייסוד ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל ב-1920, הוחלט לאחד משרדים אלה תחת ניהול אחד שנקרא ״המשרד לעבודות ציבוריות ולבנין״ שעסק בסלילת כבישים ובהנחת תשתית למסילות רכבת.
בעקבות המשבר הכלכלי ששרר בא״י בשנים 1925- 1927, ההסתדרות החליטה לייסד חברה בשם "סולל בונה – חברת פועלים עברית שיתופית לעבודות ציבוריות, בניין וחרושת“.
ב-1935, חברת ״סולל בונה״ התאוששה מן המשבר הכלכלי שפקד אז את א״י, בזכות עבודות שסופקו לה על ידי שלטונות המנדט הבריטי. בין היתר, בראשית מלחמת העולם השנייה ולפניה, קיבלה על עצמה ״סולל בונה״ עבודות במדינות השכנות ובנתה גשרים, שדות תעופה, עמדות וביצורים עבור הצבא הבריטי ופרויקטים צבאיים בעיראק, במצרים, בבחריין ובקפריסין וגם אחד מארמונותיו של עבדאללה הראשון (!), מלך ירדן.
במלחמת העצמאות, סולל בונה עזרה בחיזוק הצבא ובנתה ביצורים ומערכות אספקת מים והיתה למעשה הבסיס לחיל הלוגיסטיקה של צה״ל.
בשנת 1996, במסגרת פירוק חברת העובדים של ההסתדרות הכללית, הועברה השליטה ב"סולל בונה", לידי תד אריסון, איש עסקים יהודי- אמריקאי.
ביולי 2018 נמכרה ״סולל בונה״ כחלק ממכירת ״שיכון ובינוי״ לידי נתי סיידוף , אף הוא איש עסקים יהודי- אמריקאי שעשה את עיקר הונו ממסחר ביהלומים ונדל״ן.
כיום נקראת החברה "שיכון ובינוי- סולל בונה תשתיות".

בית סולל בונה
חברת "סולל בונה" רכשה ב-1948 חלק מ״אחוזת חורי״ (שטח שהשתרע משני צדי רחוב חורי דהיום), ובנתה עליו את בניין המשרדים הגבוה ביותר בעיר, נכון לימים ההם. ב"בית סולל בונה" בן 11 הקומות, בתכנון האדריכל שמואל רוזוב, שנחנך ב-1953, פעלה הנהלתה של החברה.
הבניין מתוכנן כשני גושים תיבתיים בגבהים שונים מחוברים ביניהם, בני 8 ו-11 קומות. הוא מעוצב בקווים ישרים, בסגנון מודרניסטי. רשת חלונות המשרד הפרוסה ע״ג הקירות מהווה אלמנט העצוב היחידי של הבניין. גודלם וצורתם האחידים משקפת (אולי) את עקרון השוויון החברתי של התקופה. הקירות מחופים בלוחות אבן נסורה בגוון בהיר. בראש הגוש הגבוה, בצד הפונה לצומת, מתנוסס הסמל של חברת ״סולל בונה״ הכולל שלוב אותיות ״ס״ ו״ב״ באבן בהירה על רקע אבן כהה.
אחוזת חורי
כאמור, הקרקע עליה הוקם בית סולל בונה היתה חלק מאחוזת משפחת ח׳ורי, משפחה נוצרית- מארונית שמקורה בלבנון. בסוף המאה ה-19 המשפחה אף מימנה את הקמתה של הכנסייה המארונית בעיר.
ח'ורי בנה בשנת 1908, לעצמו ולמשפחתו, מבנה מגורים מפואר באחוזה גדולה שנודע כ״ארמון ח׳ורי״. האחוזה כללה את כל הקרקע שעליה הוקמו בהמשך בית ״סולל בונה״ ומאוחר יותר ״מגדל הנביאים״ (בתכנון אדריכל מ. צור). ״ארמון ח׳ורי״ עצמו נשרף ונהרס במהלך הקרבות לכיבוש חיפה במלחמת העצמאות, במבצע שכונה ״ביעור חמץ״.

שמואל רוזוב, האדריכל
שמואל רוזוב (1900-1975), נולד בסנקט פטרסבורג, בירת רוסיה הצארית. ב-1917, שנת המהפכה הבולשביקית, הוא נסע ללמוד בלונדון והוסמך שם למהנדס אזרחי ואדריכל. ב-1924 עלה לא״י והחל לעבוד בחברת החשמל, מפעל חייו של פנחס רוטנברג. ב-1930 פתח משרד תכנון עצמאי ובהמשך הצטרף אליו בנו, ארי רוזוב. בשנות ה-60 היה חבר בצוות התכנון של תכנית המתאר של חיפה.
עם יצירותיו הבולטות, מלבד בית סולל בונה, נימנים:
- תחנת הכוח בנהריים
- בית פנחס רוטנברג, ״הזקן מנהריים״ (לא רחוק מבית המלון דן כרמל)
- מלון דן כרמל
- קולנוע ״ארמון״ ברחוב הנביאים (במקומו הוקם מגדל ארמון דהיום)
- בית אגד בתחנת אגד המרכזית לשעבר בבת גלים (יחד עם אריה שרון, בנימין אידלסון, אריה פרייברגר).
מועצת עירית חיפה קראה רחוב על שמו של אדריכל שמואל רוזוב באזור הצ׳ק פוסט.
סוף דבר
בית ״סולל בונה״, המבנה האיקוני בהדר הכרמל, נחשב לגורד השחקים החיפאי הראשון והוא שהעניק לצומת את שמה וחשיבותה כמרכז תעסוקה ומוקד כלכלי מרכזי בחיפה. הוא שימש עד לשנות ה-90 כמבנה הנהלת חברת ״סולל בונה״. כיום הוא מושכר ברובו לעיריית חיפה.
קוראים יקרים
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
ענף הבנייה עובר מהפכת מיחשוב והרבה מהפעולות היום לאט לאט עוברות לניהול מרחוק עם תוכנות תלת מימד של חלקי הבניין והרכבה כמו פאזל. זה הזמן להקים חברות בנייה במגזר החרדי והדתי וגם הכללי של פועלי בנייה ישראלים ולא להסתמך על עובדים זרים. זה צו השעה.
מול הבניין, ככר על שמו של משה ורטמן, מבכירי העיר והמדינה בזמנו.