בית כליפה – בית המרפסות המשושות הצופות אל הים

במדרגות אל־גזאלי 5, על אחד מקווי החיבור בין הכרמל לעיר התחתית, ניצב מבנה יוצא דופן המושך את העין מיד — בית כליפה. המרפסות המשושות, הפונות אל הים ואל ואדי ניסנאס, מעניקות לו נוכחות אדריכלית ייחודית בנוף החיפאי, ומספרות סיפור של תקופה, תור הזהב של הבנייה הפרטית הערבית בחיפה בימי המנדט הבריטי.

קיצור תולדות

הבית נבנה בשנות ה־30 של המאה ה־20 ע״י ויקטור כליפה, בן משפחה ערבית אמידה ומוכרת שפעלה בעיר בתקופת המנדט הבריטי.
מיקומו במדרגות אל־גזאלי, המחברות בין רחוב עבאס לבין ואדי ניסנאס, מציב אותו בלב אחד מצירי התנועה הרגליים החשובים בעיר, חלק מ״מסלול המדרגות״ הידוע של חיפה.

הקמתו משקפת את פריחתה של הבנייה הפרטית הערבית בעיר באותן שנים, תקופה שבה משפחות מבוססות הקימו בתי מגורים מרווחים, תוך תשומת לב לאיכות אדריכלית ולניצול מיטבי של תנאי האתר.

תיאור הבניין

בית כליפה, מבנה בן 3 קומות, שתוכנן ע״י האדריכל הירושלמי אנטון ברמוקי, משלב בין עקרונות הסגנון הבינלאומי לבין מסורת הבנייה הערבית המקומית. המבנה מעוצב כבית ״ליוואן״ — בית המאורגן סביב חלל מרכזי.

הבניין מתאפיין בתקרות גבוהות, קשתות אבן וחללים מרווחים, חיפוי אבן בעבוד ״טובזה״ יחד עם פתיחות אל הנוף המרהיב של המפרץ.
האלמנט הבולט ביותר הוא המרפסות המשושות, הנערמות זו מעל זו ויוצרות קומפוזיציה ייחודית המותאמת לטופוגרפיה התלולה. מרפסות אלו פונות אל הים ואל העיר התחתית, ומשלבות בין פונקציה אקלימית לבין מחווה אסתטית.

השימוש באבן מקומית, לצד קווים נקיים ופתחים רחבים, מבטא את המפגש בין המודרניזם לבין מסורת הבנייה המקומית, שילוב המאפיין את האדריכלות החיפאית של התקופה.

מסלולי המדרגות של חיפה

מדרגות אל־גזאלי הן חלק ממערכת ייחודית של שבילי מדרגות המחברת בין שכונות חיפה הבנויות על מדרונות הכרמל. רשת זו, שנוצרה כבר בתקופה העות’מאנית והורחבה בימי המנדט, אפשרה תנועה רגלית בין העיר התחתית, שכונות הביניים והכרמל.

עד היום מהוות המדרגות מרכיב מרכזי במרקם העירוני, לא רק כפתרון תנועה, אלא גם כמרחב עירוני חי: נתיבי הליכה, נקודות תצפית ומפגש בין קהילות. ״מסלול המדרגות״ הפך בשנים האחרונות גם למסלול טיול מוכר, החושף שכבות היסטוריות ואדריכליות של העיר מזווית ייחודית.

מדרגות אל־גזאלי

מדרגות אל־גזאלי עצמן נקראות על שמו של אבו חאמד אל-גזאלי, מן ההוגים הבולטים בעולם האסלאם בימי הביניים. אל־גזאלי, פילוסוף ותיאולוג בן המאה ה־11, נודע ביכולתו לשלב בין מחשבה רציונלית לבין רוחניות, והשפעתו ניכרת עד היום בהגות המוסלמית.

קריאת המדרגות על שמו משקפת את מסורת הנצחתן של דמויות מפתח מהתרבות הערבית במרחב העירוני של חיפה, עדות נוספת לרב־שכבתיות התרבותית של העיר.

על האדריכל

אנטון ברמוקי (Andoni Baramki) היה מן האדריכלים הערבים החשובים שפעלו בארץ ישראל בתקופת המנדט. הוא נולד בירושלים ופעל בעיקר בירושלים ובחיפה, תוך גיבוש שפה אדריכלית ייחודית.

ברמוקי מזוהה עם מה שמכונה ״המודרניזם הירושלמי״ — גישה המשלבת את עקרונות הסגנון הבינלאומי עם שימוש באבן המקומית והתייחסות למסורת הבנייה האזורית. בכך יצר גשר בין המודרניזם המערבי לבין ההקשר המקומי.

אחת מעבודותיו הידועות ביותר היא הבית שתכנן לעצמו בירושלים בשנת 1932. לאחר מלחמת העצמאות ב-1948, הבית ניצב על קו התפר בין שני חלקי ירושלים והוסב לעמדה צבאית שכונתה ״בית התורן״. כיום פועל במבנה זה מוזיאון קו התפר.

בחיפה תכנן ברמוקי מספר בתי מגורים עבור משפחות אמידות, בין היתר באזור המושבה הגרמנית ובמדרונות הכרמל, תוך התאמה רגישה לטופוגרפיה ולנוף, כפי שניכר גם בבית כליפה.

סיום

בית כליפה הוא עדות מרשימה לתקופה שבה האדריכלות החיפאית ידעה לשלב בין מסורת למודרנה, בין זהות מקומית לרוח בינלאומית.
כדאי לעצור מולו, להתבונן במרפסותיו הפונות אל הנוף ולזכור את אותה חיפה רב־תרבותית, שנבנתה לאורך מדרגותיה, שכבה על גבי שכבה.

בית כליפה, התלוי בין הר לים, מזכיר כי סיפורה של חיפה נבנה לא רק ברחובותיה, אלא גם במדרגותיה. שמירתו אינה רק מחווה לעבר, אלא אחריות לשימור המורשת החיפאית לעתיד.

תודות

תודה לגב׳ חנה פייגר, מארגנת ומדריכה סיורי מדרגות ברחבי חיפה על הצעת הנושא ולמר יהודה פרחי, מנהל עמוד הפייסבוק “עלילות חיפה”, על שיתוף מידע משמעותי שסייע רבות בגיבוש הכתבה.

קוראים יקרים, 
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הללו.