"מנהרת התשתיות במפרץ חיפה – הבסיס לפיתוח האזור וליציבות, גם בזמני חירום" • צפו

(חי פה) – רגע לפני שחיפה והקריות הפכו ליעד מתקפות טילים, הושלם פרויקט המנהור הראשון מסוגו בישראל להגנת תשתיות קריטיות.

מדובר במנהרת תשתיות ייחודית שנחפרה מתחת למערך הכבישים המובילים לנמל המפרץ, ומטרתה להגן על תשתיות קריטיות למדינה.

בראיון מיוחד לחי פה, מספר טיקו גדות, מנכ"ל חברת נמלי ישראל, על החשיבות הביטחונית והאקולוגית של המנהרה, על המטרות, ועל החזון.

העבודות על המנהרה החלו בשנת 2017, ובימים אלו מתקיימים שלבי ההכשרה להפעלתה. מדובר בפרויקט מורכב וייחודי, הכולל תשתיות של גז, מים, חשמל, תזקיקים, כימיקלים ותקשורת – כולן מרוכזות במסדרון תת-קרקעי אחד. זהו הפרויקט הראשון בישראל שבו נבנה מסדרון תשתיות באזור עירוני צפוף, תוך חיסכון משמעותי במשאב הקרקע, שנמצא במחסור חמור במדינה.

הפרויקט החל כחלק מתוכנית של חברת התשתיות "נוה נוף", אך בשנת 2019 עבר לניהול חברת 'נמלי ישראל'.

הקמת המנהרה הייתה אתגר הנדסי מורכב: מעליה עוברת תנועה אינטנסיבית של אלפי משאיות הנכנסות ויוצאות מנמל המפרץ מדי יום. בניית המנהרה בוצעה תוך שמירה על יציבות הקרקע ומתן מענה לסיכוני קריסה וזעזועים כתוצאה מהתנועה הכבדה מעליה.

מנכ"ל חברת נמלי ישראל, טיקו גדות, מדגיש כי פרויקט מנהרת התשתיות הוא המפתח לפיתוחו מחדש של האזור הפטרוכימי במפרץ חיפה, והפיכתו לאזור מגורים ומסחר מודרני. "המנהרה הזו היא הבסיס שבלעדיו לא יקרה כלום," הוא קובע, ומסביר כי עד היום, צנרות רבות, הכוללות תשתיות גז, מים, ביוב, חשמל וכימיקלים, היו מפוזרות על פני השטח והיוו מכשול לכל תהליך פיתוח.

המנהרה שנמתחת לאורך של 2.2 קילומטרים, ברוחב של 12 מטרים ובגובה של 6 מטרים, ונחפרה לעומק של 10 מטרים מתחת לפני הקרקע, בעלות של כ-600 מיליון שקלים, מאפשרת לרכז את כל אותן תשתיות חיוניות מתחת לפני הקרקע, וכך לפנות שטח מעליהן לטובת פיתוח עירוני.

"הצנרות של בתי הזיקוק, של חברת החשמל, של מפעלי הכימיקלים, ואפילו הצינורות להובלת דלקים גולמיים בין הדרום לצפון – כולם מרוכזים כעת במנהרה אחת, במקום להוות סכנה בשטח הפתוח," אומר גדות. לדבריו, כשהתשתיות בשטח, כל תקלה קטנה או פגיעה היו עלולות לשתק מערכות קריטיות, כמו אספקת דלק לבתי חולים, ייצור תחמושת ושירותים חיוניים לאוכלוסייה.

חשיבות ביטחונית ואקולוגית

מעבר לחשיבות ההנדסית, המנהרה מספקת מענה ביטחוני מהותי. "עברנו מלחמה, והיא כנראה לא תהיה האחרונה בגזרה. העובדה שהתשתיות הללו מקובעות בתוך מעטפת מבוצרת שעומדת בכל התקנים המחמירים ועמידה בפני רעידות אדמה, הופכת אותן לחיוניות להמשכיות תפקוד המשק, גם בתרחישי חירום," מציין גדות.

בנוסף, המנהרה תורמת משמעותית לשיפור המצב האקולוגי באזור. "העברתה של כל הצנרת המסועפת מתחת לקרקע, מפחיתה את זיהום הקרקע והאוויר ומשחררת שטחים שבעבר לא ניתן היה להשתמש בהם בשל הסכנות הסביבתיות".

השקעה משתלמת – והיערכות לתפעול עתידי

לצד ההשקעה הגבוהה בפרויקט, שעלות התפעול השנתית שלו מוערכת בעשרות מיליוני שקלים, חברת נמלי ישראל כבר פועלת להבטחת תפעול שוטף ואבטחה נאותה של המנהרה. "כבר יש לנו זוכה במכרז להפעלת המנהרה, שתכלול מערכות מתקדמות של בקרה, פיקוח, שמירה והתראות," מסביר גדות.

במקביל, מוקם נמל הדלק החדש – היחיד מסוגו בישראל, שיאפשר אספקה בטוחה ויציבה של דלקים, ללא תלות במזג האוויר או בעגינה במתקני תשתית ישנים. "כל הצנרת של נמל הדלק תעבור דרך המנהרה, ובכך נמנע את הצורך בהובלה באמצעות מכליות מסוכנות," הוא מוסיף.

שלוש מנהרות, שלוש מטרות

למרות שמדובר ב"מנהרה אחת", למעשה מדובר במערכת הכוללת שלוש תעלות נפרדות, כאשר לכל אחת ייעוד שונה. חלק מהגופים שישתמשו במנהרה כוללים את דור, בזן, תש"ן, חברת החשמל, מי כרמל וגופים נוספים. "במנהרה מערכת צנרת מסועפת שעוברת בין המנהרות".

חזון לעתיד – משק יציב גם בזמני חירום

"אנחנו מחויבים להבטיח שהמשק הישראלי יוכל לתפקד בכל מצב, גם בזמן מלחמה," מסכם גדות. "תחום הדלקים והכימיקלים הוא קריטי, ואין לנו אפשרות לקחת סיכונים. לכן, תכנון לטווח ארוך, הכולל קיבוע של כל התשתיות בתוך מנהרות בטון מבוצרות, הוא הכרחי כדי להבטיח יציבות כלכלית וביטחונית למדינת ישראל".