בניין דנציגר, בו שוכנות מעבדות של הפקולטה למכונות בטכניון, הוא לא רק מבנה אקדמי, אלא יצירת מופת אדריכלית בקנה מידה עולמי. אע״פ שהפך במהרה לאחד מסממני ההיכר של הטכניון, האם המוסד מוקיר ושומר על בניין זה כראוי?
בניין דנציגר
כידוע, הלימודים בטכניקום, שלימים הפך לטכניון, החלו בתחילת 1924, בשתי פקולטות בלבד: בניה וארכיטקטורה. הפקולטה למכונות הוקמה ב-1935 והיא פעלה במתחם ההיסטורי בהדר הכרמל עד להעברתה לקמפוס נווה שאנן, בשנות ה-50.ֶ
ב- 1967 נחנך בניין המעבדות של הפקולטה למכונות ע״ש דנציגר (התורם) אשר הוקם ע״פ תכניותיהם של האדריכלים פרופ׳ אלפרד נוימן, דיקאן הפקולטה לארכיטקטורה של אותם ימים, ושותפו הצעיר וסטודנט שלו לשעבר, אדר׳ צבי הקר.
הבניין בן שתי הקומות, עוצב בבטון חשוף, עובדה המשייכת אותו לזרם הברוטליסטי (״בטון חשוף״, בצרפתית beton brut). המבנה מבוסס על אלמנט גיאומטרי (פירמידה משולשת) שיוצר את המעטפת האנכית. תקרת הקמטים מבטון מזויין של הקומה העליונה, מאפשרת יצירת חלל פנימי רב- שימושי, חופשי מעמודים וגם פינות עבודה אישיות. פסי החלונות האלכסוניים, מאפשרים תאורה טבעית מיטבית. החלונות העליונים, המוצלים ע״י הגג הבולט מוסיפים לתאורה הטבעית של החלל וגם מדגישים את קווי תקרת הקמטים המקרה את החלל. סימן היכר נוסף של הבניין הם המרזבים הפורצים מהגג כלפי מטה. הקירות החיצוניים ותיקרת החלל העליון צבועים בגווני צהוב ותכלת.
הבניין זכה לפרסום רב בעתונות המקצועית הבינלאומית של התקופה בזכות המורפולוגיה המבוססת על האלמנטים הגיאומטריים החזרתיים.
מחאת היוצרים
אולם, כפי שאנו יודעים, ״אין נביא בעירו״. על אף ההערכה הרבה, לו זכה הבניין בקרב אנשי המקצוע מהארץ ומהעולם, נתגלתה מחלוקת בין הנהלת הטכניון וסגל הפקולטה למכונות לבין המתכננים על רקע נושאים פונקציונליים. לטענת המתכננים, סגל הפקולטה הכניס שנויים בתכניות הבניין, בשלבי הבצוע, ללא הסכמתם ופגע בכך ביצירתם.
בתגובה על כך, צבי הקר חדר לבניין בשעת לילה ופגם בחלונותיו, לאות מחאה על השנויים שבוצעו ללא אשור המתכננים. הוא מחא בכך על הפגיעה בזכות היוצרים של פרופ׳ נוימן ושלו. בראיון עתונאי בסמוך לארוע, הוא הודה במעשה והסביר את מניעיו.
בהמשך, המתכננים הגישו תביעה נגד הנהלת הטכניון בדרישה להסיר את השנויים שבוצעו ללא הסכמתם ואשר לטענתם פגעו בזכות היוצרים ובשמם הטוב. אולם, תביעתם נדחתה ע״י בית המשפט. בעקבות פרשה זו, פרופ׳ נוימן, התפטר ממשרת דיקאן הפקולטה לארכיטקטורה וירד לקנדה שם קיבל מנוי אקדמי באוניברסיטת לבל (Laval) בקוויבק.
פרופ׳ אלפרד נוימן ( 1900-1968)
אלפרד נוימן נולד בוינה ובה גם סיים ב-1925 את לימודי ההנדסה באוניברסיטה. כמו״כ למד בוינה גם בבית הספר לאדריכלות. עם תום לימודיו עבד כאדריכל במשרדי אדריכלים ידועי שם באוסטריה ובצרפת. בתקופת מלחמ״ה השניה ירד למחתרת, אך לבסוף נתפס ונשלח לטרזינשטט, ממנה שוחרר ב-1945, עם תום המלחמה.
עלה ארצה ב-1949, קיבל מנוי אקדמי בטכניון ואף התמנה לדיקאן הפקולטה לארכיטקטורה (1953-58) ב-1959 הקים משרד תכנון עם שניים מהסטודנטים שלו לשעבר: צבי הקר ואלדר שרון. עם המבנים שתכננו, מלבד בניין דנציגר, נימנים בית עירית בת ים, מבני נופש במועדון הים התיכון באכזיב, בית הכנסת בבה״ד 1.
בסוף 1966, אחרי פרשיית בניין דנציגר, פרופ׳ נוימן התפטר מהטכניון, ירד לקנדה ושם נפטר ב-1968.
אדריכל צבי הקר (1931-2023)
צבי הקר נולד בקרקוב, בפולין. עם פרוץ מלה״ע השניה, נמלט מפולין לקזבלנקה. ב-1950 עלה לארץ והחל את לימודי האדריכלות בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, אותם הוא סיים ב-1955. ב-1959 הקים משרד לתכנון אדריכלי בשיתוף עם אלדר שרון (עד 64׳) ועם פרופ׳ אלפרד נוימן (עד 66׳).
במשך שנים רבות התגורר ברמת-גן. ב-1990 עבר להתגורר ולפעול בברלין. בגרמניה תכנן פרויקטים שונים ואף לימד אדריכלות. נפטר ב-2023 בגרמניה. בניין דנציגר בטכניון, תוכנן על ידו בשותפות עם פרופ׳ אלפרד נוימן. כאמור, הקר חיבל בחלונות הבניין, לפני סיומו, כמחאה על בצוע שנויים ללא אשור, מתוך הפרת זכויות היוצרים של המתכננים.
עם עבודותיו המשותפות עם פרופ׳ נוימן נימנים: מועדון הים התיכון (אכזיב), בניין עירית בת ים, בית הכנסת בבה״ד 1.

בניין לשימור?
לפי תכנית האב של הטכניון, בניין דנציגר נכלל ברשימת הבניינים לשימור של הקמפוס. ד״ר רות ליברטי- שלו אף הכינה תיק תעוד לבניין, כצעד ראשון לקראת שימורו. אם כן, קשה להבין כיצד מאשר הטכניון לפגוע בבניין לשימור זה ע״י בניית תוספת בחזית הכניסה למבנה. אומנם התוספת היא ״קטנה״- קוביית זכוכית- אך היא זרה לגמרי לרוח ולמורפולוגיה של הבניין. יש לציין כי ברשימת הבניינים לשימור של הטכניון נמצא גם בניין הפקולטה לאוירונאוטיקה וגם המאבק להבטחת שימורו הראוי עדיין לא הסתיים.
מקומם להווכח שהטכניון , המכשיר אדריכלים כבר 100 שנה ושאמור לחנך אותם לכיבוד המורשת האדריכלית ושמירתה, נתן ידו לפגיעה בערכים אלה בביתו שלו.
תודות
תודתי נתונה בזאת לאדר׳ אורליה קירמייר, אדריכלית הקמפוס לשעבר, ולארד׳ מאיר רביב, על עזרתם בהכנת הכתבה הנוכחית.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
“זכיתי״ ללמוד בבניין דנציגר. מבפנים הוא לא מהים בככל ולא ממש פונקציונאלי.
אני לא מאמינה ב״אדריכלות מעל לכל״ הבניין צריך לשרת היטב את הצרכים שלטובתם הוא נבנה.
אלמנט המרזבים שניתן לראות יפה בציור, הוא אחד הדברים היותר מטופשים שבהם נתקלתי. מתחת למרזבים הותקנו ריבועים בערך בגודל של 30×30 שלתוכם המים אמורים להגיע ולהיאסף. אבל מה לעשות, זרם המים מושפע מעצמת הזרימה ומרוח ולכן, כמעט ואין יום שבו המים נאספים לאן שהארכיטקט תכנן.
העסיקו עורכת לשונית כדי לכתוב "מחה" במקום "מחא", על אף הדמיון ל"מחאה"
תודה, נתקן כמובן. מפליא שזאת כל תגובתך על הכתבה, שבוע טוב!
הוא לא הבניין היחידי בטכניון עם ארכיטקטורה משובחת.
הקמפוס משופע בבנינים נהדרים בסגנון הברוטליסטי, בנין צרציל, הספריה,
בית הכנסת הוא יצירה מאות מעניינת.
או בנין הפקולטה לכמיה הישן בסגנון מודרני
תודה על תגובתך , אתה צודק ובכתבות הבאות נספר גם על בניינים אחרים. שבת שלום!
כל הכבוד לך ידידי ד"ר דוד בר און על הכתבה הזו.יישר כוח לך דוד
תודה רבה, רפי ידידי, שבת שלום!
הבנין היפה ביותר בטכניון. זכור לי מגיל רך. נראה לי נכס צאן ברזל באדריכלות הישראלית
בכלל. חובה לשמר!!! פנינה ארכיטקטונית מבחוץ ומבפנים.
מבנה בטון כעור. זה שהוא עוצב בצורות גיאומטריות ולא כקוביה לא משנה את זה.
תודה על תגובתך, יש החושבים אחרת ממך, שבת שלום!
הטכניון לא יודע לשמר כלום, הרסו את כל הבניינים היפים שבנו טובי האדריכלים
הצמידו להם תוספות או מבנים נוספים שמסתירים ומכערים
כל הקמפוס גבב שלם עכשיו של עוד ועוד בנייה בלי מחשבה כוללת ובלי שימור כלום
והתוכנית העתידית היא לבנות על הגגות ולהוסיף קומות ולהרוס בניינים לשימור.
נכון שהצבעת למשותפת?
תודה על תגובתך, חושב כמוך, מקווה שהלחץ
הציבורי ישפיע על מדיניות השימור של הטכניון, אע״פ שהוא מתנהל כמדינה בתוך מדינה. שבת שלום!