גמר
זה היה המשחק שכל המדינה ציפתה לו. משחק גמר הגביע בכדורגל הפגיש את שתי הקבוצות המובילות בארץ ראש בראש.
בצד אחד של המגרש התחממה קבוצת "הפטריוטים" בחולצותיהם השחורות, ובצד השני החליפו כדורגלני "הנושאים בעול" בחולצותיהם הירוקות מסירות ביניהם.

המאמנים
על הקווים עמדו שני המאמנים המנוסים והתבוננו בחניכיהם. בנג'י, המאמן המעוטר ביותר בארץ התבונן בחניכיו המתאמנים על הדשא, כאשר שמש שעות אחר הצהריים המאוחרות מלטפת באהבה את שערו הסגול, הסדור בתסרוקת נאה של "הלוואה וחיסכון". לידו עמד ריב ומדון, מאמן הכושר חמוץ הסבר.
עוזר המאמן, מר ביש, התרוצץ על הדשא, כאשר הוא מחלק הוראות לשחקנים ולשוער גידי איש-עקרונות, תוך שהוא מנופף בידו בחביבות מדי מספר דקות לכיוונו של המאמן הראשי סגול השיער, בתקווה שזה יעריך את מאמציו. המאמן בקושי הבחין בו.
בצד השני של המגרש עמד מר לברק, מלטף את זקנו הפרוע ושקוע במחשבות. לברק היה בעברו מלך השערים ונחשב לבכיר הכדורגלנים בארץ. שנים אחרי שפרש נקרא לאייש את עמדת המאמן, בה היה פחות מנוסה. מדי פעם הרים את ראשו ובחן את ביצועי שחקניו המתאמנים על הדשא. הוא לא נראה מרוצה.

כבר מתחילים
שופט המשחק התחמם על הקווים. שלישיית שופטי ה-VAR, בראשות השופט העליון, התמקמה מאחורי הצגים בחדרה הממוזג שמעל יציע הכבוד. ביציע העיתונות ניתחו שדרי הספורט והפרשנים את הרכבי הקבוצות. ביציעים ישבו אוהדים בחולצות שחורות וירוקות ונהמו אלה כלפי אלה. הכל היה מוכן לפתיחה החגיגית. הבעיות התחילו עוד לפני שריקת הפתיחה.
מיד לאחר שהניח השופט את כדור המשחק על נקודת האמצע, הגיע במרוצה מאמן הכושר של “הפטריוטים”. הוא הרים את הכדור ושלשל אותו לשק שהביא איתו. לשופט, שניסה למחות, הסביר האיש כי הכדור הזה הובטח לו מראש כתרומה לקבוצת הכדורגל בית"ר נצרים.
השופט ביקש להביא כדור חדש, אלא שאז הסתבר שכל 20 הכדורים שהכינה ההתאחדות הוחרמו על ידי האפסנאי לבן הזקן של “הפטריוטים”, בטענה שמדובר רק בחלק קטן מן הכדורים שהובטחו לו לטובת בתי ספר לכדורגל בבני ברק. רק אחרי התערבות של נשיא ההתאחדות שירד מן היציע, הושגה פשרה, והאפסנאי הסכים לוותר עד סוף המשחק על כדור אחד.

המשחק מתחיל
השופט הניח את הכדור על נקודת האמצע, ושרק. עם שריקת הפתיחה התנפלו “הפטריוטים” על "הנושאים בעול". “הפטריוטים” היו ברובם שחקנים נעדרי טכניקה, שנבחרו בעיקר לפי יכולתם לבעוט ברגלי היריב.
“הנושאים בעול” שיחקו כדורגל מתוחכם יותר, אבל התקשו להתמודד עם רוח הלחימה של “הפטריוטים”, ובעיקר עם נטייתם לבעוט באופן חופשי ברגלי כל מי שעמד בדרכם.
בדקה ה-10 גלש הבלם הפטריוטי ד. קורליאונה עם רגליו קדימה, ונעץ את הפקקים של נעלו הימנית באופן מלא מלא מעל לקרסולו של הקפטן והחלוץ המרכזי של “הנושאים”. נשמעה שריקה חדה.

השופט דהר אל מקום האירוע כאשר ידו נשלחת לעבר כיסו האחורי. הוא הגיע לשם שניות ספורות לפני הצוות הרפואי שהגיע עם האלונקה. השופט שלף את הכרטיס האדום, נופף בו מול קורליאונה עב הבשר, והורה לו את הדרך החוצה.
אך לא איש כקורליאונה יקבל הוראות קנטרניות משופט. הוא פנה אליו והודיע לו שאיננו מוכן לקבל פקודות מ"רועץ משפטי". כדי לחזק את המסר, החלה המעסה של “הפטריוטים”, להתפרע על הקווים, תוך שהיא צורחת "קוקוריקו!".
קהל האוהדים של “הפטריוטים” ביציעים החל להשתולל. המשחק עמד בפני פיצוץ.
המציל
מי שהציל את המצב היה נשיא ההתאחדות לכדורגל, שזינק מתא הכבוד וירד אל הדשא. ראשית ביקש הנשיא מכולם להירגע. אחר כך פנה אל השופט בבקשה להגיע לפשרה עם השחקן.
השופט לא הבין על מה בדיוק יוכל להתפשר. "פגיעה של נעיצת פקקים מעל לקרסול שחקן יריב, מחייבת הרחקה בכרטיס אדום. נקודה. כך אומר החוק," הסביר לנשיא. הוא הוביל אותו אל האלונקה בה שכב הפצוע, והראה לו סימנים מדממים של שלושה פקקים קצת מתחת לברכו של השחקן. "איך אפשר להיות להיות בטוח שלא היה זה דווקא החלוץ שתקף בקרסולו את הנעל של הבלם?" הקשה הנשיא.
השופט הסתכל בו במבט מוזר.
"אני לא משוכנע שהחוק הזה מאוזן", אמר הנשיא, "ננסה למצוא פשרה. תן לי לטפל בזה."
בנג'י המאמן, שהגיע לאיזור האירוע, ביקש גם הוא מהנשיא להגיע לפשרה. "לא ייתכן שהשופט יכפה את דעתו על כולנו," הצהיר, "זהו אקט לא דמוקרטי".
הנשיא עלה ליציע להתייעץ עם נציגי ההתאחדות לכדורגל שישבו שם, וחזר כעבור מספר דקות עם הבהרה. "כדי להוציא כרטיס אדום, יש לבצע דריכה בלפחות ארבעה פקקים," הודיע לשופט, "כאן יש רק שלושה – תוכל להסתפק בצהוב, אם אתה באמת חייב."
"אני לא מכיר חוק כזה," אמר השופט.
"זאת לא אשמתך," הרגיע אותו הנשיא, "זהו תיקון לחוק שנציגי ההתאחדות חוקקו כרגע."
השופט משך בכתפיו והוציא צהוב לקורליאונה.
בינתיים הצליח קפטן “הנושאים” המזוקן לעמוד שוב על רגליו. הוא צלע בצורה מאיימת לכיוונו של השופט. כשהגיע אליו נפנף באגרופיו הקפוצים כמתאגרף מקצועי, והביע את מחאתו החריפה. "זה ממש לא יפה מצידך!" אמר בתקיפות האופיינית לו, וצלע חזרה למקומו בהפגנתיות.
קהל האוהדים של "הנושאים" מחה נמרצות והניף שלטי מחאה. האירוע היה יוצא משליטה, אלמלא תושייתו של מנהל הסדרנים, ששלח ליציעי "הנושאים" פרשים על סוסים שדרסו מספר אוהדים והצליפו באחרים. הסדרנים שנשלחו לסייע תרמו גם הם את חלקם בהשלכת רימוני הלם לתוך הקהל, עד שזה נרגע לבסוף, ואיפשר למשחק להימשך.
גול!
ממש לפני השריקה למחצית, קיבל הקיצוני הימני הפטריוטי שלמה-קר כדור על סף הרחבה. הוא פרץ אל תוך הרחבה, ובעט כדור אדיר לחיבור הימני מלא מלא של שער “הנושאים”. השוער אביגדור זינק אך לא הגיע לכדור.
יציע "הפטריוטים" התרומם באוויר. אבוקות נדלקו, ובמשך כשתי דקות לא ניתן היה לראות ולשמוע דבר מעבר לצהלות האוהדים. רק לאחר שהתפזר העשן נוכח הקהל לדעת כי דגל הנבדל הונף, והשופט פסל את השער.

שחקני "הפטריוטים" הקיפו את השופט, וטענו לאכיפה בררנית. תחת הלחץ, הסכים השופט להתייעץ בצוות ה-VAR. אלא שלשופטי ה-VAR לא היה דבר לומר נגד ההחלטה, שכן המצלמה תפסה את הקיצוני הפטריוטי כמטר מאחורי הגנת "הנושאים" בזמן שהכדור נמסר לכיוונו.
המאמן בנג'י שהגיע, טען שצוות ה-VAR מוטה ואין לו אמון בפסיקותיו. גם המעסה החרוצה הגיעה וקבעה בנחישות שקטע הוידיאו ש"מוכיח" את טענת הנבדל נוצר ב-AI.
אין לדעת לאן כל זה היה מגיע, לולא ירד שוב נשיא ההתאחדות אל המגרש, הפגין מנהיגות וביקש מן הצדדים להירגע.
"ברגעים כאלה," אמר הנשיא הממלכתי , "חייבים לראות את טובת הקהל. כוחנו באחדותנו, וחילוקי דעות צריך לפתור באופן מאוזן." הוא עלה שוב אל היציע להתייעץ עם חברי ההתאחדות וחברי איגוד השופטים. אחרי מספר דקות חזר לדשא ופנה אל השופט.
"חוק הנבדל אינו תופס לשחקנים שראשי התיבות של שמם הוא שק"ר."
"מהיכן הבאת את זה?" תהה השופט , "אני לא מכיר חוק כזה!"
"זה חוק שאושר זה עתה על ידי האיגוד."
"אבל זה ממש לא הגיוני," טען השופט.
הנשיא הסתכל בו במבט השמור לקשי תפיסה. "מה לא מובן כאן?" התפלא, "זה תיקון מינורי לחוק הנבדל, והוא תופס רק כאשר מדובר בשק"ר."
השופט רצה לענות, אבל התקשה למצוא מילים. במקום זאת, הוא תחב את המשרוקית לפיו, ושרק למחצית.
המחצית הראשונה הסתיימה ב-1:0 ל"פטריוטים".
מחצית שניה
המחצית השנייה נפתחה בסימן של לחץ מצד “הנושאים”, אך הרבה לא קרה עד הדקה ה-80.
בדקה זאת הבחין ברסלר, הקיצוני השמאלי של “הנושאים” ששוער “הפטריוטים”, גידי איש-עקרונות, עומד הרחק משערו. ברסלר הגביה מעל השוער כדור קשתי ארוך שלא הותיר לו סיכוי. הכדור היה מוצא את הרשת, אלא שאז, בשנייה האחרונה, זינק טל, המגן הימני של “הפטריוטים”, שאף פעם לא סמך על השוער שלו, והרחיק באגרוף את הכדור שעמד לנחות מתחת למשקוף השער.
השופט שרק לבעיטת 11 מטר, והוציא כרטיס אדום לטל.

זה היה האות למהומה. טל שאין לו אמון בשופט וסירב לעזוב את תחומי המגרש. ברסלר איים בתביעה אזרחית. המאמן בני בום עזב את הקווים, דהר פנימה וסירב לאפשר את בעיטת ה-11 נגד קבוצתו, בטענה ששוב מדובר בהחלטה בלתי מאוזנת, שמערערת את האמון בשופט.
ביציע, שוב ניתקו אחוריו הממלכתיים של נשיא ההתאחדות מן הכיסא. הנשיא החל לעשות את דרכו אל המגרש, כדי לדאוג לאיזון המתבקש, שיאפשר להגיע איכשהו לשריקת הסיום.
אלא שזה היה כבר יותר מדי בשביל הקהל ביציע. הגדר בין שני מחנות האוהדים נפרצה, והחלה מהומה אלימה וסוערת. חלק מאוהדי “הנושאים” פרצו למגרש וניסו לסלק משם את בני בום, בזמן שקבוצה גדולה מאוהדי “הפטריוטים” רדפו אחרי השופט, תוך שהם משמיעים קריאות המתייחסות לעיסוקה המקצועי של אימו. השופט הצליח במאמץ רב להימלט לחדר ההלבשה כל עוד רוחו בו.
המשחק התפוצץ.
הוחלט למנות ועדה שתחקור את האירועים במשחק ואת אלה שקדמו לו. נותר רק להחליט על הרכב הועדה.
להתראות בעונת המשחקים הבאה. לא בטוח שיתאפשר שידור, כי נראה שערוץ הספורט ייסגר.
חוץ מהסתה בכל הצורות מה בעצם נשאר לך?
הפטריוטים שלך הם עם שליש שלא מתגייסים משתמטי שמאל בתאטרון במוזיקה בקולנוע
להם אין לך מה לומר להם מותר הכל ולכם מותר הכל.
לעומת זאת 12 אחוז מחיילים הקרביים הנופלים במלחמה הם דתיים לאומיים מתיישבי יש"ע, פי 2 מחלקם באוכלוסיה – 5%. את הנתון הזה מסתירים כי הוא לא נוח להסתה.
בהצלחה בגמר. שבוע טוב ומבורך לכולם.