רחוב ירושלים בהדר הכרמל נחשב בעבר כ״רחביה של חיפה״ ובו שכנו בתיהם של מי ומי בחיפה. אחד הבתים הללו הוא ביתם של פרחיה ושמואל סגל ברחוב ירושלים 24, מבנה בעל חזות יחודית.
בית סגל
ביתם של פרחיה (לבית טודרוס) ושמואל סגל ניבנה בשנים 1924-1926 ע״י הקבלן וילבושביץ, ע״פ תכניותיו של האדריכל התל אביבי יוסף ברלין.
שמואל סגל היה סגן מנהל חברת פיק״א ( החברה היהודית להתיישבות בא״י), מייסודו של הברון רוטשילד. מלבד זאת, היה ציר לאספת הנבחרים הראשונה של היישוב וגם חבר ועד שכונת ״הדר הכרמל״ הצעירה. כזכור הדר הכרמל הוקמה ב-1922, כ״עיר גנים״, ע״פ תכניתו של ריכרד קאופמן, בדומה לתכניתו לשכונת בת גלים.
הבית בנוי אבן, מעוצב בסגנון אקלקטי (לקטני) המשלב אלמנטים עיצוביים מתרבויות שונות וחזותו מזכירה טירה. בחזית לרחוב בולטים עמודי שיש עגולים וגמלון ייחודי המשווים למבנה חזות של וילה טוסקנית. הגג רב שיפועי, מחופה רעפים אדומים ובראשו ניצב חלון קוקייה. החלונות המלבניים, הגבוהים, מדגישים את המימד האנכי של המבנה.
יוסף ברלין (1877-1952)
יוסף ברלין, אדריכל בית סגל, נולד בעיר מוהילב (כיום בלארוס) ולמד אדריכלות בסנקט- פטרסבורג, שם החל גם את הקריירה המקצועית שלו. ב-1921 עלה ארצה עם אשתו, מרים, לימים פסלת בעלת שם בזכות עצמה, והזוג השתקע בתל אביב.
ב-1922, ברלין ייסד יחד עם המהנדס פסובסקי את ״אגודת האינג׳ינרים והארכיטקטים הארצישראליים״ (לימים ״אגודת המהנדסים והאדריכלים״). הוא הרבה לתכנן בסגנון אקלקטי (לקטני) בו שילב אלמנטים ניאו- קלאסיים, אהובים עליו במיוחד, (כגון עמודים עגולים, גמלונים) עם אלמנטים מודרניים, כמו בבית סגל. עיקר עבודותיו, למעלה מ-100 מבנים, תכנן בתל אביב וביניהן נציין: קולנוע מוגרבי, בית דפוס ״הארץ״ ובית הכנסת אוהל מועד. כאמור, בחיפה תכנן ברלין את בית סגל, היחיד שעיצב באבן, בסיתות ״טובזה״ (סיתות גס), כדי להתאימו לבניינים האחרים שבסביבתו.
גדליהו וילבושביץ (1865-1943)
גדליהו וילבושביץ, שבנה את בית סגל, היה מהנדס ואדריכל שעסק גם בבנייה, מחלוצי הבניה והתעשיה העברית בא״י.
הוא נולד בעיר גרודנו (כיום בלארוס). קיבל את הכשרתו כמהנדס בביה״ס הטכני הגבוה בברלין. עלה ארצה ב-1892, במסגרת העליה הראשונה. במלחמ״ה הראשונה גוייס לצבא תורקיה ושירת כמהנדס ראשי של מפקדת הצבא העותמני בדמשק. ע״פ הזמנת השלטון העותמני, הוא הכין תכנית למודרניזציה של העיר דמשק.
כמהנדס, השתתף בחיפה בבניית מבני הטכניון וביה״ס הריאלי בהדר ע״פ תוכניותיו של האדריכל אלכסנדר ברוולד. בין מפעלי הבניה של וילבושביץ בחיפה, מלבד בית סגל ובית איתין בהדר, ניתן לציין את מבני חברת החשמל ואת תחנת הרכבת חיפה מרכז ( לימים ״השמונה״).
פרט נוסף שראוי לציון: אחותו הצעירה היתה הפעילה הציונית מניה שוחט.
בית סגל הוא בית האבן האחרון שסותת ע״י יהודים?
לפי עדותו של אלי ס״ט (ספרדי טהור), יליד חיפה, עבודות האבן בבית סגל בוצעו ע״י קבוצת סתתים יהודים בנהולו של אביו, שמואל יוסף ס״ט, שהיה ראש סקציית הסתתים במועצת פועלי חיפה. שמואל סגל רכש את מקצוע סיתות האבן בפולין, שם עסק בסיתות מצבות אבן לבתי קברות. לדברי אלי ס״ט, בית סגל היה, כנראה, אחרון בתי האבן שסיתתו יהודים, לפחות בחיפה ובסביבתה.

מבנה לשימור
בית סגל, המשמש כיום אכסניה לאוכלוסיה מוגנת, הוכרז ״מבנה לשימור״ ע״י המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועירית חיפה, כפי שמעיד השלט הכחול המותקן בחזיתו.
עמודי השיש העגולים והגמלון שמעליהם הם סימני ההיכר של בניין יחודי זה בחיפה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
אני כותב מטוסקנה …..המבנה בהחלט ראוי, הוא אקלקטי אך מטוסקנה אין בו כי אם לא בקשר האידיאלי של הרנסנס לאדריכלות הסיגנונות הקלאסיות.
זה מדהים בזמנו בנו בתים באהבה והבנה יוצאת מהכלל הלוואי לילדים שלי לנכדיי וגם לי בית כזה הבנייה היתה מוקפדת ומושלמת עם החומרים הטובים ביותר שהיה ניתן להשגה,בשנים האחרונות ויותר גם הבנייה לכאורה לפי דין ברובה לא טובה ראיתי מלא כתבות של אנשים שקנו במלוא כספם דירה חדשה מקבלן ועם בעיות איומות בדירה שלא נדע מצרות.
בחיפה פעל, ברח' ירושלים, בנו של יוסף ברלין – זאב ברלין אשר נולד בתל-אביב. הוא למד אדריכלות בבריסל, שב ארצה בשנת 1931 והצטרף למשרד של אביו, יוסף ברלין. בשנת 1936 עבר לחיפה ופתח בה משרד עצמאי. בבניינים שנבנו על ידי האב והבן בתל-אביב ניכרת השפעת המודרניזם שספג בלימודיו בבלגיה. בולטים בהם בית רובננסקי בפינת הרחובות שדרות רוטשילד ומזא"ה ובית עיתון "הארץ" ברחוב מזא"ה 56 – שניהם נבנו ב-1932 בסגנון הבינלאומי.
כל הכבוד לך ידידי היקר ד"ר דוד בר און על הכתבה הזו.שבת שלום ומבורך לך דוד.
יש תמונות ארכיון מקסימות של צוות הסתתים משלים את הבנין מאביב 1926. אם מחפשים את הכתובת ושם הסתת שמואל סט זה עולה.
לא תודה על המידע .אהקר במקום.