ההורים בצפון טוענים
"הצירים חשופים, הכיתות לא מוגנות,
ילדים לא יהיו בשר תותחים".
היש מקום בעולם
בו יכול אדם להעיד
שכך מתייחסים לדור העתיד?
שסיוע עדיין לא הגיע
מה עוד שהאזור
ממשיך להיות רגיש ופגיע.
שלא חושבים מחוץ לקופסה
שלא דואגים לביטחון בהסעה.
הסעה שתהיה הדוקה שתבטיח
שלא יהיו חשופים בצריח.
והכיסאות בכיתה
שאותם אין איש מסדר,
שמבליטים את מי שלא הגיע
ומי שעזב וחסר.
ובהפסקה קצת עצוב,
חושבים על המורה
מתי מהחזית ישוב.
ושבא הלילה והכוכבים,
תחת השמיכה חולמים
ולמרות רעש המטוסים
החלום מופלא ומקסים
חלום בו הצפון
שמח על העידוד
שנעלם וכעת הופיע שוב.
על פריחתם מחדש
של הערים
הקיבוצים המושבים
וכל יתר האתרים.
ואנחנו שאוהבים
את הגליל המון,
נחזיר לו את כתר
מלכות החרמון.
ובבוקר שהחלום יפוג
נבטיח שמעתה ובכל מקום
יונת השלום תחוג
ולמרות המשך ההסעות
על ציר רעוע,
הכל יתנהל מעתה,
עם חיוך מנצח וקבוע.
ולמרות כל הקשיים,
והאדמה שלפעמים רותחת,
נאחל לכולנו,
שנת לימודים
שקטה בטוחה ומוצלחת.
עגל קשה עַל בורות בכבישי חיפה: מפגע מתמשך ותסכול אין סופי לנהגים
מנה פיינר עַל הפחים הכתומים נעלמו • "מה עושים עם האשפה עכשיו? לאחסן בבית? להסיע אותה ברחבי חיפה?"
מיכאל עַל הפחים הכתומים נעלמו • "מה עושים עם האשפה עכשיו? לאחסן בבית? להסיע אותה ברחבי חיפה?"
תמי גולדשטיין עַל לפתוח את היד ואת הארנק: על הנזקים של הקמצנות ועל הדרך לצאת מזה
תמי גולדשטיין עַל לפתוח את היד ואת הארנק: על הנזקים של הקמצנות ועל הדרך לצאת מזה