הרכבלית • אחותו הצעירה של רכבל חיפה

הרכבלית היא רכבל השייך למערך התחבורה הציבורת בחיפה שמקשר בין מרכז התחבורה ״מרכזית המפרץ״ לבין הטכניון והאוניברסיטה.

הרכבלית

אורך המסלול של הרכבלית הוא כ-4.5 ק״מ והיא מגשרת על הפרש גובה של 460 מ׳. לאורך הקו קיימות 3 תחנות נוסעים: מרכזית המפרץ, הטכניון והאוניברסיטה. משך זמן הנסיעה ממרכזית המפרץ לטכניון הוא כ-10 דקות ומהטכניון לאוניברסיטה כ-9 דקות.

המערכת כוללת 156 קרוניות והקיבולת של כל קרונית היא 10 נוסעים. לאורך התוואי הוצבו 36 עמודי פלדה, עליהם נמתחים הכבלים שעלהם נוסעות הקרוניות. גובה העמודים משתנה, בהתאם לטופוגרפיה, בין 4 ל-30 מ׳.

קיצור תולדות הרכבלית

תחילת הרכבלית היתה ב-1965, כ-30 שנה לפני הפעלת ״הביצים של גוראל״. בעירית חיפה הועלה אז הרעיון של הקמת רכבל שיקשר בין מפרץ חיפה לבין הטכניון והאוניברסיטה. הרעיון היה בתרדמת עד 1999, כאשר בזמן כהונתו של עמרם מצנע כראש העיריה, הועדה המקומית לתכנון ולבניה אשרה עקרונית את התכנית להקמת רכבל נוסף מלבד זה שפעל כבר מ-1986 בין בת גלים לסטלה מאריס.

אחרי תרדמת נוספת, ב-2007, העיריה הכריזה על השקת התכנית בעלות של כ-180 מיליון שקל. ב-2008, אחרי שהתעורר החשש מגידול בהוצאות ההקמה, העיריה החלה בבדיקות כדאיות מעמיקות. אחרי עוד כ-6 שנים, ב-2014, ראש העיר דאז מר יונה יהב הכריז על תחילת הפרויקט תוך הבטחה שיתחיל לפעול בעוד שנה וחצי! ב-2016, משרד התחבורה נכנס לתמונה והבטיח לתמוך אף הוא בפרויקט שעלותו המעודכנת גדלה’ בינתיים, לכ-280 מיליון שקל. אך רק ב-2017 הונחה אבן הפינה לרכבלית.

ב-2018 החלו עבודות הבניה בפועל ועלותו המעודכנת צמחה לכ- 315 מיליון שקל. ב-2019 החלה הצבת העמודים הראשונים של ״הרכבלית״ אך הדרך להפעלתה היתה עוד ארוכה. תחילה נתגלו מחלוקות משפטיות בין החברות שזכו בבצוע מכרז הבניה. לאחר מכן, גם מגפת הקורונה עכבה את הבניה. ובשלב האחרון היו חילוקי דעות בעניין הפעלת הפרויקט (האם יופעל גם בשבת?)… בסופו של עניין, ב- אפריל 2022, כמעט 60 שנה אחרי שהרעיון הועלה לראשונה בעירית חיפה, הרכבלית יצאה לדרך!

קו הרכבלית לרבות התחנות תוכננו ע״י המשרד ״אדריכלים מנספלד-קהת בע״מ״.

האדריכלים מנספלד-קהת, מתכנני קו הרכבלית

משרד האדריכלים מנספלד-קהת צמח מתוך המשרד שנוסד ב-1935 ע״י פרופ׳ אל מנספלד, חתן פרס ישראל לאדריכלות (1965), מתכנן מוזיאון ישראל בירושלים (ביחד עם אדר׳ דורה גת). בנו, מיקי מנספלד, הצטרף למשרד ב-1972.

כיום, המשרד מנוהל ע״י ארבעה שותפים: מיקי מנספלד, חיים קהת, טל דויטש ודנה קהת. למשרד שני סניפים, בחיפה ובתל אביב ומעסיק כ-25 עובדים מקצועיים. תחומי התכנון של המשרד מגוונים: תכנון ערים, מגורים, מבני ציבור, מסחר ומשרדים, תשתיות , תרבות וספורט.

עם הפרויקטים שהמשרד תכנן בחיפה, נימנים: אצטדיון סמי עופר, מוזיאון הכט (אונ׳ חיפה), כיכר האודיטוריום וכמובן קו הרכבלית, לרבות התחנות ופרויקטים נוספים.

הרכבלית – הצלחה או החמצה?

סקר שנעשה לאחר 7 חודשי הפעלה ראשונים גילה כי בתקופה הנסקרת השתמשו ברכבלית כ-5000 נוסעים בממוצע ביום, לעומת כ-2400 נוסעים בשעה – כמות הנוסעים המתוכננת.

תוצאת הסקר מאכזבת למדי, אך לא מפתיעה, בהתחשב בעובדה שהתחנות הקיימות מצמצמות מלכתחילה את אוכלוסיית המשתמשים הפוטנציאלים ברכבלית. הן תחנת הטכניון והן זאת של האוניברסיטה נמצאות בשולי הקמפוסים, עובדה שאינה מעודדת שימוש ברכבלית אפילו בקרב הסטודנטים עצמם.

אין ספק כי אוכלוסיית משתמשי הרכבלית היתה גדלה משמעותית, אילו היו מוקמות תחנות נוסעים באזורי ההשקה בין הקמפוסים לבין שכונות המגורים השכנות, למשל באזור מרכז זיו בנוה שאנן או באזור רמות יצחק . תחנות נוסעים באזורים אלה היו הופכות את הרכבלית לכלי תחבורה ציבורית שימושי ביותר.

בהעדר תחנות באזורי המגורים, קרוניות הרכבלית נדונות לנוע ריקות ברוב שעות היום כאשר הסטודנטים עסוקים בלימודיהם בקמפוסים. התקווה שהתיירים יהיו אלה שימלאו את הקרוניות בשאר שעות היום, אף היא לא התממשה עד כה, בין היתר בגלל אי הפעלתה בשבת.

תודתי נתונה בזאת לאדריכלית אורליה קירמאייר, אדריכלית קמפוס הטכניון לשעבר, עבור עזרתה בהכנת הכתבה.

קוראים יקרים,

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.