כמה ימי חופשה מגיעים לכם? איך תחַשבו? מי זכאי ליותר? • כל מה שצריך לדעת

חופשות שנתיות במגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי בישראל • מצאו את ההבדלים

(חי פה)– הבדלים משמעותיים בין מספר ימי החופשה להם זוכים עובדים במגזר הפרטי, לבין מספר הימים שמקבלים עובדים במגזר הציבורי. הפער אף גדול יותר כשמדובר בעובדי מערכת החינוך, שמקבלים בנוסף לימי החופשה השנתיים, כ-30 ימי חופשה נוספים הפוזרים לאורך השנה.

לנושא החופשה השנתית משמעות רבה בעולם העבודה בישראל, והוא תופס מקום נכבד בתחום זכויות העובדים.

כשניגשים לבחון את נושא החופשות השנתיות לעובדי המגזרים השונים, עולה כי קיימים הבדלים לא מבוטלים בין המגזרים השונים – הציבורי הפרטי – בנוגע למספר ימי החופשה לה הם זכאים, על הזכויות הנלוות להם.

בכתבה זו ריכזנו עבורכם את הפרטים העיקריים בנושא, מהם תקבלו מבט מעודכן נכון לשנת 2024.

המגזר הציבורי כולל את עובדי הענפים המעניקים שירותים ציבוריים לתושבי המדינה – עובדי מדינה, רשויות מקומיות, עובדי חברות ממשלתיות וכן עובדי הגופים הציבוריים המתוקצבים על ידי המדינה.
המגזר הפרטי כולל אנשים פרטיים, בעלי עסקים וארגונים שאינם משמשים כסוכנויות של הממשלה או של רשות מקומית.

עובדי מדינה נהנים יותר

עובדי המדינה בישראל נהנים ממספר רב יותר של ימי חופשה בהשוואה לעובדי המגזר הפרטי. נכון ל-2024 זכאים עובדי מדינה למספר ימי חופשה הולך וגדל, זאת בהתאם לוותק שצברו:

עד 5 שנות ותק – 22 ימי חופשה.
5-10 שנות ותק – 24 ימי חופשה.
מעל 10 שנות ותק – 26 ימי חופשה.

מי מקבל עוד 30 ימי חופשה?

עובדי מערכת החינוך, בינהם מורים וגננות, נהנים מחופשות נוספות מעבר לימי החופשה השנתיים הרגילים, בשל אופיו של לוח השנה החינוכי. חופשות מערכת החינוך כוללות את החגים היהודיים ואת החופשות השנתיות בבתי הספר.

חופשת הקיץ – חודשיים (יולי-אוגוסט).
חופשות חגים – ראש השנה, סוכות, חנוכה, פסח, ושבועות – בסך הכל כ-30 ימי חופשה נוספים במהלך השנה.

המגזר הפרטי – חופשות לפי ותק

במגזר הפרטי גם כן נקבע מספר ימי החופשה השנתיים בהתאם לוותק שצברו העובדים:

עד 5 שנות ותק – 15 ימי חופשה.
5-10 שנות ותק – 17 ימי חופשה.
מעל 10 שנות ותק – 19 ימי חופשה.

עם זאת, ישנם מקומות עבודה פרטיים שמעניקים לעובדיהם ימי חופשה נוספים כחלק מהטבות העבודה, אך כאמור, אין מדובר על כלל מקומות העבודה.

האותיות הקטנות

על מנת להרחיב מעט, נעלה כאן חלק מפרטי התנאים החלים על כל אחד מהמגזרים – ההבדלים בזכויות העובדים השונות – פיטורין, גמישות בשעות עבודה, תנאים סוציאליים ועוד.

אם כן, עובדי המגזר הציבורי, כך מתברר, זוכים לתנאים סוציאליים מקיפים יותר לעומת אלה להם זוכים עובדי המגזר הפרטי. לעומת זאת, במגזר הפרטי מתאפשרת לעובדים יותר גמישות.

תנאים סוציאליים:
מבחינת התנאים הסוציאליים, המגזר הציבורי נוטה להציע תנאים סוציאליים מקיפים יותר לעובדיו, כולל ביטוחים פנסיוניים משופרים, ביטוחי בריאות מורחבים וקצבאות נוספות.

גמישות בעבודה:
במגזר הפרטי קיימת לעיתים קרובות גמישות רבה יותר בנוגע לשעות העבודה או ובאפשרות לעבודה מהבית, דבר שקיבל תוקף נוסף בעקבות משבר הקורונה ולאחריו.

אופי העבודה:
העבודה במגזר הציבורי נחשבת יציבה יותר, עם פחות סיכון לפיטורים – זאת לעומת המגזר הפרטי, בו חווים העובדים, לרוב, יותר מצבים של חוסר ודאות תעסוקתי.

ההבדלים בתנאי העבודה בין המגזרים השונים משפיעים, באופן טבעי, על שביעות ורווחתם הכללית של העובדים, אם זה בטווח הארוך בשל השפעתם על עתיד של העובדים, או בטווח הקצר בשל מקומו בחיי היום היום, בהיבטי החיים השונים.

תנאי ההעסקה יש בהם כדי לספק או לגרוע מהשקט הנפשי ואיכות חיי העובדים ומשפחותיהם, ובשל כך מחייבים את המעסיקים משני המגזרים לחשוב על דרכים לשפר את תנאי העבודה, במטרה לשמור על כוח עבודה איכותי ומסור, כך שכולם ירוויחו.