“נסראללה” לא רק בלבנון גם אצלנו בקרקעית הים בחיפה

כאדם שמבלה ארבע שעות בממוצע ביום בצלילות, כל יום...

יאיר וויטסון בן ה-13, תושב חיפה מצא טבעת בת כ-1,800 שנה בכרמל

(חי פה ארכיאולגיה) טבעת בת כ-1,800 שנה, שעליה חריתה...
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 140724
באנר קריית אתא קיץ 2024
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 140724

משטחי ענק של צידפת הפרנה פרנה התגלו במפרץ חיפה

(חי פה בים) - רבים הדיבורים על הגירה לישראל...

החטופים ישוחררו רק לאחר עליית השמאל לשלטון • דעה אורי לב

לפעמים המציאות טופחת על פני, ואני רואה את האמת…...

שוק תלפיות בחיפה – יצירה גאונית בשיפוץ אינסופי

בקצה המזרחי של רחוב סירקין, ניצב בניין שוק תלפיות,...

“נסראללה” לא רק בלבנון גם אצלנו בקרקעית הים בחיפה

כאדם שמבלה ארבע שעות בממוצע ביום בצלילות, כל יום...

רותי סגל • אלת פריון היצירה • ציירת ואוצרת חיפאית

ציוריה, ביתה ואוצרות מעונה של רותי סגל משרים על...

אבא ליום אחד…..וחוזר חלילה • סיפור קצר

מתאים לקריאה גם לילדים!

מתחם של שלושה מגרשי כדורגל שימש בעבר הרחוק את השחקנים בחיפה. עבר ישן שהיה קרוב להקמת המדינה. מגרשי הבכירים "מכבי" ו"הפועל" ובצד מגרש "הכוח" עליו זכיתי גם אני לשחק. מגרשי הבכירים גודרו בגדרות בטון ובקצה העליון, הוטבעו שברי בקבוקים חדים למניעת התפלחות למגרש, או ישיבה על החומה. שלוש אפשרויות עמדו בפני הילדים שהשתוקקו לצפות במשחק ליגה. אפשרות ראשונה לקנות כרטיס, דבר שלא היה בהישג ידינו. האפשרות השנייה להתפלח, או השלישית, לאמץ אב חדש לעשרים דקות. כרטיס מבוגר איפשר לקונהו להכניס גם את בנו הקטן למגרש.

היצמדות לתור הכניסה למגרש אפשרה בנימוס רב בקול עצוב ומסכן, לבקש מאחד המבוגרים שיכניס אותך למגרש כבנו. התור מורכב מגברים חובבי כדורגל וכל שעליך לעשות זה לבחור מישהו שיכניסך למגרש ותו לא. יש שהיו מחפשים מישהו כלבבם. אבא נחמד וטוב, אולי דמי כיס נדיבים. בדרך כלל הם נשארו בחוץ, כי כל אחד מהממתינים היו לו צאצאים משלו ושמח לברוח מהם לכמה שעות כדי לצפות במשחק בשקט.

החוק הזה לא קבע אם הילד בן שנה או בן חמישים. כל סדרן בכניסה על פי מצב רוחו באותו היום קבע את גורלך. פנימה או החוצה. למשל בחור מבוגר בן עשרים שקנה כרטיס, לא יכול להכניס את בנו בן החמש-עשרה וזה חבל.

מי שלא השכיל לפתח מיומנות בפיענוח שפת גוף, נשאר בחוץ. צריך להבחין בתזוזה של אישון ולדעת: "זה אבי מעתה ועד.. עשר דקות." כל האבות הפוטנציאלים שלך עומדים בתור. מבט קצר אל תוך עיניך והנהון ראש מצדו מודיע לך שהוא האב הנבחר. ברגע שנכנסת למגרש אתם נפרדים כידידים, ויש סיכוי סביר שאת האב הזמני הזה לא תפגוש לעולם, לא תקבל דמי כיס שבועיים ולא יעלה אתך לתורה ביום בר-מצוותך.

היו שבתות שקהל הנכנסים לא רצה לאמץ ילד, או ששבעו משלהם ולא רצו לשמוע על רעיון האימוץ. או אז הופעלה האפשרות השלישית שהייתה קשה אך מלאת סיפוק מקצועי. ההתפלחות. כחובב ספורט עני עליך לפתח מיומנויות רבות כגון כושר אלתור, כושר גופני, שחקן אופי עם זיקה לתיאטרון וכמובן פסיכולוגיה קלינית. ככל שהידע מורחב בכל תחום, הסיכוי לראות משחק גובר.

בצדי המגרש גדרות תיל מסולסלים, לכאורה, בלתי עבירים. הם אכן כאלה לאזרחים רגילים אך לא לילדי קומנדו. תוך סכנת כריתת נתח בשר מהרגל או הישבן כולל חלילה פיסת מכנסיים. לך תיתן הסברים לאמך היכן הפיסה החסרה. "אימא טיפסתי על חומה של שלושה מטר גובה וישבתי על שברי בקבוקים, אבל נזהרתי מאד כשעברתי בין גדרות התיל שהיו סביב". אסור להגיע למצב כזה.

מחפשים נתיב בתוך התיל עד שמגיעים למרגלות החומה המקיפה את המגרש. היה עלינו למצוא ציוד שיעלה אותנו לגובה של כשלושה מטרים. קרשים, עזרה אחד לשני וחורים בתוך הקיר שאפשרו לדחוף רגל לטיפוס. בסופו של דבר להתיישב על החומה. מתחיל חיפוש מיקום לישבן בינות לשברי הזכוכית הבולטים מהחומה. בתנוחה מסוימת זה התאפשר ואז הושבתי את הישבן העדין והחמוד שלי על שברי הזכוכית, בציפייה לראות את גיבורי הכדורגל.

לא אחת הסתיימה הישיבה במכנסיים קרועות, במקרה הטוב, ולפעמים גם בשר הפילה העדין נפצע. לעיתים רחוקות התאפשר גם זינוק לתוך שטח המגרש ואז ללא מאמץ צפיתי במשחק כשאני יושב על מושב מבטון אמיתי ללא אב מאמץ שעושה טובה שבוחר בך וללא זכוכיות צבעוניות הננעצות בישבן.

שחקני חיפה שהערצתי והכרתי גם מהאימונים בהם צפיתי לעיתים מזומנות, היו כמובן: אשר אלמני, אברהם מנצ'ל, ג'וני הארדי, "פיצל'ה", אהר'לה פרנקפוטר והשוער שולץ שהיה לפני דוידוביץ האבא של …. בתנאים כאלו זכיתי גם לראות שחקנים כמו יעקב חודורוב, גלזר, ויסוקר, סטלמך, אשר בלוט ועוד רבים וטובים והסליחה עם אלו שלא הוזכרו.

ההנאה מהמשחקים הצדיקה את הקרעים בבשר ובבגדים, לא לדעת אמי כמובן, שהייתה מתפלצת לו ראתה את המשטח עליו מונח ישבני העדין.
-אילן סגל –


צרו קשר עם חי פֹּה: בוואטסאפבמייל

אילן סגל
אילן סגל
אילן סגל נולד וגדל בשכונת הדר הכרמל בחיפה, מספר על הוויי ילדותו.

כתבות קשורות לנושא זה

2 תגובות

  1. אצלנו היה יציע הקמצנים בסטלה מאריס עם משקפת.אבל אחד הזכרונות היפים בקרית אליעזר זה כשהיו פותחים בדקות האחרונות את השערים בשביל המזדרזים לצאת ובעצם זה גרם לכניסת כל הממתינים שקיוו לראות עוד משהו מהמשחק ולעיתים משחק שלם של תיקו מאופס למשלמים הסתיים בשער מכריע ולעיתים עוד אירוע של כרטיס אדום שגרם להרגיש שהרווחת יותר מהמשלמים

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

שרפה בשטח פתוח

מכבאות והצלה לישראל נמסר לחי פה תאגיד החדשות: היום, שישי 26/7/24 פועלים לוחמי האש מתחנת חיפה בפיקודו של רשף יובל ברק בשרפה שפרצה בשטח פתוח...

חיי נערות ונשים: מה בין האומן ליצירתו? • לילי מילת תופסת מדף

יש את הכותרות האלה שישר גורמות לי לתפוס את הראש תוך כדי שאני שואלת בייאוש, בקול רם: לא… גם את?! כך היה לי עם...

דירת מגורים עלתה באש ברחוב יד לבנים בחיפה

(חי פה) - דירה עלתה באש בדרך יד לבנים בחיפה. אין נפגעים, אך נגרם נזק כבד לדירה. צפו בשידור שצילמה קוראת חי פה - אולה...

צעיר נפצע באורח בינוני כתוצאה מהתהפכות טרקטורון

מאיחוד הצלה נמסר לחי פה: צוותי הרפואה של איחוד הצלה העניקו סיוע ראשוני לצעיר (כבן 17) שנפצע בינוני כתוצאה מהתהפכות טרקטורון ברחוב סירקין בקרית...

משתגעים מאהבה – על הלהט, ותהפוכות הנפש שבהתאהבות

כשפגשתי את אלה בפעם הראשונה היא אמרה "אני מאוהבת, וזה הדבר הכי נפלא שקרה לי בחיים". חיוך ענק היה מרוח על פניה, ובכל פעם...