יעל פלצור מחיפה • מתנדבת מצטיינת שנבחרה מתוך מאות מתנדבים

יעל פלצור, חיפאית חיננית מלאת אנרגיות טובות ביקשה לתת מעצמה ולהתנדב למען הקהילה. היכרות ראשונית עם איל״ן חיפה ובפרט עם בית מרים, יצרה חיבור מדהים.

להלן הפרטים והפרסום על אודות זכייתה כמתנדבת מצטיינת:

*גאים ושמחים לבשר על זכייתה של יעל פלצור, מתנדבת בבית מרים, בתחרות סיפורי התנדבות של מועדון 'באר המשאלות'!*

סיפורה המרגש של יעל על התנדבותה בבית מרים, היה אחד מתשעת הסיפורים שזכו וקיבלו פרס בתחרות וכך כתבה:

״בזמן הקורונה לפני יותר משלוש שנים התחלתי להתנדב באיל"ן – מעון יום בית מרים – קריית חיים. כל יום רביעי משמונה וחצי בבוקר עד אחת בצהריים, שובצתי בסדנת הטקסטיל ואני עושה עבודות יד עם משתקמים.

נ' היא משתקמת צעירה על כיסא גלגלים, שלא מדברת ולא מתקשרת עם הסביבה.
היתה נכנסת לסדנא שקטה צופה מהצד ללא תעסוקה, הייתי בטוחה שהיא מוגבלת לגמרי ולא מסוגלת לכלום.

חייבת לציין שאני אוהבת מאוד מוזיקה, בבוקר בודקת מי נמצא בחדר ולפי הנוכחים משנה את המוזיקה הקצבית בהתאם לשפה ולבחירה האהובה עליו. המוסיקה גורמת לי לעבור בקצב בין המשתקמים בריקודים ושמחה בזמן שהם עובדים.

תיאורים מההתנדבות:

שמתי לב שנ' מגיבה לקצב שלי בצרחות של אושר כל פעם שאני מולה, אני רוקדת ומבקשת ממנה להרים ידיים והיא נענית לי. הייתי בשוק שיש תקשורת בינינו.
בינתיים, גם נמצאה עבודה שנ' יכולה לעשות בטקסטיל, בעבודות רקמה בצמר, אני משחילה את המחט עם הצמר בעבודה והיא מושכת את החוט, דבר שגורם לה אושר.
עושה לי כל כך טוב לראות ולהרגיש אותה מאושרת. כשהיא רואה אותי במסדרונות בית מרים היא חורקת מאושר וזה מאוד מרגש אותי.

ו', היא אישה מבוגרת על כיסא גלגלים, אישה מאוד שמחה ומצחיקה. שמתי לב שתלויה לה שקית קרועה על כיסא הגלגלים עם הארנק והחפצים האישיים שלה. בלי שביקשה הפתעתי אותה בתיק ג'ינס שתפרתי ורקמתי עליו את שמה ופרח (בזמני הפנוי בבית) שמתאים בדיוק למידות כיסא הגלגלים שלה. ו' שמחה כל כך וכל פעם שאני מגיעה לבית מרים היא מראה לי את התיק ומספרת שכולם מתפעלים ממנו. הצוות בבית מרים שראה את התיק אמר לי שהתיק מאוד מקורי ויעיל.

א' היא משתקמת הנעזרת עם הליכון. קשה לה לעמוד לאורך זמן. יום אחד ראיתי אותה בוכה. היא סיפרה לי שיש טיול למשתקמים והיא לא יכולה לצאת אליו כי אין מי שילווה אותה. ביקשתי יום חופש מהעבודה ומאז בכל הטיולים של בית מרים אני מלווה את א'. מאז התחברנו מאוד, יותר מכל משתקם אחר.

א' סיפרה לי שהכי קשה לה בחגים ובחופשות הקיץ כאשר אין פעילות בבית מרים והיא נאלצת להישאר בבית ללא חברה וללא תעסוקה, כי אין מי שיוציא אותה. מאז, בחופשות הארוכות אני מבקרת אותה בבית. לקחתי אותה כבר לטיול בטיילת בחוף הים בחיפה וביום אחר לקחתי אותה לטייל על הגשרים התלויים בעיר נשר, אזור ירוק ומקסים. שם היא לא יכלה ללכת עם ההליכון בגלל השביל הקשה. השארנו את ההליכון ברכב שלי והיא נתמכה בי והלכה יפה מאוד למרות הקושי ללא הליכון. ראיתי על פניה את האושר והשחרור.

כשאני נכנסת לבית מרים גם הצוות מחבק אותי וגם חלק מהמשתקמים. שאלתי את ליאת, האחראית על הטקסטיל, אם את כל המתנדבים בימי השבוע היא מחבקת כך, והיא אמרה לי שרק אותי. ליאת אומרת שאני בת בלי גיל (אני בת 62) ושהיא אוהבת את הקצב שלי.

יעל מספרת לחי פה תאגיד החדשות:

אני כל כך אוהבת להגיע בימי רביעי לבית מרים, אני מרגישה מלאה ומאושרת, והרבה פעמים אני מרגישה שאני מקבלת הרבה יותר ממה שאני נותנת. הזמן רץ לי מהר. בבית מרים יש דו קיום מדהים ושוויון בכל הדתות, הצוות מדהים ומשקיע מאוד המקום מטופח ונקי.
זכיתי. אני מאושרת מאוד !!

יעל – את השראה לכולנו! מעריכים מאוד את תרומתך ומוקירים את עשייתך באיל"ן.