תחנות האוטובוס בחיפה • "אי אפשר לשבת, הכול מטונף ומסריח"

(חי פה) - תושבים ומשתמשי התחבורה הציבורית בחיפה מתריעים...

מערכת הבריאות נערכת לגל תחלואה • החורף מתקרב

(חי פה) - שפעת, קורונה ו-RSV (וירוס הפוגע בדרכי...

עדכון דרמטי: מדוע נכשלה הפעלת מערכת ״אור יקרות״ במלחמת יום הכיפורים?

בהמשך לכתבה הקודמת אני מבקש  לחדד באופן משמעותי את...

היזהרו ניסיון הונאה • הודעות SMS מתחזות לחברת החשמל

(חי פה) - הודעות טקסט (SMS) המתחזות להודעות מטעם...

היכן אותם הפזמונים

ביום שישי, 18 בספטמבר, ימלאו 14 שנים לפטירת המשורר,...

סימן השאלה המוזהב

רק לפני כמה חודשים הכנסתי לכיתה שלי את הקסם...

סונטת סתיו | רבקה גיל-שפילברג

שיר שכתבה משוררת חיפאית רבקה גיל-שפילברג, חברה באגודת...

"מלאכת כתיבה יפה שמיכל שלו מגישה לי כקוראת" / לילי מילת "תופסת מדף"

אני די בטוחה שגם לכם יש ספר כזה שקראתם ואתם ממליצים עליו בביטחון מלא אבל אם שואלים אתכם על מה הספר, אין לכם שום מושג. מה שנותר אחרי שנים רבות שחלפו שאז קראתם אותו זו רק השורה התחתונה – שם הספר והסופר או הסופרת והידיעה: כן, זה היה ספר טוב.

שבועת רחל / מיכל שלו

כך אני עם הספר שבועת רחל של מיכל שלו, שסביר להניח קראתי בשנה שיצא לאור או מעט אחרי – 2003-4 כזה. מפליא שגם כשאני קוראת את תקציר הספר, דבר לא מנצנץ במאגר הזיכרון לטווח ארוך. 

חברתי הטובה, לצידה אני כותבת בימי רביעי את הטור הזה, טענה בחוכמה שאלו "ספרים שליד הספרים". את קוראת אותם והם שואבים אותך בקטע טוב, אבל הם לא הספר שנשאר בספרייה הפרטית. ואין בכך לגרוע מן הכתיבה הנוגעת של מיכל שלו. אגב, גם חברתי ציינה בוודאות ששבועת רחל הוא ספר שתמליץ עליו בהחלטיות וגם היא, כמותי, לא זוכרת ממנו דבר.

אם כן, סיכמתי עם עצמי, כנראה אי שם באותה שנת 2004, שמיכל שלו היא סופרת שאמשיך לקרוא. כך, נאספו להם עוד שניים מספריה באמתחתי.

שקרים קטנים / מיכל שלו

אפופה בנוסטלגיה של הקריאה ההיא, פתחתי את יום שישי האחרון, באופן סימבולי – יום האישה, עם שקרים שקטים. חשבתי שאקדיש לו שעה שעתיים בבוקר ועוד מעט לפני השינה.

לפי קצב הקריאה שלי והזמן שיש לי להקדיש להם, הנחתי שאסיים ביום ראשון או שני. בסופו של דבר, עם הפסקות בישולים קצרות, מפגש בוקר עם חברה, משחק רמי אבנים עם המשפחה המדהימה שלי ואולי איזו מקלחת ארוכה, מעט לפני חצות הלילה, הזמין אותי האיש לצפות יחד באיזה סרט.

אולם אני עמדתי בפני 30 העמודים האחרונים של סיפורי הבניין הרב-גוני בפלורנטין ואין סיכוי שהייתי משאירה לבדה את סיון, גיבורת הספר, להתמודד עם הסוד ששמרה אצלה עשרות שנים.

סודות משפחתיים

סודות משפחתיים הם חלק מהחיים, אני יודעת. אני גם מבינה מאיפה הם באים, לרוב מכוונות ממש טובות, לפחות לצד אחד של הסיפור. אך סודות כאלה, לדידי, צועדות בבטחה, בשעל הכוונות הטובות שלהן, כל הדרך לגיהינום.

לרוב, מי שישלם עליהם לא יהיו בעלי הסוד. המחיר הגבוה נגבה מאלו שקהו שיניהם בזמן שאבותיהם אכלו בוסר. מיותר לציין, שאני מתעבת סודות משפחה ונראה כי ספרים שעוסקים בגילוים מרתקים אותי. 

אי אפשר שלא לאהוב את סיון. כל כולה לב גדול ואת רוצה לחשוב על עצמך שיש בתוכך סיון כזאת, שתכיל גם את מיכל השכנה חולת הנפש בפלורנטין והדברים שהיא עושה למענה ולמען אנשים כמו מיכאיל השיכור מפינת הרחוב, הכול כמו שאומר הביטוי "ביום עבודה", תוך כדי התמודדות עם הסוד המאכל, מביאים לידי דמעות ביופיים.

אין להבין מכך שסיון היא דמות עגולה ומשעממת. להיפך, דווקא המורכבות שבה ועדיין היכולת שלה לנקוט פעולות קטנות ומלאות יופי, שבתה את ליבי.

השמות בַּמְבִּי ויַעַל הופכים להיות לגיטימיים לגמרי

יחד עם זאת, יש משהו שאני ממש לא אוהבת בקריאה ויכול לגרום לי להפסיק לקרוא ספר, גם אם הוא טוב והוא – שמות גרועים או הזויים. בספר שקרים שקטים, יש את בַּמְבִּי, אחות של סיון. כן, קראתם נכון, בַּמְבִּי כמו של דיסני וזה לא כינוי, זה באמת השם שלה. ויש אל יַעַל, הגיס של סיון.

אבל אני יכולה להבטיח לכם דבר אחד בכל הנוגע לספר זה – די מהר בַּמְבִּי ויַעַל הופכים להיות לגיטימיים לגמרי, כאילו הכרתם תמיד אנשים עם שמות כאלה. וכיום, כמעט שבוע אחרי שנתקלתי בהם, אני נתקפת חמימות כשאני חושבת עליהם, כי הם עולמה של סיון והתחושה שלי כשסיימתי את הספר היא שאני חלק מהעולם הזה, שזו כאילו זכות שנתנו לי להשתתף. 

אחרי שתקראו את הספר, תרגישו כאילו ביקרתם פיזית בפלורנטין התל אביבית, גלשתם גלים בים הישראלי לצד החופים החלומיים בברזיל והמבט האנושי שבכם יתחדד. זו מלאכת כתיבה יפה שמיכל שלו מגישה לי כקוראת ואני מוקירה לה תודה על כך. בנוסף, תקבלו תזכורת לתקופת הקורונה, שנדמית כה רחוקה ולמה שהוציא מפגינים רבים לרחובות מידי שבוע. יש כאן הבעת דעה פוליטית דרך הסיפור.

כעת, כמה ימים אחרי הקריאה, אני זוכרת את העניין הזה יותר דרך הערות שרשמתי לעצמי ופחות מהסיפור. אני כן מציינת זאת אך חשוב לי להבהיר שלא משנה מה דעתכם הפוליטית, זה לא מוסיף או גורע, לדעתי, מהסיפור עצמו.

לאור כל האמור, ודאי יפתיע כשבנוגע לשאלה אם נשאר או משוחרר בספרייה הפרטית שלי – אענה כי שקרים שקטים שלי מיכל שלו משוחרר. חברתי כאן אמרה עוד דבר מדויק; עבורי, ספר זה הוא לא אלמותי. מפאת המקום הפיזי המוקצב לספריי, אני חייבת לדייק את בחירת הספרים הנשארים והוא לא אחד מהם. אני כן יודעת, בוודאות, שאקרא עוד ממיכל שלו. אני כן יודעת, בוודאות, שאמליץ על ספר זה בדיוק כמו על שבועת רחל. 

ציטוט נוקב שנשאר עמי מהספר:

 שקר, ככל שעובר הזמן, קשה להשתחרר ממנו, והוא הופך להיות חלק מהגוף שלך, כמו דפיברילטור פנימי מושתל, שהאלקטרודה שלו נטמעת בכלי הדם וכדי להוציא אותה אם היא מזדהמת, צריך ניתוח לב פתוח.

פרטי הספר: 

שקרים שקטים מאת מיכל שלו, הוצאת כנרת, זמורה, דביר, 2021.

קריאה נעימה ושמילים טובות יהיו לצדכם תמיד,
לילי

האם הכתבה עניינה אותך?

צרו קשר עם חדר החדשות: בוואטסאפבמייל

לילי מילת
לילי מילת
חיפאית שמצאה את ביתה בקיבוץ ליד הכנרת. אוהבת קפה, ים, אנשים ותרבויות. יועצת פנג שואי וסופרת. עובדת על למצוא את הדופק הסדיר והמשתנה בבתי המגורים ובסיפורים. סיפורים קצרים פרי עטה, באנגלית ובעברית, פורסמו באסופות שונות וברחבי הרשת ואף זכו בפרסים. ספריה: בית התאומים המסתובב (הוצאת סער), כלת הים (הוצאת מטאור), בת מספר ארבע (הוצאת מטאור). לקריאת סיפורים קצרים והיכרות נוספת, בקרו באתר הבית של לילי: קישור

כתבות קשורות לנושא זה

4 תגובות

  1. תודה רבה אורנה!
    שימחת אותי.
    לאור מה שרשמת וההנאה שהפקתי מקריאת שקרים שקטים, אני די בטוחה שתהני ממנו.
    תודה על המלצתך – מוסיפה את ״רחמים״ לרשימת הקריאה שלי.
    ואישית, אין כזה דבר ספר ׳ישן׳ מבחינתי, אם לא קראתי אותו אז הוא חדש לי:)
    המשך קריאה טובה ונתראה בטור הבא.

  2. שלום לילי,
    שמחתי לקרוא את התרשמותך מהספר שקרים שקטים של מיכל שלו. לעניות דעתי, מיכל שלו הינה הסופרת בין הטובות ביותר במדינתנו הקטנטונת. אני אישית מחזיקה ברשותי 8 ספרים של מיכל שלו ולא נפרדת מהם ואפילו לא בשל השאלה.
    כתיבתה של מיכל מאד מרגשת אותי ונוגעת לליבי, וכל ספר שלה הוא אוצר בפני עצמו. (ופעם אף שלחתי לה את התרשמותי מאחד מספריה). את שקרים שקטים טרם קראתי וככל הנראה אעשה זאת בקרוב מאד.
    תודה לך לילי על המלצתך לספר זה. ואם יורשה לי, אמליץ לך לקרוא את ספרה "רחמים" אמנם ישן אבל "גדול" .
    קריאה מהנה.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

המזהם משלם: מאסר, קנס וחילוט רכוש לבעלי חברת פסולת פיראטית בצפון

(חי פה) - בית המשפט המחוזי בחיפה גזר שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס של 450 אלף שקלים וחילוט רכוש על בעל חברת קוברה...

סוכות בטירת כרמל: מסיק זיתים, יצירה, צעדת עין קדם והקפות שניות | 29.9.26-3.10.26

טירת כרמל מתמלאת אווירת חג עם שורה של אירועים ופעילויות לכל המשפחה לרגל חג הסוכות. העיר מציעה חיבור בין טבע, תרבות וקהילה, ממסיק זיתים...

ביקור שגריר תאילנד בחיפה: מסעדה מקומית נבחנת לתו איכות בינלאומי יוקרתי

(חי פה) – ביקורו של שגריר תאילנד בישראל, מר בוניאריט ויצ'יאנפאן, במסעדת פאן בחיפה, הפך לאירוע משמעותי עבור הקולינריה המקומית. הביקור נערך במסגרת קמפיין...

גבר בן 69 התמוטט ברחוב – פונה לבית החולים לאחר החייאה מוצלחת

(חי פה) - גבר בן 69 התמוטט היום ברחוב הראשונים בקריית חיים. כונני ארגון הצלה וחובשי מד"א ביצעו בו פעולות החייאה מתקדמות, שבסיומן חזר...

12 נפגעים בתאונות דרכים בכל שעה, ביום הכיפורים

(חי פה) - עמותת אור ירוק מפרסמת נתונים מדאיגים לקראת יום הכיפורים: 295 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים במהלך יום הכיפורים בשנת 2025 –...