בחיפה, צפונית לשכונת רמת אלון ישנו מצוק שמכונה "קיר העורבים". במצוק יש מערה עם מספר גומחות. בחפירות שנעשו באתר הסמוך לו, בראשית המאה 20, נמצאו כלים שיכולים להעיד על כך שהייתה שם התיישבות פרה היסטורית. במקום הזה עברה פעם דרך עתיקה שחיברה את שקמונה לעוספיה של היום, וישנם שרידים של מבנה גדול שיתכן ושימש כחווה חקלאית בתקופה ההליניסטית.
אברהרד פון מילינֶן
ראשון החופרים לחקור את האתר היה אברהרד פון מילינֶן (1861 -1927) דיפלומט וחוקר שוויצרי שחקר את הכרמל ותיעד את ממצאיו בספרו Beiträge zur Kenntnis des Karmels, שראה אור בלייפציג בשנת 1908 בהוצאת Baedeker.
הספר תורגם לשפה העברית ויצא לאור בשנת 2013 בהוצאת מאגנס, בתרגומם ועריכתם המשותפת של פרופ' אהרון גבע קלינברגר ופרופ' יוסי בן-ארצי (הכרמל של פון מולינן, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים 2013).
אברהרד פון מילינֶן הגיע לחיפה בין השנים 1907-1908 ושהה במלון "לוּפטקוּרהאוּס" בכרמלהיים שעל הכרמל. במהלך התקופה הזו סקר את האתר ומהמחקר שלו עולה שהאנשים ששכנו באזור הזה, בתקופה הפרה היסטורית, יצרו בו כנראה אתר פולחני.
לאורך השנים נעשו באתר חפירות נוספות: בשנת 1956 בוצעה חפירה על ידי א' ורשנר, בשנת 1966, חפירה נוספת על ידי אברהם רונן ויעקב עולמי וחפירות הצלה שבוצעו בשנת 1993, בניהולו של זאב ייבין מרשות העתיקות.
מי ישמור על פנינה זו
הסתובבתי ליד קיר העורבים ומשם עשיתי דרכי באדמה הבוצית (אחרי 14 ימי גשם רצופים שהיו בחיפה) אל עבר האתר העתיק. פה ושם כבר החלו לבצבץ פרחי בר ואפילו ראיתי שפן סלע שחמק אל הסלעים העתיקים. הצמחייה באתר מרשימה ובין היתר כוללת אלון המצוי, קטלב מצוי והדס מצוי. חבל שאין שילוט שיסביר מהו המקום ומהי חשיבותו ההיסטורית.
לא רק קיר העורבים
בחיפה יש לא מעט אתרים עתיקים, ביניהם תל אבו הואם שלצד מפרץ חיפה, תל שקמונה, חורבת קסטרא, חיפה אל עתיקה, מבצר ראש מיה והאתר של קיר העורבים שבו נמצאו כלים מהעידן הפרה היסטורי, ביניהם כלי קרמיקה ומטבעות מהתקופה ההלניסטית.
קיר העורבים, שמכונה לעיתים גם "מצוק הסטודנטים" כי יש צעירים שמגיעים לשם במיוחד כדי לטפס על הקיר, נמצא בין רחוב יערי לרחוב חסידי אומות העולם ברמת אלון, קרוב לרחוב מל"ל.
יש להוסיף שבאזור קיר העורבים ישנם עשרות עורבים, שהמקום קרוי על שמם.
נדיר ביותר (:
כתבה מהנה ומעשירה ידע. מקום שלא ידעתי עליו.
קיר טבע אכן מה מקסים. שבת שלום ומבורך לך סברינה
מעניין, תודה.
לחיפאי
תודה על התובנות תמיד שמחה ללמוד
תודה על המידע המעניין והמבואות לקריאה נוספת
מעניין לציין, תל אבו הוואם הוא שדה בור שטוח כיום ללא שום סממן ארכאולוגי כלשהו. קבור בחלקו תחת מתקנים של חברת חשמל, וגשר כביש 22.
מעניין לדמיין איזו חלקת אלוהים הוא היה בעבר, עם שפך הקישון בצמוד, שדות פורחים, וחוף ים צלול. היום חוף שמן הוא אזור כעור של זוהמה ומתקני תעשייה ברוטלים.
כמי שנולד ב 1961 וגדל ברמות רמז כ-2 עשורים פלוס, תרשי לתקן השם השגור הוא סלע קומותים ולא מצוק העורבים. שיחקנו שם בילדות ובבחרות קיצרנו את הדרך לטכניון משם וכן במשך השנים לשכונת זיו ובילדות לגן שרה המעבר היה דרך סלע קומותיים משם לכביש ולחילופין כשעלינו בחזרה יצאנו ברחוב דורות ליד תחנת הטרנספורמטורים של חח"י.