תחנת הרכבת חיפה מרכז השמונה • היחידה שנבנתה ע״י המנדט הבריטי בישראל

בכיכר פלומר, במרחק של כ-500 מ׳ מערבית משער פלמר, השער המרכזי של הנמל, שוכנת תחנת הרכבת חיפה מרכז (השמונה), עוד בניין שהוריש המנדט הבריטי למדינת ישראל.

תחנת הרכבת המרכזית בתקופת המנדט

במסגרת פרויקט הרחבת נמל חיפה, המנדט הבריטי החליט על בניית תחנת רכבת מודרנית, בקרבת הנמל החדש. הבניין נבנה על השטח שיובש לצורך בניית הנמל, במקביל לרחוב החדש, “דרך המלכים”, דרך העצמאות דהיום. התחנה נבנתה ב-1937. היא אפשרה לנוסעים שירדו מהאוניות שהגיעו לנמל להעלות ישירות מאולם הנוסעים אל הרכבת שהובילה אותם למרכז הארץ. הכיכר הנרחבת שלפני התחנה (מגרש החניה דהיום) נקראה ע”ש הנציב העליון השני, הרברט פלומר.

תחנת רכבת זו היתה היחידה שנבנתה ע״י המנדט הבריטי בא״י. בניין התחנה הוא דו- קומתי שכולל אולם נוסעים בקומת הקרקע ומשרדים בקומה העליונה. הבניין מחופה האבן בעבוד עדין, מעוצב בהשראת בסגנון הבנילאומי.

טירת כרמל  – רחב
תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה (איור: דוד בר און)

הרברט פלומר (Plummer)

כאמור, הכיכר לפני בניין התחנה נקראת ע״ש הרברט פלומר. לורד הרברט פלומר היה קצין בריטי בדרגת פילדמרשל שכיהן כנציב העליון השני של ארץ ישראל מטעם המנדט הבריטי בין השנים 1925- 1928. היה זה הנציב היחידי שבתקופת נציבותו לא היו מאורעות דמים בין יהודים לערבים.

קליפורד הולידיי (Holliday), אדריכל הבניין

התחנה נבנתה ע״פ תוכניותיו של מיודענו, האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי, מתכננן הבניינים בצד הצפוני של דרך המלכים. באופן טבעי, הוא תכנן את בניין התחנה בדרך שתתאים לסגנון החזיתות של בנייני דרך המלכים. כזכור, הולידיי היה מעורב (בתפקיד יועץ) גם בתכנון המרכז המסחרי החדש שנבנה ברחוב הבנקים דהיום.

האפליקציה של חי פֹּה…

הנצחתם של 8 עובדי הרכבת

ב-16.7.2006, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, פגעה קטיושה במוסכי הרכבת בחיפה והרגה 8 מעובדי רכבת ישראל. כשנה לאחר מכן, החליטה רכבת ישראל לשנות את שם התחנה ל״תחנת רכבת חיפה מרכז- השמונה״ ובכך להנציח את זיכרם של העובדים שנהרגו בהפגזה.

תודתי נתונה בזאת לאדריכל ואליד כרכבי, המנהל לשעבר של מח׳ השימור של עירית חיפה, על עזרתו בהכנת כתבה זו.

מבנה לשימור

מבנה התחנה הוכרז כ״מבנה לשימור״ ע״י עירית חיפה והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הבניין שומר על אופיו המקורי למרות בצוע התאמות שונות שנדרשו עם חלוף הזמן ע״י התפתחויות הטכנולוגיה.

קוראים יקרים, 

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.

דיור מוגן – רחב
הגיבו כאן לכתבה

29 תגובות
  1. ד"ר דוד בר און אמר/ה

    ל- אורנה עטר:
    תודה רבה על תגובתך המחמיאה. אזכיר רק שהתחנה דהיום שונה מהתכנון המקורי ובכל זאת, לא הצלחנו לקלקל הכל…

  2. אורנה עטר אמר/ה

    ד"ר בר און היקר,
    אני תמיד עוקבת אחר כתבותיך המעניינות והמרתקות, (לא תמיד מגיבה) אבל הפעם הרגשתי צורך להגיב.
    אני באופן אישי תמיד, תמיד משתמשת בשירותי הרכבת מתחנה זו, ותמיד תהיתי בליבי מי זה "הגאון הזה" שתכנן את התחנה הזו עם כ"כ הרבה מחשבה להקל על ציבור הנוסעים בכמה שפחות מדרגות "לטפס" אליה, עם כזאת נוחות לגישה לרכבת עצמה.
    אז תודה לך על האינפורמציה, למדנו דברים חדשים.
    יישר כוח לך על עבודתך המסורה.
    בברכה,
    אורנה נורית עטר

  3. פרלה אמר/ה

    אל חן מלינג: תודות לתגובתך בנושא שיפור ההגעה אל מוזיאון הרכבת. מאחלת הצלחה בשיפור הסוגייה :).

  4. דוד בר און אמר/ה

    ל-זושא:
    רב תודות על מילות ההערכה, חג שמח!

  5. ד"ר דוד בר און אמר/ה

    לחן מלינג:
    לא הטלתי ספק בעובדות המתועדות בארכיון המוזיאון. התכוונתי לומר שהיות ואני מתבסס על מאמרי ויקיפדיה, יתכנו אי-דיוקים היסטוריים שמוקורם במקורות הללו. לכן מופיעה ההערה בסוף הכתבות שמתייחסת למגבלות הנובעים ממצב זה.

  6. זושא אמר/ה

    אני מאד אוהב את האיורים המקסימים של דוד בר און. הם מלאי חן.

  7. חן מלינג, מנהל מוזיאון הרכבת אמר/ה

    פרלה, אני חולק את רצונך לראות הגעה למוזיאון הרכבת ברכבת. כמו שכתבת, לפני כ-6 שנים התחלנו להפעיל שירות מיוחד מוגבל אל המוזיאון בעת אירועים גדולים.
    אנחנו פועלים להרחבת שירות זה למועדפים נוספים ולצורך כך עלינו להתגבר על משוכות תפעוליות, טכניות, בטיחותיות וכספיות רבות. בתור חלק מחברת רכבת ישראל, עלינו להתייחס ביראת כבוד לחיי המבקרים ולשלומם, כמו גם לכספי הציבור שמאפשרים את פעילות המוזיאון, וזאת בלי להפריע לרכבת ישראל למלא את ייעודה הציבורי.

  8. חן מלינג, מנהל מוזיאון הרכבת אמר/ה

    ד"ר בר און, אבקש לחדד ולהבהיר שלא התבססתי באמירותי על ויקיפדיה או על מאמר כזה או אחר, אלא על מסמכי מקור, שרטוטי אדריכל ותמונות היסטוריות שנמצאים באוסף עליו אני מופקד, ושפתוח לעיון הציבור הרחוב (בתיאום מראש).

  9. אייל אמר/ה

    המצב האידאלי הוא שהרכבת תמונהר מחוף הכרמל ותצא בצ'ק פוסט במרכזית המפרץ. משם קו רכבת פרברי יחבר אותה לתחנת קרית הממשלה ובת גלים. קו רכבת מהיר בין תל אביב למרכזית המפרץ שימונהר דרך ההר כמו מנהרות הכרמל למעשה יאפשר סילוק המסילה החוצצת את חיפה כיום. בנוסף פיתוח תחנת חיפה מרכז ותחנת בת גלים כחלק ממרקם חדש של מגורים ומסחר במקום המסילות. שטח המסילות במפלס הקרקע, יהפוך לעוד נת"צ למטרונית ונתיבי אופניים שיאפשרו לקחת אופניים בקרית הממשלה ולהגיע איתם עד מת"ם דרך רחוב מגורים משרדים ומסחר שייקרא 'רחוב המסילה'.
    זה הפיתוח החיוני לחיפה. לצערנו בגלל הנהגה עירונית כושלת אנחנו הולכים ומתרחקים מחזון הוצאת המסילה הכבדה שתחנוק את חיפה עם גדרות חישמול ומסבכי חישמול שייצרו חיץ בלתי עביר.

  10. ד"ר דוד בר און אמר/ה

    ל-פרלה:
    תודה רבה על תגובתך. אני מקווה שמר חן מלינג, מנהל מוזיאון הרכבת שהגיב אף הוא לכתבה, יענה לביקורתך. חג שמח!

  11. דוד בר און אמר/ה

    ל-מיקי: תודה על תגובתך וחג שמח !
    ל-אברם: תודה על תגובתך, אכן החלל הפנימי שונה אך לפחות החזית הראשית שמרה על אופיה. חג שמח!

  12. אברם אמר/ה

    ההתאמות שנעשו בחלל אולם הנוסעים מבטלת אותו למעשה פוגעת באופיו של הבניין, פעם היה אפשר להזמין באולם הנוסעים ארוחה ולהמתין בצורה מכובדת לרכבת . היום זו רק נקודת ביקורת בטחונית. חבל שעשו שינויים הכרחיים ופגעו באופיו של האולם היה אפשר לעשות זאת אחרת

  13. מיקי גוטשלק אמר/ה

    כתבה מעניינת וחשובה.

  14. פרלה אמר/ה

    מידע מרתק ותודות לד"ר דוד בר און על הציורים המקסימים של אתרי חיפה. אני מוצאת לנכון להעלות כאן טרוניה על כך שדווקא אל מוזיאון הרכבת אין אפשרות להגיע…ברכבת… ידוע לי שבימי חופשות חגים באופן חלקי ומצומצם מאד מייחדים רכבות בודדות המאפשרות זאת – לטעמי לא מספיק, והמידע על כך נחבא אל הכלים…

  15. ד"ר דוד בר און אמר/ה

    ל- חן מלינג: תודה רבה על תגובתך, על המידע המובא בה. כאמור,ֶ המידע בויקיפדיה אינו זהה בכל המאמרים. חג שמח!

  16. ד"ר דוד בר און אמר/ה

    ל-אייל: תודה רבה על תגובתך המאוד מעניינת. אני מזדהה עם הביקורת המנומקת שלך. חג שמח !

  17. חן מלינג, מנהל מוזיאון הרכבת אמר/ה

    אבקש לתקן ולציין שתחנת חיפה מרכז לא היתה היחידה על-ידי שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל (1920-1948). בתקופה זו נבנו כמה וכמה תחנות רכבת בארץ, הן על-ידי הרכבת האזרחית (לדוגמה: עין חרוד/גבע, זכרון יעקב, תל אביב, (הישנה), חדרה, עזה ועוד) והן על-ידי הצבא (עכו, נהריה). גם בניינים רבים מאוד נבנו בתחנות רכבת קיימות וחדשות, אבל בניין התחנה הראשי של תחנת חיפה מרכז היה היחיד שעוצב בידי אדריכל.
    כמו-כן, הקומה השנייה נוספה ב-1958, ביוזמת רכבת ישראל.
    אני ממליץ ולקוראים שמתעניינים בתולדות הרכבת בארץ לבוא וללמוד עוד על הקמת תחנת חיפה מרכז בארכיון המורשת העשיר שיש לנו במוזיאון הרכבת (שנמצא, אגב, בחיפה) וכן לעיין בספרי "PR – מסלת ברזל פלשתינה (א"י) – 1920-1948", שזמין למכירה במוזיאון הרכבת (אנו יכולים גם לשלוח עותק, ללא עלות, לכל ספריה ציבורית או אקדמאית שתפנה אלינו).

  18. אייל אמר/ה

    עוד אחד מהפיספוסים הגדולים של חיפה, שתוקע את התחדשות העיר התחתית. התחנה נבנתה עם כיכר תחבורתית גדולה שאיפשרה לקוי אוטובוסים להיכנס, להחנות ולצאת ממנה, מאין תחנה מרכזית נוספת. לפני עשרות שנים כבר לא היה שימוש כזה בכיכר, אבל עירייה כושלת איפשרה לה להפוך למגרש חניה עלוב ומוזנח. מעולם לא הוסדרה אפילו מדרכה להולכי רגל מול בית דגון בדרך העצמאות או מדרכות הולכי רגל רציפות אל התחנה מרחוב העצמאות.
    בכל העולם תחנות רכבת מרכזיות הופכות למרכז עירוני שוקק – מסחר, משרדים, מלונות, כיכרות גדולות עם ארועים או שווקים. תחנת חיפה מרכז תוכננה כתחנה קטנה ומשנית והכיכר הפכה לחניון. חלק מהכיכר הועלם לטובת גשר הכניסה המכוער לכלי רכב אל הנמל, שגרם לקטיעת רצף כיכר פלומר לבנייני המשרדים בהמשכו. הגשר הוקם מכיוון שבהחלטות שערורייתיות לא ראו ערך בשטח מעבר למגרש חניה, ואם זה מגרש חניה אפשר לתקוע בו גשר ענק. אך כפי שבתל אביב הרסו את גשר מעריב שביתר את דרך בגין, כך היה מוטב להביא D-9 שיוריד את הגשר ויאפשר לפתח כיכר עירונית יפה.
    את תחנת חיפה מרכז לא רבים יודעים אבל בכלל היה מתוכנן לסגור. הייתה אמורה לקום תחנת רכבת מול קרית הממשלה והיה תכנון לחבר אותה בגשר הולכי רגל ישר אל מפלס כיכר מגדל הממשלה (מגדל המפרש). הדבר היה נכון יותר ומאפשר קישוריות מהירה בין נוסעי הרכבת לקרית הממשלה ולתחנת הכרמלית. בקרית הממשלה היה אמור לקום גם מסוף אוטובוסים צפוני לנוה שאנן, קריות, עכו וכד'.
    נותרנו עם תחנת חיפה מרכז, שהיא גם קטנה וקשה להגיע אליה, וגם היוצאים ממנה מקבלים "לפרצוף" בית קברות יווני קתולי בצד השני של דרך העצמאות. במקום שסביב התחנה יהיה מרכז עירוני פעיל והתחנה עצמה תהיה מוקד פעילות שמביא עשרות אלפי אנשים לכיכר ולמבנים סביבה, הבאים לקרית הממשלה נדרשים לעמוד ברציפי מטרונית צרים ומסוכנים ולקחת אוטובוס שתי תחנות לקרית הממשלה ושם לחצות את דרך העצמאות הסואנת, ולעלות במדרגות אל בניין המפרש. קישוריות גרועה, שיצרה נתק עירוני במקום שתחנת הרכבת תשמש לחיבור בין שני עברי דרך העצמאות כפי שתוכנן עם תחנה חדשה מול מגדל המפרש.
    קיבלנו את הרע מכל העולמות: כניסה מוזנחת שהתיירים רואים כשהם מגיעים לחיפה מרכז (התחנה היחידה שקרובה למושבה שם נבנו מלונות, ולפחות היא משרתת אותם בהליכה של 10 דקות, אלא שגם הליכה זו נעשית במדרכות מוזנחות מול חנויות אטומות, מוסכי רכב ובניינים מוזנחים. כפי שאמר לי תייר שהגיע לתחנת חיפה מרכז כי לן במלון ברחוב יפו: "זאת תחנת הרכבת המרכזית הכי קטנה שראיתי אי פעם, וכשיצאתי מהרכבת הרושם הראשוני היה 'אולי טעיתי ולא ירדתי בתחנה המרכזית של העיר אלא באזור תעשייה?'.

  19. דוד אמר/ה

    ל- חיפאי: תודה על תגובתך, חג שמח!

  20. חיפאי אמר/ה

    תודה רבה על כתבותיך. בטוח במנהל ההנדסה של העיר יש כל התכניוות והתאריכים.

  21. ד"ר דוד בר און אמר/ה

    ל- רבקה: תודה על תגובתך, חג שמח!

  22. ד"ר דוד בר און אמר/ה

    ל-רפי רפאל- חסון: תודה על תגובתך , רפי יקר, חג אורים שמח!

  23. רבקה אמר/ה

    מעניין מאד!

  24. רפי רפאל - חסון. עיתונאי בכיר אמר/ה

    כל הכבוד לך ידידי ד"ר דוד בר און. חג חנוכה 🕎 שמח

  25. דוד אמר/ה

    ל- פרי- תודה רבה על תגובתך, מידע מעניין.

  26. ד"ר דוד בר און אמר/ה

    ל-נילי נ.- תודה רבה על מילותיך, נילי יקרה.
    ל-רק רציתי לדעת- תודה על תגובתך. מסתבר שיש הבדלים בין מאמרים שונים בויקיפדיה…. ובכל מיקרה, אין אמת מוחלטת.

  27. רק רציתי לדעת אמר/ה

    ציטוט מוויקיפדיה:
    "בשנת 1930 נחנכה תחנת הרכבת עכו, ובשנת 1937 נחנכה תחנת הרכבת חיפה מרכז ובשנת 1942 השלטונות הבריטים חונכים את כל מסילת הרכבת חיפה – ביירות – טריפולי. ביולי 1945 נחנכה תחנת הרכבת נהריה".
    לא רק תחנות עכו ונהריה הוקמו בתקופת המנדט אלא גם תחנות רבות נוספות .

  28. פרי האורגנאלי אמר/ה

    שטח התחנה ומגרש החניה כולל חלק שטח של בית דגון שימשו כמאהל מגורים לפועלים חוראנים ואחרים שהגיעו מסוריה בעיקר ובנו בידיים בלי מכונות את בניני הקומות מהעבר הדרומי של רחוב המלכים עבור הגבירים הערבים העשירים. הם עבדו בקבוצות כשראיס עם שוט היה מדרבן אותם. כמו כן הם עבדו בבנית הנמל ותחנת הרכבת ומהקרה כשהם השלימו את כל העבודות הם לא חזרו לסוריה הם נשארו כאן ונקראים פלשתינים הם וילדי ילדיהם.

  29. נילי נ אמר/ה

    יפה ומעניין. איוריך וכתובתיך השבועיים הם אי קטן של שפיות בים הטירוף הרוגש סביבנו. תודה

הגיבו כאן לכתבה