ערב של שבירת שיאים בזירת הכדורסל • האחים לביא

ראיון עם האחים לביא אחרי שבירת השיאים בשבת 4/1/25

במוצאי שבת, 4/1/2025, האחים גור (23) ועוז (21) לביא מבת שלמה השיגו כל אחד מהם הישג משמעותי מאוד בקריירת הכדורסל שלהם. על כן, פנינו אליהם לשמוע על הערב המיוחד וגם על הקריירה של כל אחד מהם.

צעדים ראשונים בעולם הכדורסל

עוז לביא: "התחלתי לשחק כדורסל בגיל 9. התחלנו את הקריירה במועדון האזורי של חוף הכרמל (הפועל חוף כרמל). הייתי שם עד כיתה ו' ואז עברתי למכבי זכרון יעקב בעקבות אחי שכבר שיחק שם. כך, העלנו את הקבוצה מליגה ארצית ללאומית ואז לנוער העל. אני זכיתי לשחק בנוער העל. גור לא הספיק לשחק בדרגה הזו, כיוון שהוא היה בשנת שירות. זכרון היה מועדון נהדר שתמך בנו מאוד ונתן לנו הרבה.

ברק וינרייב אימן את שנינו. מאמן נוסף שאימן אותנו בגילאי הנוער היה יהונתן זימרי. שניהם היו מאוד משמעותיים."

גם גור נזכר איך הוא התחיל את הקריירה שלו: "התחלתי לשחק כדורסל בגיל 6 כחוג רגיל, במקביל לחוגים אחרים. שיחקתי בחוף הכרמל עד כיתה ו'. בכיתה ז' עברתי לשחק בזכרון עד לשנת השירות. השנים בזכרון היו מדהימות. האמינו בי שם ושלחו אותי לליגות ולאליפויות. הייתי שחקן מאוד מרכזי בנוער וזה נתן לי הרבה ביטחון. אני עוד בקשר עם החברים מאז".

עוז מוסיף שאחרי התיכון, גור עשה שנת שירות בתנועה החדשה והמשיך עוד שנה כשחקן חריג גיל בזכרון (שחקן שסיים תיכון ומשחק עוד שנה בנוער). "אני עליתי לכיתה י"א ושיחקנו באותה קבוצה. זו השנה היחידה ששיחקנו באותה קבוצה".

גור אומר שלעשות שנת שירות היה החלום שלו. "הגעתי לסידור עם זכרון, שאני אתעמל פעם בשבוע בזמן שנת השירות כדי לשמור על כשירות. במהלך שנת השירות הייתי שחקן חריג גיל בזכרון. אחרי שנת השירות, הפועל חיפה פנו אליי והחתימו אותי ל-3 שנים כשחקן צעיר. מאוד שמחתי, זה משהו שלא חלמתי עליו ובטח שלא בשלב כזה. שיחקתי שם שנה ואז עברתי לקריית אתא לשנה. רציתי לקבל ביטחון אחרי שלא שיחקתי הרבה בהפועל חיפה כשחקן צעיר ולכן עברתי לליגה לאומית לקריית אתא. בשנה הזו עלינו לליגת העל".

בשנה בקריית אתא, גור זכה בתואר תגלית השנה, והוא מספר שזו הייתה שנה מאוד משמעותית בקריירה שלו: "השנה הזו נתנה לי הרבה ביטחון. התפתחתי באופן אישי הודות למועדון ולשחקנים סביבי. אחרי השנה הזו חזרתי להפועל חיפה לעוד שנתיים. בשנה הראשונה הייתי בתהליך של למידה והשתפשפות ושיחקתי קצת פחות. בשנה השנייה היה לי מקום יותר מרכזי בקבוצה ושיחקתי יותר. סיימנו את העונה במקום השביעי".

ליגת העל

אחרי שהסתיים לגור החוזה עם הפועל חיפה, הוא חתם בגלבוע גליל. "גלבוע גליל היא קבוצה בליגת העל. אנחנו מתאמנים בגן נר. אני ממשיך את תהליך ההתקדמות שלי וממשיך לצבור ביטחון".

במקביל לקריירה של גור, עוז סיים את הלימודים בתיכון והלך למבחנים בהפועל חיפה. "עברתי את המבחנים להפועל חיפה והייתי שם במשך שנה. המטרה שלי הייתה בעיקר ללמוד כדורסל, מה שאכן קרה בפועל. התאמנתי עם זרים וישראלים, שלימדו אותי הרבה. לא קיבלתי הרבה הזדמנויות לשחק, אבל הסתפקתי במה שלמדתי".

עוז מספר: "יצאתי עם נבחרת ישראל למכביה בקיץ 2022. סיימנו במקום שלישי וקיבלנו מדליית ארד. רציתי לקבל הרבה דקות משחק וכן לקבל ביטחון, ולכן ירדתי לליגה הארצית במדי מכבי חדרה. זו הייתה שנה טובה מאוד שגם עזרה לי בהמשך. התנסתי כשחקן מוביל וזה הקנה לי הרבה דברים להמשך. בקיץ שלאחר מכן יצאתי בנבחרת ישראל לשלוש על שלוש (כל קיץ יש 2-3 טורנירים של נבחרת 3 על 3 במדי נבחרת ישראל. על המגרש משחקים 3 שחקנים מול 3 שחקנים). גור היה בנבחרת של מתחת ל-23 ואני הייתי מתחת ל-21. הגעתי לשני טורנירים נפרדים בגרמניה ופולין".

ממכבי חדרה, עוז המשיך לעירוני נהריה מהליגה הלאומית. "הייתה לי דירה בנהריה, אבל בגלל המלחמה נאלצתי לחזור לעיתים הביתה. הייתה לי שנה טובה מאוד עם קבוצה מאוד חזקה. פתחנו את העונה עם זרים, אבל בגלל המלחמה הליגה עברה לקונספט של ללא זרים, מה שפתח לי הזדמנויות. הפכתי לשחקן יותר משמעותי בקבוצה. הייתה קבוצה מאוד מיוחדת גם בהנהלה וגם בשחקנים. הגענו עד חצי גמר הליגה הלאומית. אם היינו מנצחים את המשחק הזה, היינו עולים לליגת העל. הפסדנו לאליצור נתניה, שעלו ליגה. בשנה הזו הצלחתי להראות את עצמי ברמה הגבוהה של הליגה הלאומית והרגשתי מדהים בכל דקה שקיבלתי. הצלחתי בכמה משחקים טובים להראות את היכולות שלי. זו הייתה המטרה שלי מתחילת העונה ושמחתי שהיא הושגה".

השנה, עוז חתם במגדל העמק, העולה החדשה לליגה הלאומית. "חתמתי בשביל להמשיך את הגל החיובי מהשנה הקודמת. פתחתי את העונה עם פציעה, אבל הצלחתי לחזור טוב ובריא מהפציעה אחרי כמעט חודש. מאז אני משחק במגדל העמק".

משחקים במקביל – מוצ"ש 4/1/25

מוצאי שבת היה לילה מיוחד גם לעוז וגם לגור. "במשחק האחרון במוצאי שבת, 04/01/25, במשחק נגד ראשון לציון, יצא שלגור ולי היה משחק באותו לילה", אומר עוז, "בשני המשחקים הקודמים שלי גור בא לראות אותי משחק. כמובן, הוא נתן לי טיפים בעקבות זה שהוא ראה אותי על המגרש, והשתמשתי בטיפים האלה בשבת האחרונה. קלעתי 18 נקודות, שזה שיא קריירה אישי שלי, ובאותו זמן גור שבר את שיא הקריירה האישי שלו, 28 נקודות, עם גלבוע גליל נגד הרצליה. גם אני וגם גור הפסדנו בסוף המשחק, אבל מבחינה אישית הייתה לנו הצלחה גדולה".

"לי היה משחק מול הרצליה", אומר גור. "למרות שהקבוצה הפסידה, אחרי המשחק שמחתי לראות שגם אני וגם אחי שברנו את השיא האישי שלנו בליגה. למרות הצער על ההפסדים, אני שמח לראות את ההתקדמות שלנו ואני שמח מאוד בשבילו על ההתקדמות, כי בסוף אנחנו בדרך הזו ביחד".

תמיכה הורית

גור ועוז מסכימים שהם חייבים הרבה מהקריירה שלהם להורים שלהם, שלא חסכו שום מאמץ על מנת לראות את הילדים שלהם מצליחים בכדורסל. "ההורים שלי הם חלק גדול בהצלחה שלנו", אומר עוז, "מאז שהתחלנו הם הגיעו לכל משחק, לא משנה המרחק והשעה. כשיחקתי באילת, הם הגיעו לראות אותי. הם היו מסיעים אותנו לאימונים, גם אם זה אומר שהאימון ברמת גן, וכמובן כל פעם לנתב"ג כשצריך לטוס לטורנירים.

הם מאוד תומכים בכדורסל, הם חלק מאוד גדול מהתהליך. אבא שלי בנה לנו מגרש כדורסל בחצר עם חברה מקצועית שבונה מגרשים. אין מאמץ שהם לא עשו בשביל שנצליח. באותו ערב, מוצאי שבת, היה לשנינו משחק. לגור היה משחק מוקדם יותר, וההורים הלכו לצפות בו בהרצליה. במחצית הם התפצלו – אבא שלי נסע לראות אותי בראשון לציון ואמא שלי נשארה לראות את גור. הם תמיד מגיעים גם לראות אותנו בחימום, שעה לפני המשחק, ולא רק למשחק עצמו. מבחינתם, ההצלחה שלנו היא גם ההצלחה שלהם".

גור מסכים עם דבריו של עוז ומוסיף: "הדחיפה הכי גדולה שאני מקבל זה מההורים והמשפחה שלי. מגיל צעיר מלווים אותי ואת אחי לכל מקום. עוזרים בכל דבר שיעזור להגשים את החלום שלנו. ההורים שלנו מגיעים לכל משחק, בכל מקום ובכל שעה. זה נותן לנו אקסטרה מוטיבציה בדרך שבחרנו".

הקשר בין האחים

עוז מספר, שהוא התחיל לשחק כדורסל בעקבותיו של גור. "לאורך כל הקריירה הוא כמו מנטור בשבילי ברמה שכל אחד בא לכל משחק של השני, כשהוא יכול. המשחקים מתועדים ואנחנו מסתכלים בוידאו אחרי זה ביחד בשביל ללמוד. הוא מודל לחיקוי בשבילי גם כבן אדם וגם מבחינת הכדורסל. זה שיצא לנו לעשות קריירה באותו תחום קירב בינינו, יש לנו הרבה נושאים משותפים ואנחנו מדברים על הכול. לפי דעתי, זה יתרון ענק".

גור מסכים, שיש קשר קרוב מאוד בינו לבין עוז ומסביר, שדווקא העובדה שהם שונים אחד מהשני קירבה אותם: "אני ועוז מאוד שונים באופי שלנו ובמרכיבי האישיות שלנו. בעבר התקשנו להתגבר על השוני, וכל אחד היה בדרך שלו. בשנים האחרונות, עם ההתבגרות של שנינו, למדנו איך השקפת העולם השונה שלנו יכולה לעזור לנו לראות את הדברים מעוד נקודת מבט. אנחנו הפכנו את השוני מחומה בינינו למשהו שמאוד מעצים אותנו".

מה השלב הבא?

עוז אומר שגור והוא מאוד צעירים והם חולמים להגיע הכי רחוק שאפשר. "אני רוצה למקסם את הפוטנציאל האישי שלי ולהגיע לרמות הכי גבוהות בארץ ובאירופה. אני מאוד מקווה לעשות את ההורים שלי גאים. אני מאוד אשמח לשחק עם או נגד גור במסגרת הליגה. אנחנו האחים הכי טובים בעולם, אבל אנחנו מאוד תחרותיים ורוצים קודם כל לנצח".

"אני מקווה להמשיך לשחק כדורסל כמה שיותר", אומר גור, "אני מאוד אוהב את המקצוע. אני רוצה להרגיש שאני ממשיך את רף העלייה וההתקדמות שלי ומגיע הכי רחוק שאפשר. אני יותר מחכה לשחק נגד עוז ולא איתו, כי יש בינינו תמיד תחרות וככה נוכל לפתור אותה".