מה שהמתח עושה לנו • האיזון הנפשי והגופני

מאז ימי קדם ידוע שיש קשר בין המצב הרגשי לבין הבריאות הכללית. כולנו היינו מעדיפים להיות יותר מאושרים, פחות במתח, ובחוויית חיים עוצמתית יותר של סיפוק ושלמות, זרימה חיובית בין החלומות, המסוגלות, האמצעים והמציאות. לצערנו, זה לא תמיד מסתדר, וזה כמעט בלתי אפשרי לחיות בלי מתח ולחץ, בלי סטרס, בעולם המערבי שדורש הישגים, נוכחות ותוצאות בכל התחומים.

התחרות, ההשוואה לאחרים, הצורך להיות הכי טובים, הכי יפים, הכי רזים, הכי עשירים, הכי כל דבר שנדמה לנו שבלעדיו לא נצליח לנצח את המרוץ. אחריות ומעורבות גם הם יוצרים מתחים ולעתים האתגר במערכות יחסים, בחברה ובקהילה מייצר מתחים ברמה הרבה יותר גבוהה מאשר הגוף והנפש יכולים לשאת, ויש לזה מחיר בבריאות, בנפש ובגוף.

חתירה לנפש בריאה בעולמות שונים

שלמה המלך כתב: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם" (משלי פרק יז' פסוק כב'). הרמב"ם בספר הרפואה כתב על כך שאדם בריא הולך בדרך האמצע, נפש בריאה בגוף בריא ודרך האמצע דואגת גם לגוף וגם לנפש. כך גם ברפואה הסינית, הבריאות היא תוצאה של הליכה בדרך האמצע, בין היין ליאנג, בין הגוף לנפש באיזון ובקרבה אל הטבע.

סטרס חיובי מזהיר מסכנה

נדמה לנו לפעמים שתחת לחץ אנחנו מתפקדים טוב יותר, שאפשר לעשות דברים ברגע האחרון אם נלחיץ את עצמנו, שאנחנו יכולים עוד ויותר בלי גבולות העיקר להגיע ראשונים אל הפסגה. מסתבר שזה לא מדויק. את הרעיונות הטובים ביותר אנשים קבלו דווקא ברגעי השקט שלהם כשישבו לרגע עם עצמם, את המחוות הרומנטיות הגדולות אנחנו מעדיפים לעשות בסביבה רגועה, שם האהבה יכולה לבוא ליידי ביטוי.

סטרס יכול לאתגר את האיזון הנפשי והגופני

סטרס הוא מצב גופני ונפשי שאנשים חווים כתגובה לאירועים או לסיטואציות שמאתגרות אותם. ואנחנו אוהבים אתגרים. סטרס מופיע כחלק מתהליך התמודדות, והוא מאתגר את האיזון הנפשי והגופני. לפעמים תגובות הסטרס יכולות להיות חיובית ולגרום לאדם להציל, למנוע סיכונים, להיזהר יותר ולהגיב מהר יותר במצבים מסוכנים.

הסטרס החיובי משאיר את הנהג ערני על הכביש, מאפשר להורה להתעורר ולהרגיע תינוק בוכה ושומר על הדיוק בעשייה. בפעמים אחרות הסטרס בעל מטען שלילי והרסני, גורם לחוסר יכולת להתמודד, לתקיעות, לפחד או כעס הרסניים ולפגיעה בבריאות הגוף.

השפעות הסטרס: דרושה התבוננות פנימה

תופעות הסטרס בעלות השפעה רחבה על מגוון רחב של תחומים גופניים ונפשיים. על פי מחקרים, סטרס ארוך טווח ומתמשך יכול לגרום למגוון של בעיות בריאותיות כמו סוכרת ולחץ דם, החלשה של מערכת החיסון והתגברות של דלקות ומחלות שונות, התפרצות של תופעות אוטואימוניות בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, בנוסף על הפרעות רגשיות ונפשיות, בעיות התנהגות, פגיעה בהתפתחות ועוד הפרעות שונות.

הרבה פעמים נעדיף להאשים את הגוף ונתעלם מהצד הנפשי של בעיות, מה גם שלא תמיד הרפואה המערבית נותנת משקל להקשרים הרגשיים נפשיים של התפרצות מחלה. בכל פעם שמשהו קורה לנו בגוף אנחנו צריכים להביט פנימה ולבחון מה באמת עובר עלינו, מה בנפשנו, אבל לא כולנו יודעים לעשות את זה ולא תמיד מתאפשר לנו ליצור החלמה מתוך נשימות עמוקות אל מרכזי הרגש, הרפיה ומדיטציה.

מתח שפוגע במערכות היחסים

אישה שהגיעה אלי לטיפול ספרה על מתח שיש לה בעבודה, מתח מטורף לדבריה שדורש ממנה להיות זמינה כל היום וכל הלילה. העבודה הזאת יוצרת מתחים בזוגיות כי בן זוגה מתלונן שאין לה סבלנות אליו, שאין להם אינטימיות כבר תקופה ארוכה והיא אינה מתפנה בשביל בילויים משותפים. בנוסף ללחץ בעבודה והלחץ מצד בן הזוג, היא חווה את עצמה כאמא לא מספיק טובה, ומתנהלת עם רגשות אשם על כך שאינה מבלה מספיק זמן עם ילדיה.

הלחץ החל לתת בה סימנים של עייפות יחד עם קושי להירדם, פגיעה בריכוז, עצבנות וחוסר סבלנות לכל מי שנמצא בסביבתה. הפרעות שינה הן אחד הסימנים המובהקים לסטרס ועומס מתחים בגוף ובנפש. בעוד במהלך היום היא מצליחה לעצור את עצמה ולשמור על גבולות התנהגות, בלילות היא מתקשה להירדם וכאשר היא נרדמת היא מתעוררת עם סיוטים. המתח החל לעשות סימנים גם בגוף שלה בצורה של כאבי בטן, הפרעות עיכול, גירודים ופריחה בעור שלא נותנים לה מנוח.

הרוגע מחזק את מערכות הגוף והנפש

אדם שחלילה נפגע בגופו, עלול לסבול מחרדה, דיכאון, דאגה, פחד, תסכול ורגשות נוספים שיכולים ליצור מתח פנימי גבוה ולהחמיר את מצבו. לעומתו אדם שגופו עבר שינוי לטובה, כמו אדם שהחלים ממחלה, או אחר שהתאמן ופיתח שרירים כפי שהאמין שהוא יכול, יחווה שמחה, עליה בערך עצמי, וירגיש בריא יותר בנפש ובגוף. לכן כאשר אנחנו רוצים להרגיש טוב עם הגוף, כדאי שנשים לב גם למצבנו הרגשי, נבדוק את מצב האושר שלנו ונעשה למען הגברת הרוגע והסבלנות.

נפלאות הרוגע

מחקר אשר בדק את ההשפעה של רוגע על מערכת החיסון, מצא כי כאשר אדם במצב רגוע, הוא נוטה להיות פחות חולה, ובמידה וחלה, תהליכי ההחלמה שלו טובים יותר. המחקר קבע שרגוע אומר שהאדם אינו עצוב או בודד, הוא סבלני לסביבה, קשור לחברים שהוא אוהב, והחיים נראים לו טובים. אותו אדם רגוע ובריא נושא חוויה רוחנית חיובית מחייו, ומערכות הגוף שלו נוטות להתחזק. מערכת החיסון פועלת טוב יותר ומופחתים תסמינים שונים של דלקות ומחלות.

המחקר הוכיח שיש קשר גם לסביבה הגיאוגרפית, אם אדם נמצא בבית שהוא אוהב, בעיר שהוא רוצה להיות בה, במדינה שהוא מרגיש בה טוב. רוב הנחקרים טענו כי היציאה לחיק הטבע עוזרת להם להוריד סטרס, ועוזרת להתחבר לרוגע ולסבלנות. מכל המחקרים עולה מסקנה עיקרית אחת והיא שהגוף מגיב לחוויות הרגשיות והנפשיות שהאדם עובר, והנפש מחלישה או מחזקת את הגוף. נפש בריאה בגוף בריא, וגם הגוף בריא יותר כאשר הנפש בריאה.

מוח הבטן – מוח הרגש

סיפרתי לאותה אישה על התיאוריה של וילהלם רייך, אבי הפסיכותרפיה הגופנית, שטען שיש לנו "מוח רגשי" בבטן. לפי רייך, תאי העצב במערכת העיכול קשורים למצבנו הנפשי ומשפיעים על הגוף כולו. רגשות מודחקים יוצרים מתח בשרירים ומונעים זרימה של אנרגיה בריאה אל חלקי הגוף השונים. המתח הרגשי עובר אל הנפש ומתבטא בגוף הפיזי. שיטות שהתפתחו בעקבותיו התמקדו בתהליכים שנועדו להמיס את החסימות ש"מוח הבטן" יצר.

ההתמודדות עם העומס הרב בעבודה, האחריות, השאיפה שלה להיות מושלמת, יצרו תעוקה מחשבתית מלאת דאגות ומחשבות שליליות. ביקשתי ממנה שתתחיל להקשיב לבטן שלה גם ברמה הרוחנית אך גם ברמה הפיזית.

כאשר יש הרבה "קרקורי קיבה" כפי שהיא תארה את מצבה, עליה להבין שמוח הבטן שלה, אותו מוח רגשי, אומר שהוא במצוקה ועליה לעשות משהו בעניין. לאחר שבררנו מה היא יכולה לעשות בנקודת הזמן הזה, היא בחרה להרגיע את עצמה בתרגילי נשימה ולהפסיק לעבוד אחרי השעות מהבית כדי להשאיר לעצמה זמן איכות עם ילדיה ועם בעלה. החלטנו על שבועיים ניסיון ופגישה נוספת אחר כך.

להלחם לברוח או לקפוא

ישנן כמה דרכי תגובה למתח, למצב סטרס. יש שמחלקים את התגובות לשלוש: הראשון מלחמה, השני בריחה, והשלישי קיפאון. קוראים לזה שלושת הF.  Fight- Flight – Freeze. בשלושת המצבים האלה האדם פועל מתוך דחפים בתגובה אוטומטית ורק לאחר מעשה הוא מהרהר בתגובות שלו ובוחן אותן, אם היו נכונות או שהיה צריך לפעול אחרת.

האם היה טעם למאבק?
האם היה נכון לברוח?
מדוע קפא ולא אמר את מה שרצה להגיד?

במצב מיטבי האדם מתבונן ולומד על עצמו ועל התגובות שלו למצבי לחץ, ולאורך זמן מפתח התנהגות יעילה יותר ופחות מתוחה, לומד לפתח שליטה על התגובות האוטומטיות במצב סטרס, ולנהל את רמות המתח בחייו.

איך ניתן להתמודד?

יש מי שלוקחים חופש מהעבודה, נוסעים לחופשה בארץ או בחו"ל, אחרים מספרים שהם הולכים לעבודה כדי להירגע כי בבית יש הרבה לחץ. מדיטציה יכולה לעזור, כך גם יוגה, מנוחה, יציאה לטבע ושהיה בסביבה שאתם אוהבים עם אנשים שנעים לכם בחברתם. האישה חזרה אחרי שבועיים ואמרה שלא הצליחה להוריד לחץ בעבודה אך הקשיבה לבטן שלה והצליחה בעזרת תרגילי הנשימה להרגיע את פעילות המעיים ולישון טוב יותר.

את הגבול הציבה בסופי שבוע, ובמקום לקחת עבודה הביתה, השאירה את העבודה במשרד והקדישה את סופי השבוע למשפחה ולעצמה. היא ספרה שמערכת העיכול שלה כמעט ונרגעה לגמרי, השינה שלה טובה יותר ומתחיל שיפור במצב העור.

סטרס שוחק מערכות

סטרס לאורך זמן יוצר שחיקה של מערכות שונות. הורמונים שמופרשים לטובת התמודדות יחד עם מינרלים ומשאבי גוף שונים שמתבזבזים במהירות, פוגעים בגוף ובנפש. זיכרונות קשים נחתמים בגוף, טראומות שהופכות לפוסט טראומה, פחדים ודיכאונות. האירועים הקשים שאדם עובר יוצרים סטרס בגופו ובנפשו. בהתבוננות על הגוף אפשר בחלק מהפעמים לדעת מה היתה הפגיעה, על פי תפקוד האבר.

כאבי ברכיים יכולים להעיד שהאדם הרגיש שמכניעים אותו ולא מאפשרים לו לפעול בדרכים בהן הוא בוחר. כאבים בעורף ובכתפיים יכולים לספר שהאדם חש שהוא סוחב את כולם על גבו וזה כבד לו. הפרעות נשימה יכולות לרמז שיש בחוץ משהו שקשה לאדם להכניס פנימה, ויש בתוכו מתחים שקשה לו להוציא החוצה, והפרעות בשמיעה יכולות ללמד על מרחב פוגעני שהאדם לא רוצה להקשיב לו. לעתים מדובר בפגיעות רגשיות מהילדות ובפעמים אחרות המצבים המשתנים של החיים משאירים חותמם.

להיזכר ברגעי אושר

אחת הדרכים לחיזוק הגוף והנפש היא היזכרות ברגעי אושר. מאחר והגוף אוחז זיכרונות, על ידי היזכרות ברגעי אושר ניתן להציף את הגוף בתחושת רוגע נעימה ולהוריד את רמת המתח. הגוף זוכר רגעים נעימים וההיזכרות משחררת את התכווצות המתח. אם רק נדע לעצום מדי פעם את העיניים ולהיזכר ברגע מתוק מהעבר, או פשוט לדמיין רגע מתוק ונעים, נוכל לעזור לגוף לשחרר חלק מהמתחים, להגביר את הרוגע והסבלנות ולשפר את איכות חיינו.