ראיונות מבית המשפט אחרי הגשת כתב האישום נגד המתעללים בקשישים

כתב אישום הוגש היום (א') נגד ארבעת המתעללים בקשישים בבית אבות נאות כיפת הזהב בחיפה, חוסאם אבו אחמד, אנדריי קייס, פיטר גוסקוב ואינסה שניידר.

הנאשמים בפרשת ההתעללות בקשישים בנאות כיפת הזהב בחיפה

פרקליטות מחוז חיפה הגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי בעיר, כתב אישום כנגד ארבעה נאשמים עובדי בית האבות "נאות כיפת הזהב" שבחיפה – חוסאם אבו אחמד בן 50 מנצרת, אנדריי קייס בן 49 ופיטר גוסקוב בן 26 תושבי חיפה, שעבדו במחלקה כמטפלים ונגד אחות אחראית במחלקה הסיעודית – אינסה שניידר בת 59 מחיפה, בגין ריבוי עבירות של התעללות בחסר ישע, עבירות תקיפה שונות נגד חוסאם אבו אחמד ופיטר גוסקוב, עבירות איומים כנגד אנדריי קייס ועבירת חובת דיווח אשר מיוחסת לאניסה שניידר. העבירות בוצעו על פני תקופה.

מעובדות כתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד ענבל ברנסון ועו"ד בני פסקל, עולה כי במחלקה שוהים כ-36 מטופלים, המוגבלים מבחינה קוגניטיבית ו/או פיזית, חלקם הגדול בעלי קשיי תקשורת ניכרים, רובם קשישים, שאינם יכולים לדאוג לצורכי מחייתם ובריאותם, והינם חסרי ישע.

הנאשמת אניסה שניידר, בעלת הכשרה של אחות מוסמכת, שימשה בתפקיד של אחות אחראית במחלקה במשך כשמונה חודשים ובמסגרת תפקידה הייתה אחראית, בין היתר, לקביעת סדרי העבודה של המטפלים במהלך כל שעות היממה.

הנאשמים חוסאם אבו אחמד ופיטר גוסקוב, הועסקו כמטפלים בחסרי הישע והם אינם בעלי הכשרה של אחים מוסמכים. עבודתם כללה טיפול בחסרי הישע: השכמתם, העברתם לכיסאות, ומהכיסאות למיטה, רחצת המטופלים הזקוקים לעזרה, החלפת טיטולים ועוד. מעובדות כתב האישום עולה כי כל אחד משני הנאשמים תקף, במספר מקרים, והתעלל בחלק מהמטופלים במחלקה. כן נהג אבו אחמד, בעת שעבד כמטפל לילה, להתחיל בהכנת המטופלים לארוחת הבוקר עוד בשעות לילה מוקדמות, תוך שהוא מפריע להם בשנתם, ומבלי לתקשר אתם מילולית. וכן, הנאשם אנדריי קייס איים על מספר מטופלים שונים. במחלקה, תחת אחריותה ובידיעתה של הנאשמת אניסה שניידר הוגבלה תנועתם של חלק מהמטופלים על ידי השחלת מקל בשני הגלגלים הקדמיים של כיסאות הגלגלים עליהם ישבו כך שהוגבלה יכולתם להזיז את כיסא הגלגלים ולהתנועע באופן חופשי במחלקה.

התביעה ביקשה מבית המשפט להוציא צו איסור פרסום על כתב האישום, השופט ארז פורת, דחה את הבקשה ונתן צו איסור פרסום בהסכמת הצדדים , על כל פרט מפרטי המטופלים וכן כל פרט שיש בו בכדי לזהותם. צו איסור פרסום על כל ראיה שיש בה משום ביזוי או פגיעה בפרטיות של אדם ,גם אם אין בה בכדי לחושפו, כמו הקרנה של איבר אינטימי וכדומה, וכן איסור לפרסם כל דבר שיש בו משום האזנת סתר אסורה. וציין כי אין מניעה לפרסם את עצם המעצר ואת הפרשייה כולה.

דיון בבקשה להארכת מעצרם של הנאשמים יתקיים ביום (ראשון 12/3)

עורכי הדין תמי אולמן ושאדי סרוג'י שמייצגים את אנדריי קייס: "קיבלנו את כתב האישום ועדיין לא הצלחנו לקרוא אותו. נצלם את חומר הראיות ואחר כך נגיב בהתאם לחומר הראיות, יש עוד דיסקים רבים שלא הוצאו ולא פוענחו, אנחנו נקבל אותם ונלמד אותם".

על בקשת התביעה להוציא צו איסור פרסום על כתב האישום אומרת אולמן: "לא נתקלתי בבקשה כזו במשך 30 שנים שאני עורכת דין. זו פעם ראשונה שהפרקליטות ומשטרת ישראל ומי מטעמם ובעזרתם מוציאים לתקשורת כל כך הרבה חומרים ואחרי תקופה באים ואומרים סליחה אנחנו רוצים לאסור פרסום. זה נראה מגמתי, זה לא נכון, זה לא יאה וזה בלתי חוקי ועובדה שבית המשפט קיבל את בקשתינו ודחה בקשה זו".

עו"ד רהב אופנהיימר בא כוחה של הנאשמת אניסה שניידר: "אני סבור שאין שום מקום להארכת מעצרה של שניידר, ואני תמהה ולא מבין איזה החלטה זאת של רשויות החקירה הן היחידה החוקרת והן הפרקליטות שאישה בגיל שישים צריכה למצוא את עצמה מאחורי סורג ובריח, כאשר מבקשים לעצור אותה עד תום ההליכים, והאחרים (צוות הנהלה ואחות נוספת ששוחררה ולא הוגש נגדה כתב אישום) עוד לא נחקרו עד כה. אני לא מבין איך ייתכן שלא האחיות שנמצאות בבית האבות, לא המנהלים ולא הרופאים לא נדרש מעצרם רובם ככולם אפילו לא מסרו עדות במשטרה".

"שניידר מסרה לי שהיא לא קשורה להתעללות. כל מעשיה היו ע למנת לסייע למטופלים במחלקה אין לה שום קשר להתעללות ולא לתקיפות ובכתב האישום לא מייחסים לה את התקיפות שמייחסים לאחרים. אי דיווח היא לא עבירה שמצדיקה מעצר. כשמייחסים למרשתי עבירה על אי דיווח צריך לשאול את השאלה על בסיס מה הם מייחסים לה עבירה זו. ואם מייחסים לה אי דיווח לכאורה הרי אי דיווח יכול להתייחס לכל אותן אחיות שנמצאות בבית אבות וכל אותן אחיות שלא נחקרו ואוליי גם הן לא דווחו וגם לרופאים שנתנו את ההנחיות כיצד לטפל במטופלים מיוחדים וכמובן להנהלה".

"אם יש אי דיווח מהנאשמת שניידר אז יש גם אי דיווח מצד כל הגורמים האחרים וגם צריך לשאול את השאלה איפה היה משרד הבריאות. ואיך יכול להיות שכל ביקורת של משרד הבריאות מודלפת ישר לבית האבות ולמה שם אין מעצרים. ואני בסופו של יום אני משוכנע שמרשתי לא רק תשוחרר היא גם תזוכה מהאישומים".

בני גלעדי בנה של אחת המטופלות שעברה התעללות מספר לחי פה: "האמת כשאני רואה את המתעללים בא לי לקחת מקל ולהרביץ להם אבל אני מחזיק את עצמי ומנסה להתנהג בצורה מתורבתת ולתת לבית משפט לעשות את שלו. ואני מאמין שהוא אכן יעשה וישלח אותם למעצר לתקופות ארוכות ורק אז אני יכול להירגע אולי. היום אני חיי בחרדות, בדיכאונות לא יושן בלילות. כל יום אני והאחים שלי הולכים אליה".

לא ניתן להגיב