"אדוני השוטר, אז-אולי…" – כל מה שהנהג הישראלי מוכן לעשות כדי להתחמק מדוח תנועה • פרק 10
הפעם הציבו אותנו לאכוף עבירות תנועה בתוך קריית אתא. "רחוב העצמאות בעיר לרשותכם" אמר ביז'ו, מפקד המש"ת (מרכז שיטור תנועה), בעת שהתייצבנו והצטיידנו לקראת המשמרת.
סיור מקדים
קריית אתא הוא אזור עירוני שאיננו כל כך מוכר לנו. לכן, את תחילת המשמרת ייעדנו לסיור מקדים ברחוב העצמאות, הרחוב הראשי של העיר, החוצה אותה ממזרח למערב. בעודנו נוסעים לאיטנו בנתיב הימני ברחוב שבו שני נתיבי תנועה לכל כוון, נחסמה דרכנו על ידי מכונית פרטית שעמדה באמצע הכביש כדי להוריד נוסע.
מיותר לציין שממש לידה הייתה חניה פנויה.
זהו מצב מסוכן ומכעיס במיוחד המפגין זלזול בחוק ובמשתמשי הדרך האחרים. בעודנו מתלבטים האם לעצור את הרכב או להסתפק בצפירת אזהרה, המשיך הלה בנסיעתו והתרחק מאתנו. החלטנו לוותר.
המשכנו בנסיעה איטית, משתלבים בזרם התנועה הסואנת ובוחנים את נקודות התורפה להמשך המשמרת. לאחר נסיעה של כמה מאות מטרים נחשו מה? הכביש חסום, שוב על ידי אותה מכונית עצמה.
עוד נוסע יורד.
גוזמנות
הפעם הנהג באמת הגזים. שמואל קורא במערכת הכריזה ומבקש מהנהג לעצור בצד. הלה איננו ממהר לעשות זאת. הוא לוקח את הזמן, עושה סיבוב פרסה בכיכר וממשיך בנסיעה, עושה עצמו כאילו איננו שומע את הקריאות שלנו. כריזה וצפירות חוזרות ונשנות עשו בסופו של דבר את שלהן. הרכב עצר במקום ראוי וממנו יצא הנהג, שהתגלה כלא יותר ולא פחות מאשר גברת קשישה ונמרצת בשנות השבעים לחייה וניגשה בהחלטיות אל הניידת.
"מה עשיתי?" שאלה.
מתוך כבוד ונימוס, יצא שמואל מהניידת והחל מסביר לגברת בסבלנות רבה את מהות העבירה שביצעה. אני שלפתי את פנקס הדוחות והמתנתי. אבל היא, כמו מסרבת להבין ולקבל את דברי ההסבר.
מהגנה להתקפה
"אבל אני לא מבינה מה לא בסדר? בסך הכול עצרתי להוריד נוסעים," חזרה בנרגנות, "ובכלל, מדוע אתם ישר נותנים דוח ולא נותנים לי אזהרה?"
הגברת דיברה בתוקפנות רבה ובחוסר כבוד. שמואל הסביר לה שוב עד כמה העבירה שביצעה מסוכנת, חסרת התחשבות ומפריעה לנהגים האחרים, במיוחד בכביש ראשי עמוס כל כך שבו בקלות יכול נהג שהסיט את תשומת ליבו לרגע ולהתנגש במכונית שעומדת באמצע נתיב התנועה, שהרי אף אחד לא מצפה שמכונית תעמוד באמצע הכביש.
לבסוף, כאשר הבינה שאין בכוונתנו לוותר, עשתה מה שלעיתים קרובות קורה לנהג הישראלי הממוצע – היא עברה ל"התקפה".
איפוק
ניבול הפה והקללות ששפכה עלינו בעת שהיינו עסוקים בכתיבת הדוח, עמדו בסתירה גמורה לדמות הסבתא שעטתה. בעת שמסרתי לידיה את הדוח קינחה ב… "הלוואי שאתה היית מת במקום בעלי שנפטר לא מזמן."
ממש התאפקתי שלא להשיב לה משהו כמו… "מזלו שנפטר," אבל אני מייצג את משטרת ישראל ואיפוק הוא חלק בלתי נפרד מהתפקיד.
זה מדהים שהפנסיונרים המליונרים דורשים לצאת לפנסיה מוקדמת ולרוקן את הקופה – וכמובן דורשים הטבות לגימלאים… אבל רק אל תקראו להם זקן או קשיש… זה גילנות. כל עוד הם משתמשים בגילם להטבות אינסופיות על חשבון הדורות הצעירים במדינה זה בסדר, אבל אל תזכיר להם את עניין הגיל, זה גילנות !
כמה צביעות כמה…
רק תיקון טעות קטנה, בת שבעים אינה קשישה. אם כך ראש הממשלה מיועד שלך הינו תרח זקן. מספיק כבר עם הגילנות
קשיש לפי המילון: בָּכיר, מבוּגר בגיל. תסכימי איתי שבת שבעים היא בהחלט אישה מבוגרת…ולפי ההגדרה הזאת, אכן ראש הממשלה המיועד הוא קשיש. פעם…קשיש וזקן היה דימוי לחכם ולבר-דע. לאן הגענו?
הגיל (מה זה גילנות?) הוא מרכיב חשוב בתיאור דמות. לא ברור לי מדוע את מסתייגת מהמרכיב הזה.
שבת שלום.