(חי פה – סיפורבניין) – ערב ראש השנה תרצ״ט (ספטמבר 1938) נפתח לתפילה בית הכנסת הגדול של חיפה.
בית הכנסת הגדול
בערב ראש השנה תרצ״ט (ספטמבר 1938) נפתח לתפילה, בשעה טובה, בית הכנסת הגדול של חיפה, הממוקם במזרח שכונת הדר הכרמל, ברחוב הרצל דהיום. בנייתו החלה כבר ב-1926, ע״פ תכניתו של האדריכל אלכסנדר ברוולד שהוזכר במדור זה כמתכננו של בניין ביה״ס הריאלי וכן של בניין הטכניון בשכונת הדר.
אומנם חלקו הראשון של בית הכנסת נחנך ב-1927, אך המשך הבניה נתקל בקשיים עקב מחסור במשאבים כספיים.
שלד
עד מועד הפתיחה ב-1938 נבנה רק השלד של האולם המרכזי. השלמת הבניין נתאפשרה רק ב-1955, ע״י סיוע ממשלתי. הבנייה המשלימה בוצעה ע״פ תכניתם של האדריכלים אל מנספלד ומוניו ויינראוב (גיתאי) אשר ניהלו משרד מצליח מאוד בחיפה.
בניין בית הכנסת נכלל ברשימת הבניינים לשימור של עירית חיפה.
אל מנספלד – מוניו ויינראוב, אדריכלים
משרד האדריכלים מנספלד-ויינראוב (גיתאי), שפעל בשנים 1937-1959 תכנן ברוח הבאוהאס שהתאפיינה בפשטות גיאומטרית, תוך מתן משקל רב לשימושיות על פני הצורניות. ב-1951 זכתה השותפות בפרס ראשון בתחרות לתכנון בנוי קריית הממשלה בירושלים. כמו כן, המשרד היה מעורב בתכנון מוזיאון ״יד ושם״ (בניין המינהלה והספריה).
השותפות הפורה שלהם באה לידי ביטוי בתכנון מגוון רחב מאוד של פרויקטים, החל מאלפי יחידות דיור, דרך מפעלי תעשיה, וכלה במוסדות ציבור ברחבי המדינה.
מוניו ויינראוב (גיתאי)(1909-1970), יליד פולין, למד בביה״ס לאדריכלות המפורסם 'באוהאוס' בגרמניה ואף עבד במשרדו של מנהל ביה״ס, מיס ואן דר רוהה, אחד מאבות האדריכלות המודרנית. מורשתו האדריכלית מוצגת במוזיאון "מוניו גיתאי לאדריכלות״ בשדרות הנשיא. הוא אביו של במאי הקולנוע עמוס גיתאי.
אל מנספלד (1912-2004), יליד רוסיה (סנקט פטרסבורג), למד אדריכלות בפריז. הוא חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1966, עבור תכנון מוזיאון ישראל (בשיתוף עם אדר׳ דורה גד). עם עבודותיו בחיפה נימנה המוזיאון לאומנות יפנית ״טיקוטין״ בשד׳ הנשיא. המסורת המשפחתית נמשכת ע״י המשרד מנספלד-קהת אדריכלים (שותפים בתכנון אצטדיון סמי עופר).
ברכת ”תכתבו ותחתמו בספר החיים” שלוחה לכל קוראי חי פה ולקוראי המדור 'סיפורבניין'.
תודה לאדריכל יהודה ארידור על תכנון שיפוץ ביכנ״ס הגדול בחיפה ועל שיתוף הפעולה בינינו עד כניסתנו ללשכות ולמשרדים החדשים.
שימשתי באותה תקופה כמזכ״ל המועצה הדתית והרבנות הראשית חיפה וניצחתי על מעבר המשרדים מרח׳ קבוץ גלויות / הרב שמואל בין עדיה אל ביהכנ״ס הגדול.
תודה מיוחדת עלינו לשגר לרה״ע דאז עו״ד יונה יהב על פתיחותו,רצונו ועזרתו הגדולה לשיפוץ ולבניית ביהכנ״ס,אולם החופות/הכנסים והחניה.
מספר פעמים בשנה אני מבקר במשרדים הנ״ל ואני שמח מאד שעדיין ממשיכים לשמור על נקיונו וצורתו.
הלואי וימשיכו כך לאורך ימים.
ד.א.
מחובתי לציין שחסידי בעלז השוכנים כיום בחלל ביהכנ״ס, שידרגו את יופיו ע״י בניית ארון קודש ענק,מדהים ויפהפה,הכניסו תאורה מקסימה ומערכות מיזוג אויר ובנו בצידי ביהכנ״ס שטיבלעך לתפילות יומיות וחדרי לימוד לכולל ושעורי תורה.
המעונינים לצפות ביופיו והדרו של ביהכנ״ס יתקשרו אל משרדי המועצה הדתית כדי לקבל רשות כניסה ויוכלו לקיים הפסוק:
״השקיפה ממעון קודשך מן השמים״,כלומר להנות ולצפות מקומה 3
בברכה
דוד מצגר
טל: 052-2478301
כהרגלו,בנוסף לאיור המרשים אף הסבריו של דוד בראון מראים על מחקר מעמיק של בניית ותולדות בית הכנסת.דבריו/הסבריו מאפשרים ראיה כוללת ומפורטתמלבד האיור,על מיזם חשוב זה.
תודה רבה על תגובתך, דבריך מעודדים אותי להמשיך בפרויקט זה.
ממלמדך השכלתי ד"ר דוד בר און.-שבוע טוב לך.
תודה לך על תגובתך, גמר חתימה טובה
מדברים בי. כנסת עתיק מאוד אני הייתי לפני כמה ימים בבית כנסת הכי עתיק הארד אל יהוד ברח' יהודה הלוי . 56
הייתי שמה לכו לראות בית כנסת גדול ענק.יפיפה . מדהים. חבל שעירית חיפה לא משקיעה במקום הכי עתיק שכונה יהודית הכי עתיק. 1918. . בושה חעירתצחיפה לא תורמת מי שמש-חעה את המקומות האלה אנשים פרטיים רק כדי לשמר את המקומות הכי יקרים לנו .השאירו אותם מוזנחים מסביב ובתים יכלו מסביב מקום מקסים אבל למה מוזנחת. .חיפה לא מעריכה איזה אוצרות יש לה.
תודה על תגובתך. מי יתן וקול זעקתך יגיע לחלונות ראשת העיר!
דר בר און תודה לך על המידע. מרגש לקרוא על נכסי העיר.
בית הכנסת הגדול הוא מהפנינות של העיר.
סמל למסורת שלנו .
מי יתן ובעירית חיפה יקצו כספים לשימור בתי הכנסת
שלנו בעיר. גמר חתימה טובה.
לדוד ידידי התודה והברכה על סקירות מאלפות של מבנים היסטוריים בחיפה.
ברצוני להוסיף לסקירה של בית הכנסת הגדול אשר היה אחד מבתי הכנסת המפוארים בארץ ובעולם.
עם עלייתה של האוכלוסיה הדתית לאומית אל הר הכרמל וההתחרדות שכונת ההדר, נעזב בית הכנסת ומצבו היתדרדר מאוד. קבוצות שונות השתלטו על שטחים שונים במרתף צפוני ודרומי במפלס רחוב הרצל, וקבוצה של מתפללים ותיקים ברשות ד״ר מוריס סימון ובתמיכת הרב הראשי לחיפה שאר ישוב הכהן ז״ל החזיקו בחלל התפילה הגדול וקיימו בו תפילות בשבתות ובחגים, ומניין יומי בחדר צמוד למבואת הכניסה.
עם התכנון של כביש אבן גבירול נוצר צורך להרוס מחצית של בניין הרבנות ומחלקת הנישואין, וכך תיקצב משרד התחבורה בניה של בניין חדש.
יפה נוף העלה רעיון להשתמש בחלקים לא שמישים של בית הכנסת הגדול עבור משרדי הרבנות, וכך בשנת 2007 הוזמנתי לערוך התכנון ולפקח על הביצוע שהסתיים לדעתי ב-2009.
לאחר שמיקי מנספלד אישר לי לקבל עלי את התפקיד, ולאחר שמחלקת שימור האתרים בעירייה אישרה את התכניות, ניגשנו למלאכה שכללה הריסה של יציעים מדורגים של עזרות נשים באגף מערבי וחלק מהצפוני, ובחלל שהתקבל נבנו שתי אומות משרדים. אולם התפילה הגדול קוצר בחלקו הצפוני, ובחלק זה שבחזית העזרה הצפונית נבנו שתי קומות משרדים שמחברות את שני האגפים ומבואת בית הכנסת הוכפלה ונוספו שירותים מכובדים לבית הכנסת ולמשרדים, באישור פיקוד העורף הפכנו את האגף הדרומי לשטח משופר מיגון כולל מיגון החלונות.
גאלנו משממון את החלל המפויח שאחרי שלש הקשתות המפוארות בחזית לרחוב הרצל ויצרנו מבואה עם קבלה, מדרגות ומעלית לכניסה ישירה למשרדי הרבנות אשר מסדרונותיו המקיפים את חלל בית הכנסת הופרדו ממנו בקירות זכוכית.
בעזרת הנשים המרכזית בחזית הצפונית יצרנו משטח אופקי במפלס טריבונה רביעית לקיום חופות והותרנו 4 מדרגות לאורחים, הכשרנו חללים משני צידי אולם החופות, האחד לקבלה והשני לכיבוד, הכשרנו את שני חדרי המדרגות העולים אל אולם החופות ובמפלס הבינים תוכננו שירותים לאורחים.
במסגרת העבודות נפתחו חלונות נוספים לרחוב הרב הרצוג, שופץ בית הכנסת ושופצו כל החזיתות ועברו ניקוי יסודי.
לאחר הנ״ל בית הכנסת הפך להיות אטרקטיבי וחסידות בעלז השתלטה עליו, ביטלה את עזרת הנשים שהוכשרה במפלס בית הכנסת והפכה אתו לכולל שפועל יום ולילה, ולדרישתו הודבקו יריעות פוליאסטר מאט לאורך החלק המרכזי של סידור מסדרונות הרבנות על מנת שלא יוכלו לראות נשים שעוברות במסדרונות.
לפי פניות שנעשו אלי לאחרונה הם בודקים אפשרות להריסת החלק הדרומי שהותרנו מעזרת הנשים המזרחית.
יונה יהב הגיש בזמנו תביעת פינוי בבית המשפט וככל הידוע לי הנושא הסתיים בהסכם פשרה והחסידות שולטת בבית הכנסת אשר לדבריהם הוא פתוח לכול.
ידידי יהודה, תודה על תגובתך. נעים לי לדעת כי אתה מוצא עניין בכתבות הצנועות שלי, בהן אני מנסה לתעד לא רק את המורשת הבנויה אלא גם לאזכר את שמם של יוצריה, קרי האדריכלים. המידע שהבאת מוכיח שוב שאיננו יודעים לשמור על האוצרות האדריכליים ואלה נופלים קורבן לפלגנות והמריבות הכוחניות בין בעלי העניין, כאן- הזרמים הדתיים. ובהעדר אכיפה וסמכות, כל דאלים גבר. כמה חבל!…