(חי פה בעיר) – בעוד כמה שעות תכנס השנה החדשה, וזה זמן טוב בשביל להיזכר במקומות האהובים עלינו ביותר בעירנו. במהלך כל השנה אנחנו חובטים בעיר שלנו, טוענים שהיא לא מספיק נקייה, מלאת חזירים, כביש לא סלול, גן משחקים לא מספיק מוצל. עם כניסת השנה החדשה אפשר לעשות הפסקה בביקורת, שבחלקה היא מוצדקת ומטרתה לשפר, ולראות את הטוב והיפה בעיר.
חבר המועצה קיריל קראטניק: טיילת חוף הכרמל והים
גדלתי בעיר קטנה באוקראינה ותמיד חלמתי על ים. בילדות כשהיינו נוסעים לחופשה עם המשפחה לים ליד אודסה זה הייה ממש חג בשבילנו, היום אני מרגיש כאילו הגשמתי חלום קטן .
אני חושב שעיר חיפה זאת העיר הכי יפה בארץ כמו שאומרים "עיר עם הכי הרבה פוטנציאל אבל עם הכי פחות מימוש פוטנציאל".
החלום שלי שטיילת שלנו תעבוד 24/7, שיהיה שם הרבה תרבות, פנאי, להגדיל את כמות המסעדות והעסקים, לקחת אותה עוד כמה צעדים קדימה ושתתחיל להכניס כסף רב לעיר ואני בטוח שזה אפשרי!
יעקב בורובסקי: הטיילת
המקום האהוב עלי בחיפה הוא הטיילת בין הסטלביץ' בדרום עד חוף בת גלים בצפון.
משתדל לפתוח כל בוקר בשעה 05:30 בצעדה, אויר נקי ובעיקר מפגש חברתי. זוהי "כיכר העיר" האמיתית בעיניי.
חברת הכנסת נעמה לזימי: שוק תלפיות
המקום האהוב עליי בחיפה הוא שוק תלפיות. אני מאד אוהבת שווקים והשוק בחיפה הוא קסום ונפלא, עכשיו עם הפריחה הקולנרית בשוק הוא מקבל ערך מוסף של בילוי. אני אוהבת שהכל טרי ולא תעשייתי, לצערי פחות יוצא לי להגיע אל השוק בשגרה ואני מתגעגעת לקניות בו כל סוף שבוע.
חברת המועצה הילה לאופר: שפת הים
המקום האהוב עליי הוא כמובן הים שלנו, חיפה עיר ים אטרקטיבית עם תנאים לכל תחום ספורט ימי. בכל זמן פנוי תמיד אעדיף להגיע לים, לגלוש, לטייל עם הכלבים, לנקות את הראש והנפש מהכל. הים מאזן הכל ומחזיר הכל לפרופורציות, נותן המון כוח להמשיך בדרכי.
חברת המועצה עו"ד שרית גולן שטיינברג: רחוב יוברט המפרי
המקום האהוב עליי בחיפה הוא רחוב יוברט המפרי שבו נקודת המפגש של ההר והים במפרץ המזכיר לי כל פעם מדוע התאהבתי בעיר היפה הזו ובחרתי להקים בה את משפחתי.
הטבע הרב גוני של העיר חיפה היא סוד קסמה והסיבה לפוטניצאל העצום שלה.
חברת המועצה יעל שנער: על גגות חיפה
יש הרבה מקומות אהובים עלי בעיר, והם כל כך שונים שקשה לבחור, וכל אחד מהם מתאים למצב רוח אחר.
הגג בסירקין 21 ממלא אותי באופטימיות, זאת פינה בעיר שאני אוהבת להגיע אליה כשמצב רוחי ירוד והוא ישר משתפר, יש משם תצפית נהדרת לנמל ולהר ולהדר. אני בכלל אוהבת גגות, ואולי זה לא ייצוגי מצידי, אבל מפעם לפעם אני עולה (בזהירות) גם לגג הקזינו שנמצא מול ביתי.
הדמיון עובד שעות נוספות כמה שמח היה פה לפני שנולדתי, תמיד יש שם יצירות גרפיטי חדשות ומושקעות, והרגשה של הרפתקה קטנה.
הקזינו הוא פיל בטון לבן באמצע שכונת מגורים, ועד שהוא יגאל הוא ימשיך להוות אבן שואבת.
הפעם הראשונה שטיפסתי לגג הקזינו היה כשעוד גרתי בתל אביב, וכל ביקור בו תמיד מזכיר לי למה התאהבתי בחיפה ובבת גלים.
ביערות הכרמל יש נקודה ללא שם שאני אוהבת להגיע אליה עם הילדים והבעל, בסביבות שוויצירה הקטנה. בעלי ואני טיילנו ביחד ולחוד הרבה עם תרמיל על הגב, ודווקא אחרי כל הנדודים אנו יודעים להעריך את היופי המיוחד של הטבע המתפרץ והעירוני בחיפה.
אני גם אוהבת מאוד פשוט לשבת בבתי הקפה המעולים שיש ברחבי העיר, זה תמיד מרגיש שאני קונה לי במחיר הקפה שקט ושלווה.
והדבר האהוב עלי שבא לי לזוז הוא לרדת מהכרמל למטה דרך המדרגות השונות, זה תמיד מפתיע כמה מהיר ויפה זה. בתוך שעה בירידה איטית מגיעים ממרכז הכרמל לשוק, דרך מסדה, ובדרך רואים איך הנוף והאנשים משתנים, וכמה הם מעניינים ויפים.
דובר העירייה אלירן טל: נקודת תצפית מעל האוניברסיטה
נקודת התצפית, קצת מעל האוניברסיטה, היא לדעתי המקום הכי מהמם לא רק בחיפה אלא בישראל.
המיקום מאפשר להנות מהכחול הנשקף מהים ומהירוק של רכס הכרמל.
יו"ר סיעת הירוקים אביהו האן: חוף הים בשכונת בת גלים
המקום האהוב עלי בחיפה הינו חוף הים בשכונת בת גלים, שכונת ילדותי.
החוף הסלעי והמיוחד שבו ביליתי שנים רבות, עם האקולוגיה המיוחדת שלו, צבי הים, דגי הסלע, חתולי הים והסביבה הימית המיוחדת המאפיינת איזור זה עוטפים אותי באהבה וגעגועים.
איזור מיוחד זה שבין בסיס ההדרכה של חיל הים ושמורת שקמונה הצליח לשמור על הפראיות היחודיות שלו והנוף המיוחד של ההר הנושק לים.
שם גדלתי, שם הכרתי את אשתי רחל ולשם אני מגיע כאשר אני מחפש את השקט והשלווה.
נלחמתי בשני העשורים האחרונים בניסיונות שונים של אינטרסנטים לפגוע ולהרוס פינת טבע ייחודית זו ולשמחתי עד היום בהצלחה.
שכונת ילדותי בת גלים מעלה זיכרונות רבים של חברי ילדותי היקרים שנהגנו להתארח אחד אצל השני והאמהות טרחו ובישלו ממיטב המטעמים.
את בת גלים ואיזור החוף המיוחד שלה יש לפתח בזהירות רבה כדי לשמור על התום והיופי שלה.
חברת המועצה אור ברק: מקטע על כביש החוף לכיוון צפון, מאזור עתלית, בדרכי לחיפה
המקום שאני הכי אוהבת בחיפה זה המקטע על כביש החוף לכיוון צפון, שמתחיל בנקודה שבה נחשפת רצועת החוף ומסתיים במבואות חיפה. המרחב הימי היפהיפה הזה מעמיק את מרחב הנשימה שלי ומשרה עליי שלווה. הרצועה הימית הזו נוסכת בי תחושת רוגע וביטחון, שהנה, הגעתי הביתה. למשפחה שלי, לבית שלי, לעיר הולדתי, לעיר שבה הילדים שלי מתחנכים. למקום שלי בעולם.
ישראל סביון: טיילת לואי
המקום האהוב עליי בחיפה הוא ללא ספק טיילת לואי. אני אוהב מאוד להשקיף על הנוף של חיפה והצפון ולראות את גני הבהאים המדהימים.
חבר המועצה תבור להט: יערות הכרמל
המקום האהוב עליי בעיר הוא קצת מחוץ לעיר…
אין דבר שאני אוהב יותר מלצאת קצת מהשכונות של העיר לכיוון לב יער הכרמל ולטייל, בעיקר בסוף השבוע באחד המסלולים הקבועים בין האוניברסיטה לעוספיא.
הדבר שאני אוהב בחיפה זה שהיא עיר בתוך יער ויער בתוך עיר – לטייל בכרמל מרגיש לי קצת כמו להיות בחיפה ו״לטייל ברחבי העיר״. כאילו מדובר בהמשך לשבילים הרגילים בשכונות רק עם קצת יותר ירוק ושקט.
מרגש לראות בין כל העצים הירוקים את השקיעה הורודה ולהשקיף מהמסלולים הלא סלולים על דניה, טירת הכרמל וחוף הכרמל.
חבר המועצה מוטי בליצבלאו: תצפית על הנוף של חיפה והמפרץ
המקום אהוב עלי זה תצפית על הנוף המשגע של חיפה והמפרץ.
אני אוהב את המקום הזה כי אין מקום כזה בארץ, וליבי נחמץ כול עוד רואים את הארובות המזהמות מעלות עשן.
מנכ"ל ליאו באק אופק מאיר: מרכז חינוך ליאו באק
לאחר משפט דרייפוס מגיע הרצל לגרמניה ומבקש לקיים את הקונגרס הציוני הראשון שם.
כל הרבנים הרפורמים והחרדים מתנגדים לאיש החזון הציוני למעט רב ליברלי אחד, צעיר בן עשרים, הרב ליאו באק.
מאותו הרגע, בו פגש הרב ליאו באק את הרצל, נוצר החזון שהיהדות הליברלית והחזון הציוני צריכים לשלב כוחות לקראת בנייה מחדש של העם היהודי בארצו.
וכך עשה תלמידו הרב ד״ר אלק שייסד את בית הספר ב-1938.
המקום האהוב עלי בחיפה (ובארץ) הוא מרכז חינוך ליאו באק בכרמל הצרפתי שמזה שמונים וחמש שנים משלב חינוך למצוינות אקדמית לצד חינוך רוחני וערכי ופיתוח זהויות ישראליות ויהודיות מגוונות ורלוונטיות.
בית הספר שהוא בית יוצר למנהיגות וקהילה המשרת אלפי משפחות מידי יום 365 יום בשנה.
ברכה בריל: שפת הים
אני פטריוטית של העיר חיפה ואוהבת הרבה מקומות בה, אחד האהובים עלי במיוחד הוא חופי הים ובמיוחד חוף הכרמל. אני אף מתגוררת על שפת הים והליכה לאורך החוף תוך צפיה בצבעי הים המתחלפים לאורך העונות , בכל ימות השנה זו חוויה מרוממת נפש. ממליצה לכולם לצפות בים להאזין לרחש הגלים מראה וקולות המרחיבים את הלב…
מנכ"ל הנמל מנדי זלצמן: חוף הים
מילדות המקום האהוב עליי בעיר הוא חוף הים ובמיוחד חוף הים שגדלתי לידו, בת גלים. אין ספק שזה לא מקרי שאני עובד שנים ארוכות בנמל, הכי קרוב לים.
מנהל מטה הבחירות של הליכוד בחיפה יניב בן שושן: האיצטדיון העירוני
בכל שנה הייתי אומר שהמקום האהוב עלי הוא חוף הים היפה שלנו שמייחד כל כך את עירנו, אבל השנה אומר שזה איצטדיון סמי עופר שמארח את משחקי ליגת האלופות של אירופה. האיצטדיון יחד עם מכבי חיפה הפכו לשם דבר בישראל ומייצגים הצלחה ויוקרה ובכך מוסיפים הוד והדר לחיפה ולתושביה שהולכים בראש מורם בכל הארץ.
העיתונאית טלי ליבמן: מרכז הכרמל
המקום האהוב עלי בחיפה זה מרכז הכרמל. יש בו נקודות תצפית נהדרות ופארקים לצד בתי קפה, בארים, מסעדות ומקומות בילוי ותרבות. באם היו משקיעים מחשבה רצינית, היה אפשר להפוך את מרכז הכרמל למוקד התיירותי הלוהט של חיפה.
מנהל תיכון ריאלי בית בירם מנדי רבינוביץ: מסעדת נבילה
המקום האהוב עלי בחיפה הוא מסעדת האם – נבילה, מפני שאני חסיד גדול של בישול איטי ואיכותי, שמסמל עבורי את הצורך של כולנו קצת להאט את קצב החיים, לא לרוץ מהר מידי, ליהנות מהדרך וכמו בארוחה טובה כזו – לתת לטעמי החיים לשקוע לפני שרצים לדבר הבא, לשהות ולשרות ברגע הזה – לא בעבר ולא בעתיד.
חבר המועצה איציק בלס: שכונת נווה דוד
אני יליד חיפה, נולדתי בבית החולים רמב"ם, התגוררנו בשכונת מחנה דוד דאז, נווה דוד היום, את שנות ילדותינו ובחרותינו העברנו בבילויים בחוף הים, שהיה מקום עיקרי לבילוי עבורנו. נווה דוד יקרה לליבי, ואהובה עליי, ואני בטוח שיבוא יום שתתפתח ותשגשג ותהפוך לאחד המקומות האטרקטיביים למגורים, מכל הבחינות.
נטלי לביא: בית הקפה קפאין חורב
המקום הכי אהוב עליי בחיפה זה בית הקפה שלי – קפאין חורב. הפכתי את המקום לביתי השני. העובדים והלקוחות הפכו למשפחה. ביחד יצרנו מקום של קהילה, תרבות , תוכן ואהבה!
עו"ד ליאור דץ: בת גלים
המקום האהוב עליי בחיפה הוא שכונת בת גלים. זו שכונה עם כל כך הרבה פוטנציאל ואני מאוד אוהב להיות בה. בעיניי, בת גלים היא לא רק השכונה היפה בחיפה, אלא היפה ביותר בישראל. ללא ספק, בין כל השכונות בחיפה, זו השכונה עם הכי הרבה פוטנציאל.
מנכ״ל החברה הכלכלית חיפה אור שחף: שוק תלפיות
מקום שאני מאד מתחבר אליו הוא שוק תלפיות. שילוב של שוק תוסס ומוקד בילויים עם מסעדות, ברים, מעדניות ובתי קפה כשלכל מקום יש את הסיפור והייחוד שלו. סוד הקסם בעיניי הוא שהמתחם מצליח להישאר אותנטי ולא ממוסחר, כיף לקנות ולבלות שם.
אני מאחל לכל העסקים בשוק, לכל העסקים בעיר ולכל תושבי חיפה שנה טובה, שנת הצלחה ושגשוג!
ירון חנן: הקאפלה שצופה מסטלה מאריס
מאד אוהב את הקאפלה שצופה מסטלה מאריס לכיוון החוף והמכון לחקר ימים ואגמים.
האפדימיולוגית אלה נווה: ספסל עץ בגן אבשלום
בחיפה יש המון מקומות אהובים, לכל אחד יש את הייחוד שלו ואת התקופה המתאימה בשנה לבוא אליו: מערת אליהו בתקופת הסליחות; טיילת שקמונה בחורף, המסלולים של סטלה מריס, וואדי שיח בחורף, טיילת לואי בקיץ. ממש קשה להגדיר מקום אחד שהוא אהוב לבדו…
מקום שמרגש אותי במיוחד, הוא ספסל עץ צנוע בגן אבשלום, הוא ספסל ישן ודהוי, מדי פעם צובעים אותו אך רואים שהוא ותיק. על הספסל הזה ושכניו ביליתי הרבה זמן בלראות את הילדים שלי ושל תושבי השכונה גדלים ביחד מיום ליום, וקיבלתי קצת שלווה ופסק זמן בימים עמוסים רגשית במאבק להצלת מפרץ חיפה. בספסל הזה נוצרו והתהדקו חברויות בין הורים ובין הילדים שלהם ונחרטו חוויות משותפות לעד. בשנה וחצי האחרונות נמנעתי מלבקר שם בגלל הגבלות, סגרים – ולאחר מכן בגלל קרעים שנוצרו בחברה שלנו בשל מדיניות הקורונה. לאחרונה, שבתי לשם כדי למצוא את הספסל הותיק עם ילדים קטנים חדשים שמשחקים מולו, מייצרים ביחד עתיד משותף והתרגשתי עד דמעות לראות את הדור הבא גדל.
מדובר בתקופת גוראל עוד לפני שהיתה עלית העולים מרוסיה זכור לי טוב אז התארגנו לקבל אותם עבדתי העובדת עיריה. לכן זכור לי כל הפרויקט שגוראל לקח על עצמו. לא דובר על השבח"ים. אולי בתרופה אחרת.
ענת, חבל מאוד. הרחוב הרצל היה בעבר הרחוב . הכי יקר שם ומסביב היו כל החנויות הכי מבוקשות .היום, מה שהבנתי מהחייפאים שגרו שם. חבריו משם כי כל הומלסים שם. ממש לא נעים שם. גם התלבשו כ
על הערבים כל הרחוב. .אז בזמנו גוראל הוא הוא שלח פקחים בכל המקומות שערבים שירדו מהכפריים והתלבשו על הרחובות האלה. . הרבה בתים בעלי הדירות
אלה עזבו להתגורר במרכז או שחלקם דיירהם נפטרו ו הרבה נשארו ריקים מוזנחים. מכל מיני
אזרחים שהם הומלסים התלבשו על הדירות
צריך לעבור בית בית לבדוק מי גר שם בכל הבתים שהם מוזנחים כי לא מתגוררים בהם ולברר מה קורה איתם. ו ואם העיריה תצעחס אליהם שיבררו מי בעל הדירה .
לא מדובר בהומלסים אלא בשב"חים שמשרד הביטחון ריכז בשכונה ובפרט ברחוב,
הסוגייה מוכרת היטב ומדווחת על ידי גורמים פורמליים, למקרה ותהית.
שום מילה על החצר האחורית של חיפה – קרית חיים חוף הים היפה עם הנוף הכי יפה שישנו בחיפה שום חוף אינו משתווה ליופיו
חיפה עיר ישנה מלוכלכת רחוב הרצל רחוב ישן ללא בנייה חדשה משעממת גוססת אני לא פקדתי אותה שנים עיר מגעילה גם בחינם לא אגור בה!!!
חיפה היא עיר ענקית ואי אפשר להכליל את כולה בגלל רחוב הרצל שאגב מחירי הנדלן בו עולים החדות משנה לשנה.חוץ מזה גם קרית חיים שייכת לחיפה אז טיפה פחות להכליל ולהגיד דברי נבל
דברי הבל
חיפה עיר מוזנחת מאד, על שטחיה הציבוריים והפרטיים.
הרחובות מטונפים וסדוקים, הבתים מצחינים מעובש – ולי 30 שנות ותק במגוון שכונות בעיר להעיד על כך.
אגב ספוילר,
רוב רובה של העיר לא שופץ בידי פועלים מהעם הנבחר.
ואדי ניסנאס היו כתבות מספיק עליהם. ואדי רושמיה מקום הכי ותיק של היהודים רוטשילד קנה ועודד את היהודים לגור שם רק כדי ליישב את חיפה כמה שיותר יהודים יגורו בחיפה. היום שם איך נראה מגעיל.
שום מילה על ואדי ניסנאס . דו קיום אללללקקק ממש מצחק
תיקון: פרוייקט
יופי של כתבה מיכל גרובר. פרוייק חשוב. שנה טובה ומתוקה לך ולכל בית ישראל בישראל ובתפוצות.ממני רפי רפאל – חסון.עיתונאי חורב 5 ,חיפה.
בסוף רחוב הרצל בהדר אחרי מבנה "בית התעשייה" המיתולוגי ובירידה לכיוון חליסה שכן גן קסום שמדי שבת נהגנו לבלות בו כילדים של שנות ה70 ובמרכזו עמד תותח נפוליאון גדול שאהבנו תמיד לטפס ולקפוץ ממנו.חזרתי לגן לפני עשור ונחרדו עיניי,מבנה האבן הקטן שהיה שם בקצה הגן הפך במהלך השנים למבנה אימתני של תוספות בנייה וכנראה מאכלס חמולה מהאיזור וכלי רכב חונים ממש בפאתיו של הגן שעמד שם עלוב ושונה.נשארו רק זכרונות ותמונה נוסטלגית משנות ה60 שמישהו שגם גר בהדר בתקופה ההיא העלה לפייסבוק למזכרת מ'גן טוביה'.
המקום האהוב עלי הוא גן הזיכרון מצד אחד בנין העיריה שאני שם בו את מבטחי ומצד שני המדרון לנמל שאני רואה בו פתח יציאה לעולם הגדול.
יופי של כתבה.
קוראת התרשמויות של מוכרים ומבינה עד כמה חיפה נטועה בלב.
שתהיה לנו שנה טובה
מה דעתכם לשאול פעם את "האזרח הקטן"…..זה שמשלם ארנונה וחורק שיניים, זה שמקבל חשבונות מים אסטרונומים, זה שפוסע בייאוש על מדרכות העיר בין ה"מזכרות" של הכלבים ותילי האשפה שאריות סעודות הלילה החזיריות …מה דעתכם לשאול את האזרח (גדול כקטן) מה המקומות הכי אהובים עליו בחיפה ??
כל הזמן אותם אנשי ציבור – אפשר גם לגוון קצת לא?
יש עוד מנהלי בתי ספר, יש עוד חברי מועצה, יש עוד אמנים ויוצרים
התשובות מאד שבלוניות אגב. מעטים בחרו בדברים מיוחדים באמת. חוף הים, טיילות – כמה צפוי, לא?