כמידי קמפיין הציפיות שלנו כאוהדים מהנבחרת זה לנצח 5:0 כל נבחרת כי אנחנו מינימום ברזיל או ארגנטינה וכמידי קמפיין אנחנו חוזרים למימדים הרגילים והמציאותיים שלנו.
דווקא הפעם בגלל שהוגרלנו בבית קשה מאוד שהסיכוי לעלות ממנו שואף לאפס הלחץ הוא לא עלינו כי אין לנו מה להפסיד(חוץ מהכבוד).
כבר בדקה ה 14 של המשחק.
דקה 27 בעיטה חופשית לנבחרת ישראל ערן זהבי בועט ולא עובר את החומה.
תוצאת המחצית 2:1 איטליה – תוצאה מצויינת לאור המתרחש במגרש.
דקה 54 אדום לקליני איטליה ב 10 שחקנים.
ישראל יושבת על השער האיטלקי אך לא מצליחה לכבוש.
דקה 56 נכנס עומר אצילי שהיה פעיל מאוד ושיחק באגף ימין והיה שותף להמון התקפות של הנבחרת שלנו.
דקה 62 נכנס רועי קהת שחקנה של מכבי חיפה והיה פעיל מאוד באמצע ואף סיכן את השער.
דקה 65 כדור רוחב שלנו שורק על פי השער ללא רגל ישראלית מסיימת שתדחוף את הכדור פנימה.
דקה 82 בעיטה ראשונה של האיטלקים לשער בהתקפה מתפרצת התוצאה 3:1 המשחק גמור.
אנחנו לא יודעים לנצל מצבים אנחנו לא מבינים כיצד לשחק ברמות הגבוהות.איבודי כדור,דריבלים מיותרים ,לא עושים סגירות ,לא מחפים אחד על השני והכי גרוע משחקים רחוק מאוד אחד מהשני.
נבחרת איטליה הגיע עם תכנית משחק ללא היכרות בכלל עם נבחרת שראל ושיחקה נכון ולפי הספר.אנחנו בטוחים שאנחנו מינימום ברזיל או ארגנטינה. אז זהו שאנחנו לא אנחנו רחוקים שנות אור מהרמות הגבוהות ואנחנו מבינים את זה בדרך הקשה.
נבחרת ישראל צריכה לדעת לשחק מול הגדולות ולהבין שבכדורגל אנחנו נפסיד אבל במלחמה ובנחישות אנחנו יכולים לנצח.צריך להסתגר מול הגדולות ולנסות לגנוב גול גם אם נחטוף ביקורות והקהל לא יאהב את זה.אבל אם בסוף קמפיין לא הפסדנו לגדולות ונצחנו את המדורגות מתחתנו ועלינו תאמינו לי שכולם בלי יוצא מן הכלל יהו שמחים.
עדין לא מאוחר ואפשר עוד לשנות פאזה ולהבין שפה לא אירופה כאן ישראל.
